ועדת הכלכלה תדון מחר (שני) בטיוטת נוהל חדשה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, המאפשרת לבנקים להעביר כברירת מחדל את כל הודעותיהם ללקוחות בדוא"ל, במקום משלוח מכתבים מודפסים.
על רקע המהלך טוענים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כי ברירת המחדל חייבת להישאר דיוור פיזי, עם אפשרות לעבור לדיגיטל באופן חופשי ומודע – אך לא באופן אוטומטי. בכנסת אף שוקלים לקדם הצעת חוק שתמנע מעבר של הבנקים ומשרדי הממשלה לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל.
1 צפייה בגלריה
בנק הפועלים, לאומי, הבינלאומי ודיסקונט
בנק הפועלים, לאומי, הבינלאומי ודיסקונט
בנק הפועלים, לאומי, הבינלאומי ודיסקונט
(צילום: רויטרס, עמית שעל)
שורה של חברי כנסת, בראשות ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), דרשו לקיים את הדיון בשל החשש שהנחיית בנק ישראל תפגע בציבור, בעיקר באוכלוסיות מוחלשות. לדרישתו הצטרפו גם ח"כ מירב כהן (יש עתיד), יונתן מישרקי (ש"ס), עאידה תומר סלימאן (חד"ש) ווליד אלהואשלה (רע"מ).
מקלב אמר כי לפי טיוטת ההוראה, לקוחות יקבלו הודעות באמצעים דיגיטליים כברירת מחדל, אלא אם יבקשו אחרת, וכי מהלכים דומים מקודמים גם במשרד האוצר לגבי הדואר הממשלתי. לדבריו, "מדובר במהלך שנועד לחסוך לבנקים ולממשלה עלויות, אך עלול לבוא על חשבון הציבור".
לדברי חברי הכנסת, החיסכון בעלויות הדפסה ודואר עלול להתגלגל ללקוחות, בעיקר לקשישים, לעולים חדשים ולבעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, שעלולים להחמיץ מידע פיננסי ומשפטי מהותי. עוד הזהירו מפני עלייה בסיכוני הונאה וסייבר, ומכך שהודעות דוא"ל והתראות עלולות להיעלם בין מסרים רבים – בעוד שהבנק ייחשב כמי שמסר את המידע.
לטענתם, הנוהל מבוסס על מודל של התנגדות אקטיבית (opt-out), אף שרוב הציבור אינו משנה הגדרות באופן יזום, ולכן מדובר בפועל בכפייה של מעבר לדיגיטל. לדבריהם, שינוי אופן מסירת מידע מהותי אינו פרט טכני אלא חלק מרכזי מהיחסים בין הבנק ללקוח, והוא מתקבל בהחלטה חד־צדדית של גוף בעל כוח רב.
מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.