מחירי השכירויות במגמת עלייה מזה שנים, ואחת לתקופה עולה האפשרות להחיל פיקוח על שכר הדירה. אולם הדיון בשכירות מפוקחת בישראל מעולם לא נשא פרי, ונראה כי גם בימי הממשלה הנוכחית אינו עומד על הפרק.
"אני לא מאמינה בשיטה הזאת, ושוק חופשי לא צריך להיות בה. במדינות שעשו פיקוח על שכר הדירה, מצב הדירות רק הלך והידרדר", כך אמרה היום (ב') שרת הפנים, איילת שקד, במסגרת כנס של מרכז הנדל"ן בתל אביב. "צריך להגדיל את ההיצע - לא לפקח", הוסיפה שקד, שהדגישה כי היא "מתנגדת לפיקוח על מחירים".
שקד התייחסה בדבריה גם לנסיקה במחירי הדירות. "המצב בשוק הנדל"ן רע, בעיקר בגלל שההיצע נמוך מהביקוש. היו שנתיים של שיתוק פוליטי, שבהן היתה בנייה מועטה ושיווקו 50 אלף יחידות דיור בשנה במקום 80 אלף. מאז שקמה הממשלה, אנחנו עושים צעדים שישנו את התמונה. כבר השנה נשווק 80 אלף יחידות, הוותמ"ל חזר לעבוד והגדלנו את כמות העובדים בעוד 30 אלף".
"אנחנו מפשטים את הליכי התכנון והרישוי", אמרה שקד, וציינה את "רפורמת הרישוי העצמי, שאני מקווה שהשוק יתחיל להשתמש בה". שקד הוסיפה כי הם "מגדילים את כמות הוועדות, מקימים עוד ועדה מחוזית - ועדה מיוחדת מרכז דרום - כדי שדברים יהיו יותר מהירים". לדבריה, "היציאה מהמשבר תהיה עם התחדשות עירונית משמעותית".
עוד הוסיפה שקד כי התהליכים שנעשים להגדיל את היצע הדירות ישפיעו בעוד כשנתיים. "הגדלת ההיצע זה הדבר החשוב, אני פחות מאמינה בהשפעה על הביקוש", אמרה. "יש המון בנייני משרדים בתכנון שאין בהם צורך. אנחנו נשנה אותם לבנייני דירות, ונעשה את זה גם במקומות שבהם ראשי הערים לא ירצו בזה".
ומה לגבי מחירי הסגירה הגבוהים של המכרזים? על כך הסבירה שקד כי "אין כרגע שיטה אחרת לעשות את זה", ואף הודתה כי אכן "שיטת המכרזים של רמ"י גורמת למחירים לעלות או לפחות לא לרדת". שקד ציינה כי לדעתה "יש לעשות שינוי גדול ברמ"י אבל זה באחריות השר אלקין, ואנחנו עובדים ביחד כדי לפשט תהליכים".
בנוסף, שקד נשאלה כיצד ניתן לדרבן ראשי ערים לבנות עוד פרויקטים למגורים, והשיבה כי "יש כמה ראשי ערים שלא בונים אבל רובם כן ויש תנופת בנייה גדולה. במקביל, יש שורה של צעדים כדי להקל על ראשי הרשויות. בתמ"א 38, שלגביה נעביר בקרוב קריאה ראשונה, יש אפשרות לקבל היטלי השבחה או שימושים ציבוריים בקומת הקרקע. אני לא חושבת שהבעיה היא ראשי הערים, רובם משתפים פעולה. הליכי התכנון איטיים ומסורבלים, הבנייה איטית בשל מחסור בעובדים. אנחנו עובדים כדי לפתור את זה".
"אנחנו הולכים להציף את המדינה בדירות"
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, התייחס גם הוא לעליות מחירי הנדל"ן ולאופן שבו הממשלה פועלת על מנת לעצור או למתן אותן. "חצינו השנה רף של 90 אלף שיווקים, ויש סיכוי שנסיים עם 100 אלף שיווקים, כאשר מספר השיא עד היום היה 70 אלף שיווקים בשנה, בימי משה כחלון. המשמעות היא עסקאות רבות בשטח בשנה הבאה, ומשם להתחלות בנייה. אם השנה הגענו למה שהגענו, אחרי עבודה קשה ומאומצת, ברור שלא נעצור גם בשנה הבאה. אנחנו הולכים להציף את המדינה בדירות".
אלקין התייחס גם למחירי המכרזים וליזמים שניגשים אליהם, ואמר כי "מי שמהמר היום במכרזים ומציע הצעות גבוהות, מסתכן ולא קורא את המציאות, לפיה כמות הדירות שתצא לשוק תהיה במספרים מאוד גדולים". לדבריו, "יזמים מגיבים למה שקרה עד עכשיו אבל הם לא קוראים מספיק את המפה, לא מבינים לאן אנחנו הולכים. אני בעד שיבואו יזמים ויגישו הצעות במכרזים, אבל אני אומר להם: תחשבו טוב מה אתם מציעים, שלא תמצאו את עצמכם במשבר".
אלקין הוסיף כי "המספרים במכרזים על הקרקעות יֵרדו דרמטית, והיזמים ישלמו הרבה פחות על הקרקע כי רוב השירותים שאנחנו מציעים מעכשיו בתור מדינה הם דרך מחיר מטרה. המשמעות היא שיזם מתחייב מראש למחיר קבוע לפי שומה של שנת 2020, עוד לפני העלייה הגדולה, עם הצמדה למדד המחירים לצרכן.
"מדינת ישראל החליטה כאן החלטה לא פשוטה - ויתרה על הספסרות בקרקע ועל הכנסות של בין 13 ל-20 מיליארד שקל, כהכנסות צפויות, כל זה כדי שהדברים יתבטאו בהנחות לזוגות הצעירים. אני לא יודע להגיד אם המחירים ימשיכו לעלות ובכמה: יכול להיות שהשוק יגיב מייד, ויכול להיות שייקח לו זמן. זה תלוי גם בקצב מתן היתרי הבנייה".
