בנק ישראל החליט להתיר לבנקים לחלק דיבידנד בשיעור של 50% מהרווחים לעומת התקרה שהתיר בתקופת המלחמה בשיעור של 40%, אולם נמנע מלהודיע על כך רשמית, כנראה כדי להימנע מביקורת ציבורית.
אפילו היום (ראשון), ימים ספורים לפני שהבנקים הגדולים יפרסמו את הדוחות לרבעון השני של השנה, בנק ישראל סירב לאשר או להכחיש את מתן ההיתר - "לא נאשר ולא נכחיש" - אולם גורם בנקאי מוסמך אישר שההגבלה של 40% הוסרה למעשה בימים האחרונים "ממש בשקט".
יצוין, כי בנק ישראל הסיר את תקרת תשלום הדיבידנד והתיר ללא הגבלת זמן תשלום של 50%. עם זאת, אם יהיו התפתחויות יוצאות דופן (למשל התרחבות משמעותית במלחמה), הבנק המרכזי ישקול שוב את גובה התקרה המותרת.
ניסיון של ynet לברר עם הבנקים באופן רשמי את מתן ההיתר להגדלת תקרת תשלום הדיבידנדים לבעלי המניות נענה בסירוב. בבנק הפועלים, למשל, הסבירו כי "מדובר במידע פנים שאסור לנו למסור, בוודאי לא לפני פרסום הדוחות".
בכל שנת 2024 הציגו הבנקים בישראל רווחי שיא כוללים של כ-30 מיליארד שקל. גם ברבעון הראשון השנה נמשכה חגיגת הרווחים עם רווח כולל של כל הבנקים שהסתכם בסכום גבוה של 7.6 מיליארד שקל, לעומת 6.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון ב-2024, עלייה ב-11%.
כלכלנים מעריכים שהעלייה ברווחים תימשך גם ברבעון השני השנה, ובימים הקרובים יציגו הבנקים רווחים נאים מאוד גם לרבעון השני של שנת 2025. זאת, חודשים אחדים לפני שיתרחשו שתי התפתחויות שיזם בנק ישראל: הפחתה משמעותית בעמלות שגובים הבנקים על פעולות בחשבון הלקוחות, כאשר 100 פעולות יעלו רק 10 שקלים, וכל פעולה נוספת שקל אחד בלבד, ומתן היתר לבנקים קטנים חדשים להתחרות בשוק הבנקאות עם הבנקים הגדולים והוותיקים. לכן מעריכים שרווחי הבנקים יפחתו מעט בשנת 2026, אולם גורם המעורה בתחום הבנקאות אמר ל-ynet כי "סביר להניח שהבנקים יפצו עצמם בהעלאת מרווח הריביות שהם משלמים וגובים ובאמצעים אחרים של הטלת תשלומים על הלקוחות".
תגובת בנק ישראל: "בשנתיים האחרונות הנחה הפיקוח על הבנקים את הבנקים לנקוט במדיניות חלוקת דיבידנד שמרנית, לנוכח אי הוודאות במשק הישראלי. בהתאם, הבנקים צברו כריות הון עודפות כנגד סיכונים שונים. ההחלטה לגבי חלוקת הדיבידנד ושיעורו מצד הבנקים, צריכה להתקבל בשים לב לסביבת הסיכונים בה הם פועלים. הפיקוח על הבנקים עוקב אחר מכלול ההתפתחויות הכלכליות והאחרות, ובכללן סבירות החלטות הבנקים גם בנושא זה".
