תרבות ה"יהיה בסדר" האופיינית לישראלים, גובה לעיתים חיי אדם ובמקרה הפחות גרוע – גורמת לפגיעה משמעותית באיכות חייהם של רבים. כך לגמרי לא נדיר לחלוף על פני אתרי בנייה פעילים ולזהות בהם מפגעים זועקים לשמיים – מפועל שעובד על פיגום ללא קסדה ועד השלכה לא זהירה של פסולת מגובה על העוברים והשבים. לכך נוספים מפגעים כתוצאה מחשמל לקוי, מכונות וכלי עבודה מסוכנים בתעשייה ובחקלאות או מפגעים במרחב הציבורי, דוגמת בורות שנפערים במדרכות וגורמים לנפילות ולתאונות. לאלה מצטרפים מפגעי בריאות, כמו חשיפה ממושכת לחומרים רעילים, בעיות בשלד-שריר עקב ישיבה ממושכת וכיוב'.
מעל ים קשים: התאונות באתרים מהוות כמחצית מכלל תאונות העבודה שהתרחשו בישראל השנה. המפגעים מסוכנים בראש ובראשונה לעובדים עצמם, אבל פעמים רבות הם מאיימים גם על שלום הציבור. איך ניתן לצמצם את התופעה? לכולנו, מתברר, יש בכך תפקיד מרכזי.
המוסד לבטיחות ולגהות – תאגיד סטטוטורי ויחידת סמך של משרד העבודה שמוביל את קידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, מפעיל את המוקד הלאומי "קו החיים" למניעת תאונות עבודה ופגיעות בריאותיות במגוון דרכים: הסברה, מחקר, הדרכות מקצועיות, ניידות הדרכה, מרכז סימולטורים, אבחוני סיכונים בשטח, הפקת פרסומי בטיחות וסרטוני אנימציה קצרים בשפות שונות, מתן חניכה וייעוץ מקצועי לקידום תרבות בטיחות לארגונים במגוון תחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית. אולם גולת הכותרת היא המוקד הלאומי "קו החיים" – קו חירום, הפועל באתר המוס"ל, ובאמצעותו יכול כל אזרח ואזרחית לדווח על סיכונים ומפגעים בזמן אמת. מטרת המוקד הלאומי "קו החיים" לשפר את תרבות הבטיחות, להעלות את המודעות לסיכונים ולוודא שבסוף כל יום אזרחים ועובדים כאחד חוזרים הביתה בריאים ושלמים ללא פגיעות בעבודה.
דיווחים למוקד הלאומי "קו החיים" זמינים באמצעות האתר של המוסד לבטיחות ולגהות או בוואטסאפ, וכל מדווח יכול להעלות צילומים או סרטונים של המפגע. כמו כן ניתן גם לדווח בטלפון 9214*. הדיווח למוקד "קו החיים" יכול להיות אנונימי לחלוטין, הוא ידידותי, פשוט לתפעול, וכל אחת ואחד מהאזרחים והעובדים יכול לדווח על מפגעים בעבודה הדורשים טיפול להצלת חיים.
מנהל המוקד הלאומי "קו החיים" מוטי סולטני מספר, שרק השנה נמצא כי ב־170 אתרי בנייה אין מנהל עבודה! יש לציין, כי למרות המספר הגבוה, מדובר בנתון הנמוך ביותר מאז 2020 (אז דווחו 638 אתרים פעילים ללא מנהל עבודה). "אתר בנייה ללא מנהל הוא סכנה מיידית, ומחויב בצו סגירה מיידי, אפשר לדמות זאת ל־170 אוטובוסים מלאי נוסעים, שנוסעים בכביש עם נהג שאין לו רישיון", מבהיר סולטני.
האם "קו החיים" מוכיח את עצמו? האם באמת הציבור מדווח?
"יש מגמת עלייה במודעות להצלת חיים בעבודה ובמספר הדיווחים. כל עובד שהצלנו – הוא עולם ומלואו. אנחנו מזהים במוקד הלאומי "קו החיים" שהחל לפעול בשנת 2020 מגמה שהפתיעה אותנו - לא רק הציבור מדווח, גם העובדים. פונים אלינו, למשל מנופאים או פועלים, שניסו לדבר עם המנהלים שלהם ולא קיבלו מענה. מבחינתנו, לא משנה מי דיווח – אנחנו באים להציל חיים. היות שנאסף עד כה מידע מכ־13,000 דיווחים, אנחנו גם יודעים לנתח את המידע ולייצר פעילות מניעה למזעור הסיכונים והפגיעה, לא רק באתר שדווח, אלא להעביר את הידע לכלל האתרים במדינת ישראל".
לדבריו, הפנייה האנונימיות למוקד הלאומי "קו החיים" מבטלת את החשש לדווח, והמפגע שמדווח משמש פתח עבור מדריכי הבטיחות של המוס"ל להמשיך ולאבחן את כלל הליקויים הקיימים ולחנוך את המנהל במזעורם. "יש פה כלי מבורך שמעודד מעורבות חברתית, והפנייה שלנו לכלל האזרחים והעובדים ברורה: כשעובדים או בונים בסביבתכם – היו ערניים ודווחו, ואנחנו מתחייבים לטפל בכל פנייה בתוך שעות בודדות ולא יאוחר מיום המחרת. כך תעזרו גם אתם להציל חיים ולמנוע תאונות בעבודה", מציין סולטני ומוסיף, כי לצד הדיווחים, המוקד הלאומי מפיק חומרי הדרכה והסברה במגוון רחב של נושאים ושפות עבור עובדים מחו"ל המגיעים לעבוד בארץ. החומרים המקצועיים מועברים בתפוצה רחבה כדי לשפר את המקצועיות והידע ולהציל חיים.
מה לתפיסתכם עומד בבסיס ההתנהלות הרשלנית באתרי הבנייה בישראל?
"בסוף זה עניין של תרבות, ואת זה אנחנו מנסים לשנות. בחופש הגדול נוהגים עובדים להביא את הילדים לעבודה, וכבר ראינו אבות שמגיעים עם כפכפי גומי או נעמדים על פיגום בלי רתמה וקסדה או שהילד מסתובב באתר ללא השגחה. כשמגיע אלינו דיווח, אנחנו שולחים מדריך בטיחות וחונכים את המנהל, כדי שיבין שעליו לעצור את העבודה מיד, אחרת זה ייגמר בתאונה ובפגיעה. האב הזה צריך לדעת, שלאתר בנייה אסור להכניס ילדים. מטרתנו שכל אחד יחשוב על עצמו ועל המשפחה, לא כי החוק מחייב - אלא כי במקום העבודה יש סיכונים שיכולים לפגוע ולהרוג, ובכוחו של כל אחד למנוע את הפגיעה".
המוקד הלאומי "קו החיים" הוא צעד משלים – מה עוד נדרש לעשות ברמת המדינה או בכלל כדי להפחית את תאונות העבודה?
"שם המשחק זה מקצועיות והכרת הסיכונים. עובד לא יכול להיות מקצועי אם הוא לא מכיר את הסיכונים בעבודתו, ופועל בכל רגע למזער אותם, כדי שלא ייפגע הוא או הסובבים אותו. והכוונה לא רק לבטיחות בעבודה, אלא גם לבריאות תעסוקתית, אשר פוגעת לאט לאט בעובדים. לדוגמה איש מחשבים שיושב כל היום מול מסך לא מותאם, או אדם שעובד ברעש וחשוף לרעש מזיק הפוגע בשמיעה באופן בלתי הפיך. הכול מסתכם במודעותם של העובד והמעסיק לסיכונים בעבודה. ממש כמו בתכנון נסיעה, כשצריך להגיע בזמן, כך יש לתכנן את העבודה כדי למנוע את הפגיעה".
מוטי סולטני, מנהל המוקד הלאומי קו החייםצילום: המוסד לבטיחות ולגהותבמוקד הלאומי "קו החיים" מבקשים לשלב עוד ועוד עובדים ואזרחים לפעילות של מניעה והצלת חיים, זה אפשרי וזה בידיים של כולנו. "יש לנו במוס"ל כמה עשרות מדריכי בטיחות, והם פועלים ללא הפסקה, אבל הם מעטים למול מקומות עבודה רבים מאוד. אנחנו מעוניינים לגייס את כלל העובדים והאזרחים לעזור לנו להציל חיים ולבנות חברה טובה ובריאה יותר בישראל, להיות מדינה מובילה במניעת תאונות ומחלות מקצוע. אפס תאונות זו לא סיסמה, זה אפשרי אם כולנו נתגייס למלחמה בתאונות העבודה", מסכם סולטני.
"קו החיים" במספרים
היקף הפניות:
מעל 13,000 דיווחים סה"כ טופלו במוקד "קו החיים" מאז הקמתו, כ־1,231 דיווחים טופלו רק בשנת 2025.
כ־561 פנקסים כלליים (מסמך מחייב, המרכז ומתעד את כל תחומי הבטיחות) הוזמנו וטופלו עד כה.
כ־414 ניידות הדרכה הוזמנו לאתרים עד כה.
כ־2,299 פניות נעשו ל"קו החיים" בנושאים שונים.
10 סוגי ליקויים מהגבוה לנמוך:
סולמות ועבודה בגובה
חוסר מנהל עבודה
שילוט וגידור
ציוד מגן אישי
פיגומים
עגורנים ומנופים
חשמל
בורות ומדרכות
10 הערים המדווחות ביותר:
תל אביב, ירושלים, אשדוד, בני ברק, ראשון לציון, רמת גן, בת ים, פתח תקווה, חיפה, רחובות
