פרסומות שנוצרו במלואן באמצעות בינה מלאכותית מצליחות לעיתים יותר מפרסומות שעוצבו בידי בני אדם, אך עצם הגילוי לצרכנים כי מדובר בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית גורם לצניחה חדה בביצועים, כך עולה ממחקר שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטאות ניו יורק ואמורי.
במסגרת ניסוי רחב היקף ברשת הפרסום של גוגל (Google Display Network) נבדקו שלושה סוגי מודעות: מודעות שעוצבו בידי אנשי קריאייטיב אנושיים, מודעות קיימות שעברו שינויים ועריכה באמצעות כלי בינה מלאכותית ומודעות חדשות לחלוטין שנוצרו מאפס על ידי בינה מלאכותית. התוצאות היו חד משמעיות: מודעות שנוצרו כולן באמצעות בינה מלאכותית רשמו שיעור הקלקות גבוה בכ-19% לעומת המודעות האנושיות, בעוד מודעות שעברו רק עריכה או התאמה באמצעות בינה מלאכותית לא הראו שיפור, ולעיתים אף הציגו ביצועים חלשים יותר.
החוקרים הסבירו כי ההבדל נבע ממידת החופש היצירתי. כאשר הבינה המלאכותית נדרשה "לתקן" או לשנות עיצוב קיים, היא פעלה תחת מגבלות שיכלו לפגוע בתחושת האותנטיות והאמינות של המודעה בעיני הצרכנים. יצירה מאפס, לעומת זאת, נתנה לבינה המלאכותית שליטה מלאה בקומפוזיציה, בצבעים, בסגנון ובזווית, והתוצאה שהתקבלה היתה עם מסר חזותי ברור יותר וחיבור רגשי חזק יותר.
הממצא הדרמטי ביותר נוגע לשקיפות. כאשר החוקרים הוסיפו למודעות תוויות כמו "נוצר באמצעות AI" או "נערך באמצעות AI", שיעור ההקלקות צנח בממוצע בכ-31.5%. הירידה נרשמה גם כאשר נעשה שימוש באותן תמונות בדיוק – עצם הידיעה שמדובר בתוכן שנוצר בידי בינה מלאכותית הספיקה כדי להוריד את דירוג המודעה בעיני המשתמשים.
לפי המחקר, תוכן חזותי שנוצר על ידי בינה מלאכותית נתפס כחדשני ומושך יותר. מצד שני, תחושת האמינות והקשר למותג, ויחד איתם גם כוונת הרכישה, נפגעו.
כאשר הן המודעה והן עיצוב אריזת המוצר נוצרו בידי בינה מלאכותית נרשמו הערכים הגבוהים ביותר של כוונת רכישה ושיעור הקלקות. המשמעות, לטענת החוקרים, היא שבינה מלאכותית יעילה במיוחד כאשר היא מעורבת בשלב מוקדם ויוצרת קונספט שלם, ולא רק כתוספת מאוחרת לעבודת אדם.
