"מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרי אנרגיה ייחודיים", אומר בפתח הראיון ד"ר גיל כ"ץ, בעלי חברת ד"ר כץ טכנולוגיות בע"מ ומומחה אנרגיה בעל שם עולמי. "אנחנו פועלים בסביבה גיאו-פוליטית מורכבת במיוחד, עם איומים אזוריים ולחצים בינלאומיים גוברים".
לדבריו, המבוגרים בישראל זוכרים היטב את משברי האנרגיה של שנות ה־70, אז הטילו מדינות ערב אמברגו נפט על ישראל ועל מדינות שסייעו לה. "נאלצנו לרכוש נפט ממקורות חלופיים, לעיתים באיכות נמוכה ובמחיר גבוה. אירועי שבעה באוקטובר החזירו אותנו למסלול מסוכן - ובעוצמה גדולה יותר".
ד"ר כץ עוסק בתחום האנרגיה מעל 40 שנה, וכיהן בתפקידים בכירים בתעשיית הנפט - פטרוכימית בארץ ובעולם. בין היתר, כיהן כמנהל לשעבר של מחלקת תהליך ייצור דלקים סינתטיים בחברת SASOL הדרום אפריקאית, תכנון וליווי עם יפן והקמת מתקן לייצור דלק סינטטי באוסטרליה, תכנן וליווה הקמת מתקן ניסיוני להפקה בהצלחה של גזים ותזקיקי דלקים מפצלי שמן בסין עבור ממשלת סין. הוא עמד בראש מערכת תכנון אנרגטי מגזיפיקציה של עצים לעיר ברומניה, עובד בבתי הזיקוק לנפט, חבר הנהלת בית הזיקוק אשדוד וכמנהל מפעל לייצור מתנול נפטא בתי הזיקוק, ומנכ"ל חברה ציבורית בארץ לייצור סינטטי של כימיקלים מיוחדים.
ד"ר כ"ץ כיהן כיו"ר הוועדה לדלקים אלטרנטיביים של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, כתב את הפרק ייצור דלקים סינטטיים GTL בישראל בדו"ח למשרד האנרגיה (ממצאי הפרק הייעודי לישראל, אושרו ע"י מומחים מאירופה ומשרד האנרגיה של ארה"ב).
אתה לא רואה הבדל בין שנות ה־70 להיום?
"המסלול דומה, אבל יש גם הבדל מהותי, כיום יש למדינת ישראל נכס אסטרטגי שלא היה אז: מאגרי גז טבעי גדולים שנמצאים בתחומי המדינה ושייכים לה. מדובר בגיים צ’יינג’ר אמיתי, שיכול היה להוביל לעצמאות אנרגטית, אם הייתה מתקבלת החלטה אסטרטגית נכונה".
לדבריו, המדינה בחרה להשתמש בגז בעיקר לייצור חשמל - "מהלך חיוני וחשוב" - אך זהו רק חלק מהתמונה. "במקביל, הגז נמכר לחו"ל, והמדינה פספסה חלון הזדמנויות לעצמאות אנרגטית רחבה יותר. עדיין ניתן לתקן".
בהתייחס לחשמול התחבורה, ד"ר כ"ץ מצביע על מגמות עולמיות של האטה במכירות רכבים חשמליים. "הטווח מוגבל, הסוללות יקרות ותלויות בחומרי גלם נדירים, ורשתות החשמל אינן ערוכות לעומסים בהיקפים כאלה. מערכות ביטחון, תעופה, משאיות כבדות, גנרטורים וציוד הנדסי לא יעברו לחשמל בטווח הנראה לעין. לכן, דלקים נוזליים יישארו חלק מרכזי מהמשק עוד שנים רבות. לעצמאות אנרגטית יש חשיבות עליונה לעצם ההישרדות שלנו כאן", הוא מדגיש.
איך עושים זאת, הלכה למעשה?
"במאגרים שלנו יש כמות עצומה של גז טבעי - כ־1,040 BCM (מיליארד מ"ק). באמצעות טכנולוגיה מוכחת, שנמצאת בשימוש כבר כ־100 שנה, אפשר להמיר גז טבעי לדלקים סינתטיים הדומים כמעט לחלוטין לבנזין, סולר ודלק סילוני. לדבריו, "ייצור עצמי של דלקים יעניק לישראל כוח ויכולת עמידה מול לחצים בינלאומיים. בתרחיש כזה, אמברגו נפט פשוט לא ישתק אותנו".
ד"ר כ"ץ מציין כי מאז דו"ח ועדת צמח (2012) ובהמשך ועדת דיין (2018), אבדו שנים יקרות. "כבר אז נבחנה האפשרות להקים מתקני ייצור דלקים סינתטיים בישראל, אך להבנתי ההמלצה לא לקדם זאת נשענה על שיקולים כלכליים קצרי טווח ועל פערי ידע, תוך התעלמות מהלקח ההיסטורי של אמברגו נפט על ישראל. איבדנו לפחות עשור. עדיין לא מאוחר".
שתי חלופות אסטרטגיות
לדברי ד"ר כ"ץ, עומדות בפני ישראל שתי חלופות מרכזיות:
הראשונה - ייצור הכמות הקריטית לשעת חירום, קצרה או ממושכת. ההערכות מצביעות על צורך של כ־3.4 מיליון טון דלקים בשנה - סולר, בנזין ודלק סילוני - שהם סדר גודל של כ־75 אלף חביות ביום. "את הכמות הזו המדינה חייבת לייצר בעצמה. לא הגיוני שחומר הגלם בידינו ואנחנו לא ערוכים מראש".
השנייה - ייצור מקומי בהיקף כמעט מלא לצריכת המשק והקטנת יבוא נפט ותזקיקים למינימום, "לרמה שלא תאפשר השפעה ממשית גם במקרה של אמברגו עולמי".
2 צפייה בגלריה
תחנת דלק שגרתית - אחת מעל 100 הפזורות ברחבי המדינה, רק דלקים סינטטיים
(צילום: התמונה לקוחה מאתר חברת SASOL)
מעבר לחוסן אסטרטגי, כ"ץ מציין תרומה לתעסוקה, לתעשייה ולחיסכון משמעותי במטבע חוץ שמוזרם כיום לספקי נפט בחו"ל. "הטכנולוגיה קיימת, התשתיות מוכנות", הוא מוסיף. "הטכנולוגיות לייצור דלקים סינתטיים מוכרות ומיושמות בקנה מידה גדול כבר יותר מ־100 שנה. כיום מיוצרים בעולם כ־400 אלף חביות ביום דלק סינתטי מגז טבעי, בין היתר בקטאר ובדרום אפריקה".
לדבריו, גרמניה ייצרה דלקים סינתטיים בהיקפים גדולים לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה, ודרום אפריקה עשתה זאת במשך עשרות שנים תחת אמברגו נפט - וממשיכה גם כיום. יתרון מרכזי נוסף הוא התאימות לתשתיות: "תחנות הדלק הקיימות אינן דורשות הסבה. ניתן לספק דלקים לכלי רכב פרטיים, משאיות, אוטובוסים, כלי צמ"ה וציוד ביטחוני ללא שינוי בשרשרת האספקה. בנוסף, דלקים סינתטיים נקיים יותר סביבתית לעומת דלקים שמופקים מנפט גולמי".
כ"ץ מספר כי בעבודתו בדרום אפריקה היה מתדלק שנים ברכבו הפרטי בתחנת דלק רגילה - בדלק סינתטי שיוצר במפעל שבו עבד.
למה, להשקפתך, המהלך מהווה גם חיסכון?
"כיום ישראל רוכשת נפט גולמי ותזקיקים מוכנים בחו"ל - כ־13 מיליון טון בשנה - ומשלמת על כך סכומי עתק במטבע זר, למרות שחומר הגלם כבר נמצא כאן. במקביל, המדינה מוכרת גז למדינות אחרות שמייצרות ממנו ערך מוסף, ובכך מרוקנות עתודות ששייכות גם לדורות הבאים".
אז במשוואה הזו אנחנו מפסידים?
"כן, אבל זו לא הנקודה המרכזית. אבותינו חזרו לארץ כדי להקים מדינה יצרנית ובריאה, לא מדינה שתלויה ביבוא אנרגיה. כמו שהשקענו בכיפת ברזל ובמערכות הגנה אסטרטגיות, כך צריך להשקיע גם בביטחון האנרגטי. כאן השיקול הכלכלי הוא פרמטר משני".
