בדיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח"כ זאב אלקין, אמר לפני זמן קצר מנכ"ל משרד החוץ, יעקב (קובי) בליטשטיין כי "בעקבות המלחמה, אנו נדרשים על ידי השב"כ לאבטחה מוגברת מאוד. אנחנו צריכים לשנות את המערך האבטחתי בנציגויות ישראל בעולם בדגש על שבע מדינות ספציפיות".
התקציב הנוסף שנצרך מעבר לתקציב שסוכם לפעילות המשרד בעקבות המלחמה הוא כ-230 מיליון שקל: 42.72 מיליון שקל עבור מערך מדיני אסטרטגי, 78 מיליון עבור דיפלומטיה ציבורית, 7.9 מיליון עבור מרכז לשיתוף פעולה בין-לאומי ו- 100.36 מיליון עבור אבטחה ותקשוב.
1 צפייה בגלריה
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה: הממשלה לא קיימה אף דיון לקביעת מדיניות מול אונר״א מאז ה-7 באוקטובר
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה: הממשלה לא קיימה אף דיון לקביעת מדיניות מול אונר״א מאז ה-7 באוקטובר
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
(צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

לדברי בליטשטיין, "הבהרנו לאוצר שהתקציב צריך להיות מותאם לזמן מלחמה. אמנם האוצר בבסיס לא קיצץ אותנו כמו יותר המשרדים, אבל כמו שלתקציב הביטחון מוסיפים סכומים גבוהים אני חושב שבשנה כזו חייבים להוסיף למשרד החוץ תוספות משמעותיות כדי שתהיה לנו תחמושת מדינית, אחרת נישאר בלי תחמושת כזו. מצבינו בעולם לא מי יודע מה ואנחנו חייבים להשקיע הרבה כסף בתחום הדיפלומטיה הציבורית".
נציג אגף התקציבים אמר בדיון: "המשרד לא קוצץ בקיצוץ ייעודי והתקציב שלו אפילו הורחב. היו שנה שעברה הוצאות חד פעמיות גדולות בשנה שעברה, בפועל התקציב גדל גידול משמעותי. אין ספק שהמשרד מקשיח את עצמו לדעת אבל תמיד מציג תחזיות של קשיח גבוהות ממה שקורה בפועל, מה שמגדיל את התקציב הגמיש. אני לא מכיר שכשהדיו עוד לא יבשנה מהסיכום, כבר מבאים ומבקשים תוספת. אנחנו לא קובעים את סדר העדיפויות, המשרד רשאי לחלק בין דיפלומטיה ציבורית לדברים אחרים. כשצריך המשרד יודע למצוא מקורות תקציביים לממש החלטות חדשות".
יו"ר הוועדה אלקין אמר כי "למרות שאנחנו בשנת קיצוצים, אף אחד לא מעלה בדעתו לקצץ בתקציב משרד הביטחון כי המדינה מבינה שצריכה להגדיל את התקציב לאור המלחמה, המדינה החליטה לשנות את סדרי העדיפויות. זה נכון באותה מידה בחזית המדינית, תוצאות הלחימה תלויות גם במצב המדיני. בלי מעטפת נכונה מדינית והסברתית כל ההשקעה תרד לטמיון. זה מרכיב שמבטיח את התפוקות, לא יעזור רק להשקיע במשרד הביטחון אם יהיו לנו חסמים מדיניים והסברתיים ללחימה. התקציבים הנוכחיים מצחיקים ביחס למשרד הביטחון, זה לא הגיוני ודורש בעיניי שינוי דיסקט בהבנה שמשרד החוץ בעת הזו הוא חלק מהמלחמה. יש מלאי של לגיטימציה בין לאומית ולכן צריך פעילות הרבה יותר אינטנסיבית כדי למלא את המלאי הזה".
מתחילת המלחמה הרחיבו במשטר האיראני ובארגוני הטרור חיזבאללה וחמאס את המאמצים לקדם טרור נגד יעדים ישראלים ויהודים. בתוך כך, זוהתה עלייה משמעותית ברמות האיום על שגרירויות, נציגויות ונציגים ישראלים ברחבי העולם.
לאחרונה אף התרחשו ניסיונות פיגוע נגד נציגויות ישראל בהודו ובשבדיה.
גופי הביטחון והמודיעין הישראליים, בשיתוף פעולה עם ארגוני ביטחון ואכיפה ברחבי העולם פועלים לסיכול איומי הטרור ושמירה על ביטחונם של ישראלים ויהודים בעולם ולאחרונה סוכלו תשתיות של ארגון הטרור חמאס שפעלו לקידום פיגועים במטרה להרוג חפים מפשע בסקנדינביה וגרמניה.
לאור העלייה ברמות האיום ברחבי העולם והחשש כי ארגוני הטרור יבקשו לבצע פיגועים נוספים בחו"ל נגד שגרירויות, נציגויות ונציגים ישראלים תוגברה משמעותית רמת האבטחה במגוון שגרירויות ישראליות ברחבי העולם.

דורשים למנוע פגיעה בתנאי העסקה של השליחים

בתוך כך, מאז פרוץ המלחמה החזיר משרד החוץ לארץ 150 שליחים ועובדי אית"ן (עובדים ישראלים) אשר משרתים בשבע נציגויות של ישראל בחו"ל, בשל חשש לחייהם. כבר יותר מ-4 חודשים שהם מתגוררים בבתי מלון או Airbnb ומחכים לחזור לארצות השירות שלהם.
ואולם, על פי הנוהל – בחלוף ארבעה חודשים ממועד הפינוי, קרי ב-16 בפברואר, המדינה מתכוונת להפסיק לממן להם את מימון מגורים, להפסיק מימון השכרת רכב ולהוריד את השכר שלהם ב-30 אחוזים משכר חו"ל לשכר ארץ. המשמעות היא שבשכר המופחת הם יתקשו לממן את הוצאות הדיור הזמני, לשכור רכב ולחיות כאן.
"מדובר בשליחים במדינות בסיכון ביטחוני גבוה שגם ככה בימי שגרה חיים בפחד יומיומי מפיגועים והמדינה היא זו שכפתה עליהם לחזור לארץ, שלא לדבר על כל הבלגן עם הילדים, בתי ספר וחוגים. המדינה הודיעה להם שב-16 בפברואר נגמר המימון והם צריכים להסתדר. לא יתכן שיזרקו אותם ככה לכלבים", אומר עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה.
אלקלעי פנה במכתב למנכ"ל משרד החוץ בליטשטיין ולעוד שורה של בכירים במשרד החוץ, בנציבות שירות המדינה ובמשרדי הממשלה – בדרישה שהמדינה תתערב כדי למנוע פגיעה בתנאי העסקה של השליחים ועובדי האית"ן אשר פונו בשל המלחמה.
אחד הדיפלומטים שהוחזרו לארץ אמר: "משרד האוצר פועל כאן בשרירותיות מוחלטת. אנחנו לא אשמים שאנחנו בארץ. אנחנו לא יכולים לשכור דירה וחייבים לקחת מלון או Airbnb. אף אחד לא יכול לשכור דירה או לקנות רכב כי מצפים ממנו להיות מוכן לחזור מיד לארץ השירות. מעבר לזה מורידים אותנו לשכר ישראל. יש עובדים שרק הוצאות דיור ורכב זה פי שניים מהמשכורת שלהם. יש כרגע נסיון שצריך לברך עליו של הנהלת משרד החוץ בידיעת השר מול האוצר להגיד אל תשיתו את ההוצאות על העובדים כל עוד המצב לא בשליטתם".
יצוין כי משרד החוץ החל באחרונה בהליך הדרגתי של החזרת השליחים לחו"ל.