בשיתוף אפריקה ישראל
רחוב בלוך, המהווה נקודת אמצע בין תל-אביב הישנה לחדשה, הוא אחד מהרחובות המבוקשים בעיר, בעיקר בקרב זוגות צעירים. הוא ממוקם באיזור אורבני שוקק חיים, מרחק הליכה קצרה מבתי קפה, שדרות ח"ן, כיכר המדינה, אבן גבירול ומרכז הספורט הקהילתי החדש בארלוזורוב. בימים אלו, עובר הרחוב מתיחת פנים. איך משדרגים בניינים ותשתיות בלי לאבד את האופי התל-אביבי המיוחד, ואיך צפוי להיראות האיזור בעוד 4 שנים?
"בכל ערי המרכז, ובכל המעטפת של תל אביב, יש עלייה לגובה של מגדלים, של 30 קומות, ומדברים אפילו על בניית של 60 קומות", מסביר איתמר פיטל, מנכ"ל התחדשות עירונית באפריקה ישראל. "אבל מתוך רצון לשמר את הצביון של תל אביב, באזור הזה יש הקפדה להשאיר את הבניינים נמוכים. כך משלבים ישן וחדש, שומרים על האינטימיות של הרחוב, עם בינוי חדש ובתים ראויים ל-2026. כאילו לקחנו את הרחוב ועשינו לו עדכון למציאות החדשה".
לדבריו, הגישה הזו מאפיינת את האיזור כולו: "בצפון הישן של תל אביב אין יותר מדי עלייה לגובה, על מנת לשמר את האיכויות של תל אביב. מגדל בלב שכונה נמוכה ישבור את הנוף שלה, אלא אם כן זה מביא תועלת ציבורית משמעותית, כמו לייצר פארק".
מי הקהל של ההתחדשות העירונית?
"משפחות צעירות, אנשי תל אביב, שמבינים את האיכויות במגורים בעיר שלא עוצרת. הצפון הישן היא לדעתי אחת השכונות הטובות בתל אביב, כי היא גם בלב העניינים, קרובה להכל, אבל גם שקטה. לכן משפחה צעירה שרוצה את הקרבה הזו וגם להנות מהשקט היא הקהל האידיאלי. אבל גם זוג מבוגר, שעד עכשיו גר בצמוד קרקע, והילדים עזבו את הבית - מעבר לדירה קטנה בלב תל אביב הוא אידיאלי מבחינתם. הם לא יעברו אף פעם למגדל, כי זה לא האופי שלהם. הם רוצים את התחושה של הקרוב-רחוק, בית במקום שקט, שמאפשר לצאת בהליכה, ליהנות ממסעדות, מבתי קפה, מכל מה שיש לעיר להציע".
3 צפייה בגלריה
"ברחוב בלוך יש את הקסם והעירוניות של תל אביב". דקלה לוי בן הרבון,
מנהלת תכנון עירוני במשרד זית לב אדריכלים
(קרדיט: זית לב אדריכלים)
דקלה לוי בן הרבון, מנהלת תכנון עירוני במשרד זית לב אדריכלים מתארת את מה שמיוחד בלוך: "רחוב בלוך נמצא באזור שוקק חיים ובקרבת מוקדי עניין מגוונים. יש בו את כל הקסם של תל אביב, והעירוניות שייחודית רק לה, בכל פריים ברחוב רואים עירוניות, בתנועה הערה ומלאת החיות של אנשים, בבתי הקפה הסמוכים, בנסיעה של רוכבי האופניים הממהרים, בכך שחווים את הרחוב דרך הרגליים".
במסגרת הגישה הזו, מתוכנן בימים אלו פרויקט של 2 בנייני בוטיק בני 7 קומות בלבד בבלוך. "הפרויקט צריך להיות תואם לאזור ולצרכים של השכונה", מסביר פיטל. לוי בן הרבון מוסיפה: "אנחנו מתכננים שני בנייני בוטיק, מודרניים עם קווים נקיים, שבאים לידי ביטוי בפנים הבניין ובעיצוב החזיתות, ומשתלבים בשפה האדריכלית החדשה של תל אביב, עם חלונות "רצפה-תקרה" שמכניסים הרבה אור לדירות, ויטרינות גדולות שמתוכננות לרוב מול הכניסה הראשית לדירה כדי להכניס את החוץ לתוך הדירה ולתת "פריים" מהעיר ומבט למרפסות השמש. בנוסף, אנחנו מקפידים על עיצוב רגיש בבחירת חומרי הגמר לחזיתות שיתאימו לאופי הבניה בעיר. מבחינתנו התחושה שהיה חשוב לנו להעביר, של בית, מתחילה עוד מקומת הרחוב, מהמפגש עם הלובי החיצוני של הבניין - הכניסה, הצמחייה, השטחים המשותפים ועד דלת הבית. זה חשוב לא פחות מתכנון הדירות. תחושת ההקלה שהגעתי הבייתה ונגמר היום מתחילה עוד מהכניסה לבניין".
איך מתכננים בניין חדש שלא יראה זר בנוף של הצפון הישן?
לוי בן הרבון: "מתכננים אותו מתוך הכרה לסביבה שבה הוא נמצא, שומרים על עקרונות תכנון קיימים שמזוהים עם תל אביב כמו חזיתות בהירות ושימוש בקווים ישרים ונקיים בעיצוב החזיתות לרוב גם הרחוב מתחדש בהדרגה, הבניינים מתעדכנים, אך קנה המידה והתחושה נשארים מוכרים. רוחב החזיתות נשמר, פשוט עולה לגובה. אך מצד שני אנחנו מכניסים גם חומרים חדשים בנגיעות עדינות, עושים עדכון גרסה לעיר אך לא משנים את פניה".
איך משלבים סטנדרט מודרני (ממ"דים, חניות, מעליות) בתוך הרצון לשמר את תל אביב של פעם?
לוי בן הרבון: "הסטנדרט החדש מתבטא במרכיבים הפנימיים של הבניין ולא בהכרח מקבל ביטוי חיצוני. כמו המעלית שממוקמת במרכז הקומה, החניון הוא תת קרקעי ואנחנו משתדלים מאוד שהכניסה אליו תהיה צנועה, לרוב מרכיבים אלו לא פוגעים במה שהבניין משדר מבחוץ, כי את המוטיבים האלה משמרים בדברים קטנים, אפילו בגובה הגדר. זה מאוד תל אביבי שיש גדרות נמוכות והמעבר בין שטחי הצמחייה לרחוב משתלבים בצורה נעימה ופתוחה. הממ"דים הם בדרך כלל בחזיתות צדדיות או עורפיות שלא מורגשות מהרחוב".
בלוך יושב בין כיכר המדינה לכיכר רבין, איך המיקום הזה משפיע על התכנון?
פיטל: "תכנון מאוד מוקפד, הייצוג של הבניין חייב להיות מאוד fine, כשעומדים מולו מעריכים את הפרטים הקטנים. זה כמו אייפון, יוקרתי אבל נקי, הוא לא בא לנקר עיניים. זה בדיוק מה שהקהל שם מחפש, הוא לא מחפש לצעוק 'תראו אותי', אלא שכשיסתכלו יזהו איכות גבוהה".
איך ייראה בלוך ב-2030?
פיטל: "קהילתי ויוקרתי. הבניינים יתחדשו כולם, זה כורח המציאות – כי כרגע הבניינים שלא עברו התחדשות ישנים והדירות ללא מיגון. אבל בגלל האופי של השכונה, יהיה נופך קהילתי, ולא יוקרה סגורה ומנוכרת. התושבים הקיימים, שחוזרים לגור בבתים החדשים שלהם, אוהבים את האופי של השכונה".
בן הרבון: "הרחוב יהיה מאוד יפה וחדש, ועדיין תל אביבי - עדיין נרגיש את תנועת הולכי הרגל ורוכבי האופניים, וקומות הקרקע יהיו פתוחות וישתלבו ברחוב. אני לא חושבת שהבניינים או הרחובות משנים את האופי שלהם. הגובה של הבניינים קצת עולה, אבל אנחנו עדיין בבנייה נמוכה. הקסם של תל אביב, קשה לקחת אותו ממנה".
בשיתוף אפריקה ישראל
