מילואימניק עזב עסק פעיל שבנה במשך 15 שנה כדי להתייצב לשירות ממושך בצו 8. כשחזר, לטענתו, כבר לא נשאר מה להציל: הלקוחות עזבו, ההכנסות צנחו והחברה קרסה. עכשיו מבקש הקצין הלוחם מבית המשפט לקבוע כי המדינה לא יכולה להשאיר אותו לבד במערכה הכלכלית שאחרי המלחמה.
עתירה מנהלית הוגשה לפני מספר ימים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ועדת החריגים והערעורים של קרן הסיוע למשרתי המילואים. במרכז העתירה עומד קצין לוחם, שהתייצב בצו 8 עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ושירת למעלה מ-365 ימים במצטבר בחטיבה קרבית, אף שהיה מעבר לגיל הפטור, "מתוך תחושת שליחות ומחויבות עמוקה לביטחון המדינה".
אילוסטרציה
(צילום: דובר צה"ל)
הקצין מבקש מבית המשפט לבטל את החלטת הקרן שדחתה את בקשתו למענק סיוע בגין פגיעה כלכלית קשה שנגרמה לו עקב שירות מילואים. זאת, לאחר שהחברה שלו שעסקה בתחום התשתיות, קרסה לחלוטין לטענתו בעקבות שירותו הממושך בחזית.
"העוול הנגרם לעותר הוא כפול ומכופל, לא זו בלבד שאיבד את מטה לחמו, את ביתו ואת יכולת קיומו הכלכלית, אלא שכעת הוא נאלץ לנהל מאבק משפטי מתיש מול הקרן שתכליתה המוצהרת היא להושיט לו יד בשעתו הקשה ביותר", נטען.
הקצין עצמו מציין בתצהיר שהגיש לבית משפט כי "אני לא מבקש מתנה או נדבה. אני מבקש פיצוי הוגן על נזק ישן שנגרם לי כתוצאה משירות מילואים ממושך במהלך המלחמה. דחיית הבקשות שלי, ללא נימוקים ברורים, ולמרות כל הראיות המשכנעות שהצגתי, גורמת לי לנזק כלכלי רציני ולתחושת עוול עמוקה. אני עומד היום ללא עסק, ללא הכנסה, עם חובות כבדים, ועם משפחה שאני צריך לפרנס. כל זה בגלל ששירתתי את המדינה בזמן מלחמה".
ממחזור של מיליונים לחדלות פירעון
על פי הנטען בעתירה, הקצין היה בעל המניות היחיד, המנכ"ל ואיש המפתח הבלעדי בחברה שאותה הקים ושפעלה בהצלחה במשך כ-15 שנים. בעתירה נטען באמצעות עו"ד גלית אטיב ועו"ד רונן שינדלר כי החברה העסיקה בשיאה כ-30 עובדים וביצעה פרויקטים נרחבים מול רשויות רבות, כאשר בשנת 2023, למרות השפעותיה הראשוניות של המלחמה ברבעון האחרון, עמד מחזור ההכנסות שלה על כ-28 מיליון שקלים.
ואולם, נטען כי היעדרותו הממושכת והרציפה של הקצין בשל שירותו הקרבי בחזית, שהיה מורשה החתימה היחיד ומי שמוסמך לחתום על חוזים וערבויות, יחד עם גיוסו הממושך של סמנכ"ל התפעול של החברה, שיתקו לחלוטין את יכולת החברה לייצר הכנסות, לגשת למכרזים או לעמוד בלוחות זמנים של פרויקטים קיימים.
עוד נטען כי כתוצאה ישירה מאי זמינותו של העותר, נרשמה בשנת 2024 קריסה דרמטית וחסרת תקדים בפעילות החברה, "כאשר הנתונים מצביעים על ירידה של כ-94% בין המחצית הראשונה של השנה למחציתה השנייה (תקופת המילואים המסיבית). בחודשים אוקטובר-דצמבר 2024 עמד מחזור הפעילות של החברה על אפס ש"ח בפועל... הקריסה התפעולית הובילה לגל של ביטולי התקשרויות וזכיות במכרזים מהותיים מצד לקוחות אסטרטגיים, אשר נימקו את הביטול מפורשות בחוסר יכולת תפעולית ובהיעדר זמינות ניהולית של העותר".
מהעתירה עולה כי הקריסה המהירה הובילה למתן צו פירוק לחברה ולכניסתו של הקצין להליכי חדלות פירעון אישיים כערב לחובותיה של החברה בשל חובות של מיליוני שקלים. בתצהיר שהגיש הוא כותב כי "זה היה רגע קשה מאוד עבורי. החברה שבניתי במשך שנים קרסה".
"הלקוחות עזבו אחד אחרי השני"
בעתירה נטען כי "העותר פנה לקרן בבקשות חוזרות ונשנות לסיוע, תוך הצגת תשתית ראייתית וחשבונאית מלאה המעידה על הקשר הסיבתי הישיר בין שירותו הצבאי לחורבן מפעל חייו". למרות זאת, נטען, כי קרן הסיוע למשרתי המילואים דחתה את בקשותיו החוזרות של הקצין. בהחלטת הדחייה נטען כי "לא נמצא קשר ישיר בין שירות המילואים לבין הירידה בפעילות ובהכנסות העסק" וכי "מגמת הירידה החלה עוד לפני תקופת שירות המילואים".
מנגד טוען העותר כי "אני חולק על טענה זו לחלוטין. אני ראיתי בעיניי איך הלקוחות עזבו אחד אחרי השני בדיוק בתקופה שבה הייתי במילואים... הייתי במילואים... יותר משנה מלאה במהלך תקופה כל כך ארוכה, לקוחות לא מוכנים לחכות. הם מחפשים ספקים אחרים, מבטלים חוזים, ועוברים למתחרים. אני לא יכולתי לעצור את זה. הייתי בשירות מדינה, בצו 8, בחטיבה מבצעית. לא הייתה לי ברירה".
העותר ממשיך וטוען כי הקרן לא הסבירה כיצד מתיישבת קביעתה בדבר "מגמת ירידה מוקדמת" וכיצד היא מפרשת את הצניחה הדרמטית של 94% במחזורים דווקא בתקופת המילואים המסיבית של העותר במחצית השנייה של 2024. כמו כן, נטען כי הקרן הפנתה את הקצין לבקש סיוע מרשות המסים, למרות שלטענת העותר מסלול זה חסום בפניו בשל סגירת תיק המע"מ, פירוק החברה ומעמדו הייחודי כשכיר בעל שליטה, מצב המותיר אותו ללא כל פתרון וזכאות.
בעתירה נטען כי החלטות הקרן ניתנו באופן לקוני תוך התעלמות מראיות ברורות כמו למשל מכתב מרואה החשבון המבקר של החברה, המאשר כי קיימת חפיפה כרונולוגית מלאה בין תקופות שירות המילואים של העותר לבין הצניחה החדה בפעילות ובמחזורים. "רואה החשבון קבע מפורשות כי הירידה של כ-94% במחזור ההכנסות בין המחצית הראשונה של 2024 למחציתה השנייה היא תוצאה ישירה של היעדרות העותר בשל שירותו הצבאי".
עוד נטען כי קיימת המלצה אישית וכתובה ממפקד החטיבה בצה"ל בה שירת העותר, המאשרת כי העסק נקלע לקשיים ונאלץ להיסגר עקב השירות הממושך.
כעת, מבקש הקצין מבית המשפט להתערב, להורות על ביטול החלטת הקרן ולהכיר בזכאותו למענק. לחלופין, הוא מבקש להחזיר את הדיון לקרן לבחינה מקצועית מחודשת של הנתונים, או למנות רואה חשבון מומחה מטעם בית המשפט שיכריע בסוגיית הקשר הסיבתי בין שירותו למען המדינה לבין אובדן מפעל חייו.
עו״ד גלית אטיב ועו"ד רונן שינדלר, באי כוח המילואימניק מסרו בתגובה: "מרשי שירת במילואים במשך מאות ימים במהלך המלחמה, תקופה שבה העסק שבנה בעמל רב במשך שנים נפגע אנושות עד לקריסתו המוחלטת. מרשי אינו מבקש מתנות, חסדים או יחס מועדף, אלא דורש דבר אחד בסיסי: בחינה הוגנת, עניינית ומקצועית של הנזק שנגרם לו במישרין עקב התייצבותו לשירות. אנו מאמינים, כי מי שהתייצב ללא היסוס לשרת את המדינה, זכאי לכל הפחות שהמדינה תבחן את עניינו בכובד הראש הראוי. מעבר לעניינו הפרטי של מרשי, יש כאן מסר ציבורי חשוב, האופן שבו תפעל המדינה במקרה זה יהווה תקדים ודוגמה אישית לאופן שבו היא מגבה את ציבור בעלי העסקים שנקראו לדגל ועלולים למצוא את עצמם במצב דומה".
תגובת קרן הסיוע למשרתי המילואים תפורסם לכשתתקבל.
