הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה שוב, בפעם ה-11 ברציפות, להשאיר את הריבית במשק על שיעור של 4.5%, שהם 6% ריבית פריים. בכך ממשיך הבנק לשמור על זהירות רבה במדיניות הריבית ונמנע מהפחתה זה 14 חודשים. כזכור, הבנק היה חלוץ בעולם לאחר גל האינפלציה כשהפחית את הריבית ברבע אחוז בינואר 2024, אבל מאז לא שינה אותה.
שני מדדי המחירים לצרכן לחודשים מרץ ואפריל היו גבוהים למדי, כשמדד אפריל, שעלה בשיעור גבוה במיוחד של 1.1%, הפתיע לא רק את החזאים בבנקים ובבתי ההשקעות אלא גם את בכירי המשרדים הכלכליים ובנק ישראל. בהודעה לעיתונות שפרסם בנק ישראל עם החלטת הריבית נכתב כי החזאים צופים שהאינפלציה תחזור לטווח היעד שקבעה הממשלה (1% עד 3%) מאוחר מההערכות שקדמו למדד אפריל.
האינפלציה השנתית עומדת כעת על שיעור של 3.6%, הרבה מעל לטווח העליון (3%) של יעד האינפלציה שציינה הממשלה בחוק התקציב. אם לא די בכך, גם העתיד נראה עגום למדי, בהתחשב בכך שמדד מאי 2024, שעלה רק ב-0.2%, ומדד יוני 2024, שעלה בשיעור מזערי עוד יותר של 0.1%, היו נמוכים במיוחד - כך שכל מדד גבוה יותר בחודשים מאי ויוני השנה יעלו את האינפלציה השנתית לאזור 4% - מהשיעורים הגבוהים בעולם כיום.
במצב כזה, מעטים האנליסטים שסבורים כי הצהרת נגיד בנק ישראל על הפחתות ריבית החל מהמחצית השנייה של השנה תוכל להתממש כבר בהחלטות הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ביולי ובאוגוסט.
עוד מציינת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ששוק העבודה אמנם הדוק אך "נתוני הקצה מצביעים על התמתנות מסוימת".
בבנק ישראל מציינים כי פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים ירדה מעט אם כי היא "עדיין שוהה ברמה גבוהה ביחס לרמתה טרם המלחמה".
בבנק ישראל מדגישים כי התנאי העיקרי שיאפשר הפחתות ריבית הוא ייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים הפעילות הכלכלית והמדיניות התקציבית", מוסיפים בבנק.
להערכת הוועדה המוניטרית קיימים כמה סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד, ובראשם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות ההיצע, הרעה בתנאי הסחר העולמיים ותנודתיות השקל.
