יוון עשויה להפוך תוך חודשים למחליפה של טורקיה כעמיתת המסחר הקרובה ביותר לישראל, כאשר המטרה היא לצמצם ככל האפשר את הנזק הגדול שנגרם למשק ולענפי הבנייה, התעשייה והמסחר בגין החרם הטורקי המוחלט על קשרים כלכליים עם ישראל, ותגובת ממשלת ישראל בחרם נגדי על טורקיה.
לפי הערכות ראשונות, בעקבות ביקור רחוק מהכותרות שקיימה השבוע בחשאיות משלחת ישראלית כלכלית ביוון, צפוי המסחר בין שתי המדינות להתרחב במהירות פי 3 ולעלות מ-1.3 מיליארד דולר לכ-4 מיליארד דולר. בכך תהפוך יוון לאחת ממדינות היצוא והיבוא הגדולות ביותר של ישראל. היקף המסחר עם טורקיה הוערך בשנים האחרונות בכ-6 מיליארד דולר.
3 צפייה בגלריה
אוניה של חברת צים
אוניה של חברת צים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
המשלחת הכלכלית המדינית הראשונה מאז פרוץ המלחמה שבה אתמול מאתונה, לאחר שהתקבלה, כעדות משתתפיה "בחיבוק חזק ובאהדה רבה מאד על ידי ראשי הכלכלה היוונית. הם ניסו להצניע את העובדה שיחסי הכלכלה שיורחבו עם ישראל נובעים רק מכך שהם יחליפו את טורקיה, אולם זאת מטעמים של יחסיהם עם שכנתם. יחד עם זאת, הם מאוד רוצים להדק את יחסי המסחר עם המשק הישראלי שהם מעריכים מאוד, כולל ענף ההייטק הישראלי שאת הישגיו משבחים ביוון".
המשלחת יצאה ביוזמת אגף הכלכלה במשרד החוץ, ובהובלת נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי, ד"ר רון תומר. בפגישות הרבות של חברי המשלחת השתתפו סמנכ"ל הכלכלה במשרד החוץ, יעל רביע צדוק, שגריר ישראל ביוון, נועם כץ, סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר, ישראלה שטיר, ובכירים נוספים.
ראשי המשלחת נפגשו עם שרי ומנכ"לי משרדי הממשלה הבכירים, בהם מזכ"ל משרד הפיתוח היווני, סוטיריס אנגוסטפולוס, מזכ"ל המשרד לנושאים דיגיטליים היווני, ד"ר קונוסטניוס קראנטלאזוס, סגן שר החוץ לנושאים כלכליים, טסוס חטציבסיליוס, ובכירי ממשל נוספים. כמו כן, נפגשו חברי המשלחת הישראלית עם ארגון המסחר והתעשיה היווני, עם לשכת המסחר של אתונה וסוכנות ההשקעות והסחר של משרד החוץ היווני Enterprise Greece.
3 צפייה בגלריה
מימין: שגריר ישראל ביוון נועם כץ, מנכ"לית מכון היצוא נילי שלו, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, סגן שר החוץ היווני דימיטריס סקאלקוס, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ יעל צדוק-רביע, סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר, ישראלה שטיר
מימין: שגריר ישראל ביוון נועם כץ, מנכ"לית מכון היצוא נילי שלו, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, סגן שר החוץ היווני דימיטריס סקאלקוס, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ יעל צדוק-רביע, סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר, ישראלה שטיר
חברי המשלחת הישראלית יחד עם עמיתיהם מיוון
(צילום: דוברות התאחדות התעשיינים)
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר כי "מאז קום המדינה, יוון הנה ידידת אמת של מדינת ישראל. גם מאז פרוץ המלחמה, יוון עמדה לצידנו ותמכה בנו כל העת והקשרים הכלכליים והמדיניים בין שתי המדינות רק התעצמו. עם זאת כיום כשהישראלי הממוצע חושב על יוון, הוא קודם כל חושב על חופשה, אולם יש בה הרבה יותר מנופים נהדרים. בשל קרבתה הגיאוגרפית לישראל, יוון הנה ותהיה עוד יותר שותפת סחר טבעית שלנו וניתן וצריך להרחיב משמעותית את היקף המסחר בין שתי המדינות בכל ענפי התעשייה, עם דגש על הגדלת היקף היצוא של ישראל ליוון, שעדיין נמוך יחסית".
יעל רביע צדוק ממשרד החוץ ציינה כי "יחסי הכלכלה והסחר בין ישראל ליוון מהווים נדבך מרכזי בשותפות האסטרטגית בין המדינות, המתבטאת בשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה – כולל פרויקט הכבל התת-ימי שמחבר בין רשתות החשמל של שתי המדינות – וכן בתחומי התיירות והטכנולוגיה, התורמים ליציבות האזורית ולפיתוח הכלכלי של שתי המדינות".
היקף הסחר בין ישראל ליוון עלה כבר בשנים 2023 ו-2024 ב-41.3%, מ-920 מיליון דולר ל-1.3 מיליארד דולר. ב-2024 היצוא הישראלי ליוון עמד על 353.4 מיליון דולר והתמקד בעיקר בענף הכימיקלים (41%), מתכות בסיס (25%), מוצרי פלסטיק (10%) ומכונות וציוד חשמלי (8%). היבוא היווני לישראל באותה שנה עמד על 902.8 מיליון דולר, והתמקד גם כן במתכות בסיס (42.2%), מכונות וציוד חשמלי (15.7%), כימיקלים (6.77%), מוצרי פלסטיק וגומי (6.18%), טקסטיל (6.18%), מוצרים מעץ (4.52%), אבן/גבס/קרמיקה (3.06%) ומינרלים (2.97%).