בשיתוף תלמ"א
"אנגלית ברמה טובה מאוד" - המשפט הזה מופיע באינספור קורות חיים של ישראלים, אבל מה הוא באמת אומר? האם זה מעיד על יכולת לנהל שיחת עבודה באנגלית, להציג מצגת, או רק לקרוא מיילים? מנהלי משאבי אנוש בחברות שונות מתמודדים עם הבלבול הזה מדי יום. עכשיו הבעיה הזו עומדת להיפתר.
ביום עיון מקצועי שערכה תלמ״א (תכנית למצוינות באנגלית) יחד עם מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה השיקו את תוצרי מיזם "ישראל דוברת אנגלית", המאמץ סטנדרט בינלאומי חדש למדידת רמת אנגלית בעולם התעסוקה.

3 צפייה בגלריה
ריאיון קבלה למקום עבודה
ריאיון קבלה למקום עבודה
סטנדרט בינלאומי חדש למדידת רמת אנגלית בעולם התעסוקה
(צילום: Shutterstock)

במקום ה-46 מתוך 46

הסיפור מתחיל בהחלטת ממשלה מ-2022, שקבעה פיתוח תוכנית לאומית לשיפור אנגלית של מבוגרים. מאחורי ההחלטה עומדים נתונים מדאיגים: לפי ארגון ה-OECD, ישראל נמצאת במקום האחרון (46) במדד האנגלית לעולם התעסוקה. בפועל, זה אומר שישראלים רבים מתקשים לנהל שיחות עבודה באנגלית, להציג בכנסים בינלאומיים, או לכתוב מיילים מקצועיים - מה שחוסם אותם מהזדמנויות קריירה ומשכר גבוה יותר.
"זה ממש לא מספיק למעצמת ההייטק שישראל נחשבת בעולם", אומר ירמיהו גור, ממלא מקום מנכ"ל משרד העבודה. "רמה גבוהה של אנגלית אינה יתרון - היא תנאי כניסה לתעסוקה איכותית שמביא קידום, שכר הוגן והשתתפות מלאה במשק הישראלי".
"אנגלית היא חלק אינטגרלי מעבודה בחברות רב-לאומיות, במגוון רב של תחומים. שיח באנגלית הוא הכרח במציאות היומיומית שבה אנחנו נמצאים כיום", מוסיף עידו מהצרי, מנכ"ל תלמ"א.
הפער הזה מתחיל כבר בשנות הלימוד. מהצרי מסביר: "רק 30% מהתלמידים של 5 יחידות באנגלית מגיעים לרמה הנדרשת להשכלה הגבוהה. רמת הלימוד בבתי הספר בישראל לא מותאמת לרמה הנדרשת לשכר איכותי, בעיקר במיומנויות דיבור והבנת הנשמע", הוא מדגיש. "הנתונים מראים שרמת האנגלית תלויה גם במצב הסוציו-אקונומי: 66% מלומדי ה-5 יחידות הם ממעמד גבוה, לעומת 33% בלבד ממעמד נמוך. הפער הלימודי הזה מייצר פערים כלכליים אדירים".
הפתרון שישראל מאמצת נקרא CEFR: מסגרת ההתייחסות האירופית המשותפת לשפות. זה התקן המקובל באיחוד האירופי ופועל בלמעלה מ-40 מדינות. הסטנדרט מחלק את יכולות האנגלית לשש רמות ברורות (מ-A1 ועד C2) ומודד ארבע מיומנויות: דיבור, הבנת הנשמע, כתיבה והבנת הנקרא. במקום לכתוב "אנגלית טובה מאוד" בקורות החיים, מועמדים יוכלו לציין רמה מדויקת - למשל B2 או C1 - ומעסיקים יוכלו להבין מיד מה זה אומר.
מאז יצא המיזם לדרך, למעלה מ-1,100 איש עברו בהצלחה קורסים לשיפור האנגלית ב-65 קורסים ברחבי הארץ. "כל המשתתפים לומדים על פי הסטנדרט החדש של CEFR", מספר גור בגאווה.

3 צפייה בגלריה
אישה לומדת עובדת עבודה מיואשת הפרעת קשב
אישה לומדת עובדת עבודה מיואשת הפרעת קשב
רק 30% מהתלמידים של 5 יח' באנגלית מגיעים לרמה הנדרשת להשכלה הגבוהה
(Shutterstock)

המורים שעושים את ההבדל

תלמ"א, שנוסדה ב-2014, מביאה לישראל מדי שנה מאות צעירים וצעירות יהודיים מכל העולם ללמד אנגלית את דור העתיד של ישראל, מתוך מטרה ברורה: לטפל בפער שקיים במערכת החינוך באנגלית מדוברת. הארגון שולח מחנכים דוברי אנגלית שפת אם בעיקר לאזורים שסובלים ממחסור במורים.

3 צפייה בגלריה
צוות תלמא כתבה
צוות תלמא כתבה
הארגון שולח מחנכים דוברי אנגלית שפת אם בעיקר לאזורים שסובלים ממחסור במורים
(צילום: תלמ"א)

איך זה נראה בפועל? כ-200 מורים מגיעים לישראל במסגרת תוכנית הקיץ ומלמדים במשך שלושה שבועות בבתי ספר בפריפריה, לצד מורה ישראלי. תלמיד שמשתתף בתוכנית מקבל ב-3 שבועות האלה כמעט מחצית משעות האנגלית שהוא מקבל בשנה שלמה.
כעת, תלמ"א מובילה יחד עם מינהל תעסוקת אוכלוסיות של משרד העבודה גם את מיזם האנגלית לעולם התעסוקה החדש. התוכניות פועלות בקרב כלל המגזרים בישראל ונותנות מענה במסגרות שונות המכינות לשוק התעסוקה: במרכזי הכוון תעסוקתי, ברשויות מקומיות, במכינות קדם צבאיות, במכללות, בארגונים ובחברות. הכל מתוך מטרה ליצור מוביליות חברתית ושוויון הזדמנויות באמצעות שיפור מיומנויות השליטה בשפה האנגלית בישראל.

לפרטים נוספים על המיזם לחצו כאן
בשיתוף תלמ"א
פורסם לראשונה: 09:55, 05.02.26