חלק ממנות זרע שהפקיד גבר בשנות ה-30 לחייו הושמדו בעקבות תקלה בבנק זרע - והוא יזכה לפיצוי של 500 אלף שקל. כך נקבע במסגרת פשרה שהושגה בין הגבר התובע לבין שירותי בריאות כללית, שהינה הבעלים של אותו בית חולים בו ארעה התקלה. הפשרה הושגה במסגרת הליך גישור ואושרה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי.
במסגרת התביעה טען התובע באמצעות עו"ד יראון פסטינגר ועו"ד דויד לסגולד ממשרד רון-פסטינגר כי "עניינה בניהול רשלני ואובדן של 10 אמפולות של תאי זרע מוקפאים". נטען כי לאור המחדל ואובדן תאי זרע נגרם לתובע נזק משמעותי שכן לטענתו אבדו או פחתו סיכוייו להביא צאצאים לעולם.
1 צפייה בגלריה
תרומת זרע
תרומת זרע
תרומת זרע
(צילום: shutterstock)
מהתביעה עולה כי הגבר פנה לבנק הזרע של בית החולים לפני כעשר שנים לצורך הקפאת תאי זרע בשל מצבו הבריאותי וניתוח שעבר. נטען כי בתחילה הוקפאו שתי מנות הכוללות 10 אמפולות של תאי זרע. עוד נטען כי כמה ימים לאחר מכן הוקפאו ארבע אמפולות נוספות של תאי זרע, וכי בשנת 2020 דווח לגבר כי עקב תקלה בבנק הזרע הופשרו 10 המנות שהוקפאו - וכתוצאה מכך לא ניתן להשתמש בהן - וכי יתר המנות נשארו מוקפאות בבנק הזרע בבית החולים.
עוד נטען בתביעה כי עקב התקלה החמורה "נשללה מהתובע כל אפשרות להביא צאצאים לעולם ו/או על כל פנים נפגעו הסיכויים לכך בצורה משמעותית ביותר".
בכתב ההגנה שהגישה קופת החולים בתחילת השנה נטען כי "נקדים את המאוחר ונבהיר כי אכן חלקן של מנות זרע שהפקיד התובע אצל הנתבעת הושמדו בעקבות תקלה מצערת שאירעה בבנק הזרע. זוהי תקלה שלא הייתה אמורה להתרחש והתובע זכאי לפיצוי בגין אובדן זה. יחד עם זאת, הפיצוי לו זכאי התובע אמור להיות מידתי ותואם את נזקו של התובע, שבנסיבות הספציפיות של המקרה לא היה חמור, וזאת בניגוד לתמונה שמצייר התובע בכתב התביעה, שכן לתובע נותרו מנות זרע (ארבע אמפולות) בהן הוא עדיין יכול לעשות שימוש".
יראוןעו"ד יראון פסטינגרצילום: אורן שלו
עוד נטען כי לא הייתה פגיעה ביכולת הפריון של התובע בעקבות התקלה. כמו כן, טענה כללית כי "איכותו של הזרע שהוקפא, בשני המועדים, הייתה ירודה והצריכה הליך של הפריה חוץ-גופית עם מיקרומניפולציה לצורך ניסיון להשגת הריון. בהתחשב בנתונים אלה ובכלל ממילא לא הייתה כל ודאות כי יעלה בידי התובע ובת הזוג המיועדת להשיג הריון ולידה בשימוש בזרע המוקפא, אף תוך שימוש באמפולות שהוקפאו במועד הראשון".
מביה"ח נמסר בתגובה: "ראשית, נציין כי הכתבה לוקה באי דיוקים רבים, הן באשר לפרטי התיק עצמו והן באשר להסכם הפשרה. מאחר שבמסגרת הפשרה כל צד שמר על טענותיו, נשמרו כל טענות ביה"ח בסוגיות שהיו במחלוקת, ובשל צנעת הפרט לא נחזור על אותן טענות".