ימי מחלה הפכו לאמצעי בריחה של עובדים מותשים - כך עולה מסקר חדש שמתפרסם בפינלנד ומגלה כי זהו הפתרון שמצאו עובדים שחוקים כדי להתמודד עם העומס או קשיים אישיים במקום העבודה.
בסקר שפרסם העיתון הפיני Iltalehti, עובדים תיארו היעדרויות קצרות כ"הפסקת נשימה", "חופשת התאוששות" או "חופשת עייפות", ולא כימי מחלה במובן הרפואי.
מריוט, בת 57, אחות וסייעת בריאות עם קריירה של כשלושה עשורים, סיפרה כי נאלצה לקחת חופשות מחלה לאחר שעומס העבודה והמחסור בכוח אדם הפכו לבלתי נסבלים. לדבריה, במקרים מסוימים ההיעדרות נבעה גם מבריונות במקום העבודה. "כשאת נשחקת לאורך זמן, מגיע רגע שבו את פשוט לא יכולה יותר", אמרה, והוסיפה כי חופשת המחלה הייתה מבחינתה הדרך היחידה לעצור הידרדרות נפשית.
עדויות דומות עלו גם מעובדים במקצועות אחרים. עובד המכונה "המהנדס" סיפר כי אחת לרבעון הוא לוקח יומיים-שלושה של מחלה כדי "לתפוס אוויר", ומצדיק זאת בפני המעסיק כשפעת. לדבריו, "אם לא עוצרים, זה נגמר בשחיקה מלאה".
גם מתיי, בן 43, העובד כנציג משאבי אנוש במפעל תעשייתי, הודה כי הוא משתמש לעיתים באבחנה של מיגרנה כתירוץ להיעדרות, על רקע תחושת חוסר הקשבה מצד ההנהלה וקיצוץ של כ־1,000 אירו בשכר החודשי בעקבות רפורמות ארגוניות.
העדויות מפינלנד משתלבות במגמה רחבה יותר. לפי Burnout Report 2025 של ארגון Mental Health UK, שפורסם בדצמבר 2025, כמעט תשעה מתוך עשרה עובדים בבריטניה דיווחו על רמות גבוהות או קיצוניות של לחץ בעבודה. הדו"ח מצא גם פער דורי ברור: עובדים צעירים מדווחים בשיעור גבוה יותר על היעדרויות מהעבודה בשל לחץ, מתח ובריאות נפשית, בעוד עובדים מבוגרים נוטים יותר להמשיך לעבוד גם כשהם שחוקים.
מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שפורסם ב־2024 הראה תופעה אחרת, שנובעת ככל הנראה מחשש לפיטורים, כששיעור גבוה מהעובדים בישראל דיווחו כי הגיעו לעבודה גם כשהיו חולים או שחוקים, בעיקר בשל עומס עבודה, לחץ ניהולי וחשש מהצטברות מטלות. החוקרים ציינו כי דפוס זה מגדיל את הסיכון לקריסה פתאומית ולהיעדרויות חדות בהמשך.
גם הספרות האקדמית מחזקת את הקשר בין עומסי עבודה לשחיקה. סקירה שיטתית שפורסמה באוגוסט 2025 בכתב העת International Journal of Nursing Studies, מצאה כי עומס עבודה גבוה, מחסור במשאבים וחוסר תמיכה ארגונית קשורים בעקביות לשחיקה, חרדה ודיכאון בקרב עובדים סיעודיים. אף שהסקירה אינה מודדת ימי מחלה ישירות, החוקרים מציינים כי תנאים אלו יוצרים סיכון מוגבר להיעדרויות קצרות כתגובה ללחץ מתמשך.
מחקר שנערך בגרמניה, ופורסם ב-Journal of Psychiatric Research מצא כי בקרב מבוגרים בגילאי העבודה שאובחנו עם שחיקה, משך ימי המחלה הממוצע עלה לאורך זמן - מ-24.1 יום בממוצע בין השנים 2012-2014 ל-36.2 יום בממוצע בין השנים 2020-2022. בנוסף, המחקר מצא כי לאבחנת שחיקה מתאם עם סיכוי גבוה יותר להיעדרויות ארוכות (מעל 42 ימים).
