בית המשפט החליט לדון בתביעה שהגישו 104 שורדי ושורדות מסיבת הנובה המוערכת בכחצי מיליארד שקל לפיצוי בגין נזק גוף. זאת, בניגוד לבקשת המדינה לדחות את התביעה על הסף בטענה כי נהלי האבטחה והביטחון של הרשויות חסויות.
104 התובעים שנפצעו ב-7 באוקטובר במסיבה שנערכה ברעים, מייחסים לגופי הביטחון השונים רשלנות ומעריכים את תביעתם, שהוגשה בינואר 2024, כנגד המדינה בכחצי מיליארד שקל. המדינה ביקשה בדצמבר האחרון לדחות את התביעה כנגדה, בטענה כי ערכאה נזיקית אזרחית אינה המקום לדון בתפיסות הביטחון והאבטחה החסויות של הרשויות. עוד טענה המדינה כי מי שנכח במסיבת הנובה הוכר מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כך שדחיית התביעה על הסף לא תותיר אותם ללא פיצוי.
1 צפייה בגלריה
חניון רעים
חניון רעים
חניון רעים
(צילום: ספיר גורדו)
עוד טענה המדינה כי התביעה תוקפת את שיקול הדעת השלטוני, הביטחוני והמבצעי של רשויות הביטחון השונות של מדינת ישראל, בהקשר של שמירה על שלום הציבור – נושאים שאין מקום שייבחנו במסגרת תביעת נזיקין בבית משפט אזרחי.

"שיחת טלפון אחת הייתה מצילה אותם"

באי כוחם של 104 מנפגעי הנובה – עו"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג – טענו כי על המדינה יהיה לספק תשובות למחדלים ולרשלנות הקשה. לגבי קצבאות נפגעי איבה נטען כי מדובר בסכומים שאינם מאפשרים שיקום ומחייה סבירה. עוד טענו כי "שיחת טלפון אחת של גורמים צה"ליים למפקד האחראי על המסיבה בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר לפזר את המסיבה באופן מיידי, נוכח הסיכון הצפוי – הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה, לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה".
עו"ד ענת גינזבורגעו"ד ענת גינזבורגצילום: תומר שלום
עוד טענו הנפגעים כי לא כל פעולה שלטונית הכרוכה בהפעלת שיקול דעת תפטור את הרשות מאחריות בנזיקין. לבסוף, טענו התובעים כי אין למדינה חסינות ותביעתם ראויה להתברר, ויש לדחות את ניסיונה של המדינה "להפקיע מהרשות השיפוטית את סמכותה לדון בתביעה הנזיקית – רישוי ואישור מסיבת הנובה, ואי מתן הוראה לפיזורה חרף ההתראות על אירוע ביטחוני חמור באזור שהתקבלו שעות טרם הטבח".
עו"ד גלעד גינזבורגעו"ד גלעד גינזבורגצילום: תומר שלום
השופטת שלומית יעקובוביץ החליטה בתחילת השבוע קבעה כי לא ניתן בעת הזו, טרם שמיעת הראיות, לקבל את טענת המדינה. "הכרעה בטענה ביחס לאותן החלטות שהתקבלו על ידי המדינה עובר (לפני – ל"ד) להתכנסות המסיבה ברעים, כמו גם זו שהתקבלה או שמא כלל לא התקבלה במהלכה מצריכה בירור ראייתי. על המדינה יהיה להוכיח כי ההחלטות בכל הנוגע לאישור ורישוי המסיבה ברעים, כמו גם אי פיזורה שעות עובר לטבח, אכן היו פרי הפעלת 'שיקול דעת'".
השופטת הורתה למדינה להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום וכן לשלם הוצאות התובעים בהליך הספציפי בסך 15 אלף שקל. יש לציין כי באפשרות המדינה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
עו"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג, באי כוח התובעים, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על כך שבית המשפט המחוזי קיבל את טענותינו וסילק את בקשת המדינה לדחייה על הסף של תביעת הנזיקין שהגישו נפגעי הנובה. מדובר בהחלטה צודקת ומבוססת. המדינה מנסה להתחמק מדיון בתביעה, בה מבקשים יותר ממאה ניצולי הטבח במסיבת הנובה פיצויים שיסייעו לשקמם ולהחזירם למסלול חייהם. עילות התביעה – מחדלי המדינה בכל הקשור לאישור ורישוי מסיבת הנובה ואי פיזורה – הן עילות נזיקיות, והערכאות המשפטיות בישראל מוסמכות לדון בהן. עתה יוצאת התביעה לדרך, למרות ניסיונות המדינה לדחות ככל האפשר את הדיון בה. אנו סומכים על ביהמ"ש שיעשה צדק".
מהפרקליטות נמסר: "המדינה לומדת את ההחלטה ושוקלת להגיש בקשת רשות ערעור".