צעד משמעותי בפרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה: חברת נת"ע ומשרד התחבורה הודיעו היום (ראשון) על פתיחת הליך המיון המוקדם (PQ) לחברות ישראליות ובינלאומיות שיתמודדו במכרזי הבנייה של רשת המטרו במטרופולין תל אביב. המכרז עצמו ייפתח ברבעון האחרון של 2026 ובסופו יידרשו יותר מ-10 חברות לבניית הפרויקט.
מדובר בשלב הראשון של פרויקט המטרו, בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, שיכלול הקמת כ-78 קילומטרים של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת קרקעיות. במסגרת הליך המיון המקדים ייבחרו החברות שיעמדו בקריטריונים המחמירים של ניסיון טכנולוגי, איתנות פיננסית ויכולת ביצוע מוכחת, ויוזמנו להשתתף במכרזים עצמם. אחרי עיכובים מיותרים בראשית הפרויקט, בנת"ע מדגישים כי הדרישה לעמידה בלוחות הזמנים ולניהול מוקפד של איכות ובטיחות תהיה תנאי סף לכל מתמודד.
השלב הראשון של המכרזים יתמקד במקטעי הטבעת הפנימית של שלושת קווי המטרו, שצפויים לייצר את עיקר התועלות הכלכליות והתחבורתיות של המיזם. לצורך כריית המנהרות יופעלו כ-20 מכונות TBM (מכונות כרייה תת קרקעיות), ויידרשו מעל 1.25 מיליון יחידות בטון לדיפון המנהרות. מעל 16 אלף עובדים, רבים מהם מומחים מחו"ל, צפויים להשתלב בעבודות.
בשנה האחרונה, נפגשו משלחות מטעם נת"ע, משרדי התחבורה והאוצר, ורשות המטרו, עם מספר רב של חברות בינ"ל ברחבי העולם, וכמובן בישראל, אשר הביעו עניין לקחת חלק בפרויקט הנחשב מהגדולים בעולם. אולם, אחרי שנתיים של מלחמה קיים גם החשש שחברות בינלאומיות מסוימות לא ירצו לעבוד בישראל מחשש לחרם במדינות אחרות.
בנוסף, לאחרונה עזב יו"ר רשות המטרו, עוזי יצחקי, את תפקידו אחרי חמישה חודשים בלבד וכרגע אין צפי לאיוש אחר לתפקיד. יו"ר הרשות הוא האיש שאמור להסיר חסמים ולפתור בעיות מול משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמים נוספים כמו חברת חשמל ומקורות. כשיחלו העבודות כל מחשול בדרך עלול להביא לעוד עיכוב בפרויקט הענק.
בשל גודלו של הפרויקט, ההערכות הן שלפחות 10 חברות יזכו במכרז ואחריותן תחולק לפי מקטעים - מה שידרוש תיאום ועבודה מאומצת בעשור הקרוב. בנוסף, החברות יצטרכו להציג את היכולות שלהן להתמודד עם האתגרים הגדולים של המטרו: לאן מפנים 40 מיליון קו"ב עפר שיצטברו מהחפירות, גיוס 18 אלף עובדים לבניית הפרויקט, הקמת תחנת כוח לטובת המטרו, הקמת 7 מרכזי תחבורה משולבים שיחברו בין הרכבת הקלה, הרכבת הכבדה והאוטובוסים, אשר ידרשו חסימות מרובות בכבישים. וגם - האם לאור היחסים עם ארה"ב, ישראל תקבל חברות מסין או לא. בשלב זה מועד הסיום עדיין נע בין השנים 2037-2040.
שרת התחבורה, מירי רגב, אמרה כי מדובר ב"רגע היסטורי למדינת ישראל", והדגישה כי הפרויקט הוא "אתגר עצום והזדמנות אדירה להתחדשות, להשקעה ולעתיד טוב יותר לכולנו". יו"ר נת"ע, יודפת אפק ארזי, הוסיפה כי "המטרו הוא פרויקט לאומי משנה מציאות, שדורש שיתוף פעולה מלא בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור".
לדברי מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, "המטרו הוא הרבה מעבר לפרויקט תחבורתי - הוא קטר כלכלי וחברתי שיניע את המשק קדימה". לדבריו, החברה ערוכה לאתגר הענק ומחויבת לעמוד בלוחות הזמנים ובסטנדרטים הגבוהים שנקבעו.
רשת המטרו העתידית תכלול שלושה קווים באורך כולל של כ-300 קילומטרים ו-109 תחנות תת-קרקעיות, ותחבר בין 24 רשויות מקומיות במרכז הארץ. עם השלמתה, צפויות להתבצע בה למעלה מ-600 מיליון נסיעות בשנה וביחד עם רשת הרכבת הקלה, למעלה מ-800 מיליון נסיעות מדי שנה. מעבר לשדרוג התחבורתי, צפוי המטרו להזרים אלפי משרות חדשות, לעודד התחדשות עירונית בהיקף עצום ולהביא לחיסכון משקי שנתי של מעל 34 מיליארד שקל.
