הטכנולוגיה של סמארט שוטר - תיעוד מבצעי מהשטח
אור ראשון עולה על כפר הרוס בדרום לבנון. שני גברים רעולי פנים עם תרמילים שחורים מגיעים על אופנוע לכפר, נכנסים לאחד הבתים. דקה לאחר מכן הם יוצאים לחצר האחורית שמשקיפה דרומה על ערפילי הבוקר מעל רכס הרים ציורי. אחד מהם אוחז ברחפן שמחובר למטען רסס מאולתר ולסליל גדול של סיב אופטי. האחר מרכיב משקפי VR ושני ג'ויסטיקים, מסתכל על העולם דרך המצלמה ברחפן שמחוברת לסיב האופטי. בתוך שניות הרחפן עולה לאוויר וטס בגובה נמוך, במהירות של מכונית מרוץ, מושך אחריו את הסיב האופטי הדקיק.
שלושה קילומטרים משם, מעבר לרכס, מתארגנת יחידה צה"לית לפעילות. את הזמזום המחליא הזה, של מנועי רחפן הנפץ, הם שומעים מאוחר מדי. כמה מהם מנסים לפגוע בו עם רובי התבור שלהם. אחרים מסתתרים מאחורי כלי הרכב. בכפר הערבי המפעיל עם משקפי ה-VR רואה אותם היטב, מתמרן ימינה ושמאל ומתרסק על כלי הרכב בפיצוץ אדיר.
רחפני ה-FPV מקשים מאוד על צה"ל בשבועות האחרונים. המונח FPV מתייחס לשיטת ההפעלה שלהם - "הסתכלות בגוף ראשון" דרך משקפי ההפעלה. אבל החלק הבעייתי באמת הוא ההפעלה באמצעות סיב אופטי, שעוקף את הצורך בשידור אותות. מערכות האיתור והשיבוש של צה"ל חסרות אונים. גם מערכות המכ"ם לא מצליחות לזהות אותם כשהם טסים בגובה צמרות העצים. כשהרחפן מתגלה כבר אין זמן להזניק מסוק או לשגר טיל מכיפת ברזל, והלייזר של "אור איתן" נמצא רחוק. חוסר אונים.
"חכה מה הולך לקרות במונדיאל"
בשבועות האחרונים דובר צה"ל נאלץ להודיע שוב ושוב על פגיעות בחיילי צה"ל ובכלי רכב צבאיים באמצעות רחפני נפץ. רק בשבוע שעבר נפגעו שבעה חיילים, חלקם פצועים קשה. אנחנו, שהתרגלנו שעל כל איום - מבלונים ועפיפונים ועד טילים בליסטיים - יש לצה"ל, נאלצים להפנים: פה מדובר בסכנה שאין לה פתרון כרגע. וחמור מזה: הסכנה הזו מאיימת גם על העורף ומומחים מתריעים: רחפני נפץ עלולים להגיע לבתים שלנו.
"אני יכול גם לתת לך ספויילר לעתיד - חכה מה הולך לקרות במונדיאל", אומר עודד נפחי, מנכ"ל חברת אלטימיס (Althimis). "זה לא שצה"ל מתקשה להתמודד עם רחפני נפץ, זה העולם כולו שמתקשה להתמודד איתם. שאף אחד בעולם לא הצליח לפתור את הבעיה, גם לא האוקראינים. אין לזה פתרון. ויחסית למה שקורה בהיערכות המונדיאל לסכנה, צה"ל הוא פאר השלמות".
לדברי נפחי, גורמים עוינים, גורמי טרור, אפילו בני נוער שרוצים לעורר בהלה, שמו את ידיהם כבר על רחפני נפץ מופעלים באמצעות סיב אופטי. כדי לשגר אותם הם לא צריכים הרבה, רק להכניס אותם לתא המטען של המכונית, להגיע למגרש החנייה של אחד האצטדיונים, ומשם לשגר אותם מעל ראשי הצופים והשחקנים.
"במתאר הייחוס של האמריקנים הם מכונים careless and clueless - טינאייג'ר שרוצה לצאת גבר מול החברים שלו מרים רחפן, מפזר 10 גרם של אבקה לבנה ויש בלגן, 100 אלף אנשים בורחים מהאצטדיון. תזכור, זאת ארצות הברית - הם עושים ירי המוני בשביל השעשוע".
הדאגה האמיתית היא שהסכנה הזו קרובה אלינו הרבה יותר ממגרשי המונדיאל. "אין שום סיבה שבירושלים מישהו לא ירים רחפן מהעיר העתיקה ויגיע איתו למערב העיר", אומר ד"ר אודי בן עמי, מנכ"ל חברת ירי הלייזר אופטי-דיפנס (OptiDefence). "אין שום סיבה שמישהו מצד מזרח של כביש 6 לא ירים רחפן ויגיע איתו ליישובים לאורך הכביש. שום סיבה שבעולם".
זה האמת מדאיג, בעיקר כשרואים את ההצלחה של הרחפנים האלה בלבנון.
"הם כבר יודעים שהם יכולים לעשות את זה. ההבדל היחיד הוא שבאיזורים כאן יש לנו קצת יותר שליטה, קצת יותר מודיעין. בזמנו הם ניסו להרים פצמ"רים מג'נין. עכשיו, בעלות של 800 שקל, הם יכולים לעשות הרבה יותר נזק והרבה יותר מדויק".
עודד נפחי, מנכ"ל חברת אלטימיסצילום: Messe Düsseldorf / Tillmannנראה שלדאגה הזו יש שותפים רבים. תא"ל במיל' רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, אמר בריאיון ברדיו צפון: "רחפני נפץ יוכלו להופיע גם ביהודה ושומרון וברצועת עזה". לדבריו, הופעת רחפנים כאלה תאיים על ערי השרון, קו התפר וגוש דן. ויש עוד דאגה - זליגת רחפני נפץ לעולם התחתון. בישראל כבר סוכלו ניסיונות של ארגוני פשיעה להשתמש ברחפנים לחיסולים בבתי כלא, והקלות הבלתי נסבלת של רכישתם והפעלתם מבטיחה שעוד ניתקל בהם קרוב לבית.
אלטימיס, חברה אמריקנית עם הנהלה ישראלית, פיתחה טכנולוגיה שמשמשת להכשרת עובדים, או חיילים, להיערכות לאיומים מסוגים שונים. באמצעות AI, הפלטפורמה שלה יוצרת סימולציות של תרחישי מתקפה: סוגים שונים של תוקפים, מתארים שונים של שיגור הרחפן, תצורות שונות של אמל"ח. אנשי האבטחה של המונדיאל, אחרי שיתאמנו לתרחישים האלה, יהיו מוכנים לכל הפתעה, אם תקרה.
רחפני נפץ אינם המצאה חדשה. למעשה, מדובר בסוג של אלתור שזכה לטבילת אש מסיבית במלחמת אוקראינה. אלה רחפנים מתאבדים (כלומר מתפוצצים על המטרה) שהרכיבים שלהם זולים באופן מגוחך. בחלק מהמקרים משיגים אותם דרך אמזון או חנויות חובבים. הרחפנים עצמם קטנים, מהירים וזולים - כמה מאות דולרים
"המטרה שלנו היא להגדיל את המוכנות של חיילים להתקפת רחפנים", אומר נפחי. "כשאתה מדבר עם אנשי מקצוע הם אומרים 'אנחנו רק צריכים לדעת 30 שניות מראש כדי שנוכל לעשות פעילויות הגנתיות מסוימות'. הרחפנות מביאה לנו משהו חדש שמבלבל את כולנו. התרגלנו במשך הרבה מאוד שנים להאמין שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות. ופתאום זה נורא מפתיע שיש משהו שטכנולוגיה לא פותרת אותו. אנחנו אומרים: 'בואו נתכונן לדברים לא צפויים כי ברור לנו שהמצב כאן הוא לא צפוי'".
הבעיה פה אינה בהפתעה. אנחנו כבר יודעים שהתקפות רחפני נפץ ימשיכו להגיע. אולי צריך לתרגל מה לעשות כשהם יגיעו כדי לא לעמוד כמו ברווזים במטווח?
"הבעיה העיקרית היא כשמפקדים אומרים 'אין תרחיש שיגיע רחפן עם סיב אופטי'. זה היה רק לפני שבועיים. ואנחנו מציגים להם את התרחישים עם רחפן סיב אופטי. אני לא רוצה להגיד איזה תרחישים אנחנו רואים עכשיו שהם לא חושבים עליהם. אתה יכול להבין למה אני לא רוצה להגיד לך".
יש לציין כי מפקד זרוע היבשה, האלוף נדב לוטן, מינה את רח"ט התקיפה, תא"ל ע', כממונה על פתרון לסוגית הרוק"ק (הרום הקרוב לקרקע - טיסה של עד 1,000 רגל). תא״ל ע' היה טייס בחיל האוויר אשר מונה מתוך החיבור גם לזרוע היבשה וגם לזרוע אוויר והחלל. תחתיו פועלים מפקד מחלקה וקצינים נוספים למציאת פתרונות.
חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) הישראלית פיתחה טכנולוגיה של כוונת מבוססת AI. מערכת Smash ("פגיון" בשמה הצה"לי) היא אביזר קל משקל, שמותקן על רובי סער ומאפשר לכל חייל להפוך לצלף מיומן, כולל צלף רחפנים. המערכת "נועלת" זיהוי של הרחפן ומשחררת ירייה רק כשהפגיעה ודאית. גרסה מתקדמת של המערכת מפעילה נשק כבד יותר שמותקן על כלי רכב או רובוט, ויורה עצמאית לאחר אישור ממפעיל אנושי.
שיר אהוביה, סמנכ"לית מוצרים בחברה, אומרת שהפיגיון הוא הכלי המתאים ביותר להתמודדות עם רחפני FPV: "הסיב האופטי הופך את האיום לחסין לשיבושי תקשורת ולכן המענה הקינטי (ירי קליעים ט.ש) נכנס למשחק באופן בלעדי. אנחנו מתחילת הדרך פיתחנו את האלגוריתמיקה להתמודדות עם מטרות בתנועה ולכן המערכת מחשבת לאן צריך לכוון בשביל לפגוע ברחפן".
אז למה בעצם אנחנו רואים חיילי צה"ל שממשיכים להיפגע?
"אני לא יכולה להתייחס לאופן השימוש בצה"ל ולאיך הם מתפעלים את האירוע. בהסתכלות שלנו המערכת היא חלק מהפק"ל האישי, חלק מאוד חשוב מהפתרון, אבל כמובן שהוא מתכתב עם פתרונות אחרים. המערכות שלנו יכולות להתחבר למערכות גילוי ולקבל מהן אינדיקציה, לקפוץ לכיוון האיום ולבצע".
חברת אופטי-דיפנס פיתחה תותח לייזר, כמו 'אור איתן' של רפאל ואלביט, אבל עם הספק קטן וגם מחיר קטן. הכלי נמצא בימים אלה בשימוש מבצעי בצה"ל. המנכ"ל בן עמי אומר: "אנחנו עובדים על פתרון. לא פתרון הוליסטי שמתאים לכל מתקפת רחפנים, אבל אנחנו עובדים על זה כרגע עם הצבא ובעזרת מימון של מפא"ת נוכל להרים ניסוי כמו שצריך ולבדוק את הפתרון".
שיר אהוביהמאיה חבקיןהפתרון של אופטי-דיפס חושב מחוץ לקופסה ועוקף את בעיית זיהוי הרחפן. "הזיהוי הוא בעיה אמיתית", מוסיף בן עמי. "זה כלי שטס יחסית מאוד נמוך, מאוד מהר, הוא מופיע משום מקום ופתאום נופל עליך. זו בעיה לגלות את זה, ואחרי שגילית לא תמיד אתה יכול לנטרל את זה. וואלה, זה אירוע לא פשוט בכלל. אני לא מכיר חברה שיודעת לגלות אותם. יכול להיות שכל מיני יחרטטו לך, אבל אני לא מכיר חברה שכרגע יודעת לגלות את זה".
רחפני נפץ אינם המצאה חדשה. למעשה, מדובר בסוג של אלתור שזכה לטבילת אש מסיבית במלחמת אוקראינה. אלה רחפנים מתאבדים (כלומר מתפוצצים על המטרה) שהרכיבים שלהם זולים באופן מגוחך. בחלק מהמקרים משיגים אותם דרך אמזון או חנויות חובבים. הרחפנים עצמם קטנים, מהירים וזולים - כמה מאות דולרים. הטווח שלהם נע בין קילומטרים בודדים ועד לעשרות קילומטרים - ככל שמאפשר להם אורך הסיב. חומר הנפץ שלהם בסיסי וקטלני - פצצות RPG או רימוני רסס. באוקראינה מתמודדים מול נחילים של רחפנים כאלה, כמה זמן ייקח עד שזה יגיע גם אלינו?
מטרידה לא פחות היא השאלה למה מערכת הביטחון חיכתה עד עכשיו כדי להתמודד עם הבעיה, למרות שהיא מוכרת כבר כמה שנים וחומרתה ברורה. מול הכטב"מים הכבדים של חיזבאללה ואיראן צה"ל מפעיל מסוקים, מטוסים וכיפת ברזל. כל אלה לא יעילים מול רחפני הנפץ, שאפשר היה לנחש שהם ייכנסו לזירה בשלב כלשהו. במפא"ת של משרד הביטחון ערכו מספר אירועי הדגמות של אמצעים נגד רחפנים, אבל גם כאן - רובם ככולם לא מתאימים כנגד רחפני נפץ.
כל החברות שמפתחות אמצעי איתור ושיבוש אותות רדיו לא מתאימות מול רחפן שאינו משדר אותו כאלה. ההודעה של צה"ל על הכנסה לשימוש של מערכת Iron Drone Raider System של חברת אירובוטיקס (Airobotics) היא סוג של הודאה בהוזלת היד: המערכת, שמשליכה רשת על הרחפן התוקף כדי לנטרל אותו, מתבססת על איתור באמצעות מכ"ם, שיטה לא יעילה מול הסיב האופטי.
חברה אחרת שהדגימה יכולות למערכת הביטחון היתה התעשייה האווירית, עם מערכת UAS-C, "הדור הבא של מערכות הגילוי", שנועדה לאיתור, זיהוי ושיבוש כטב"מים ורחפנים. המערכת מבוססת על יכולות אלקטרו-אופטיות ומכ"מיות מתקדמות, שלטענת החברה יעילות גם נגד רחפנים זעירים מנמיכי טוס, והיא גם מבצעת את היירוט. המערכת נמכרה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בעולם, אבל לא ידוע על החלטה של צה"ל להצטייד בה.
גורם ביטחוני בכיר אמר ל-ynet השבוע: "אנחנו במרוץ למידה. אין כיום, לצערנו, מערכת אחת שתפתור את הבעיה". לדבריו, במערכת הביטחון פועלים עם אלביט, תעשייה אווירית, רפאל ושורת סטארטאפים במטרה לפתח רחפן שמיירט רחפנים. כלים כאלה יגיעו לשדה הקרב בעוד חודשים רבים וגם אז לא מצפים שהם יתנו תשובה ניצחת לבעיה. "נביא אוסף של מענים שיפחיתו את הנזק", אמר הגורם. למה כל זה קורה עכשיו ולא לפני שלוש שנים? לשאלה הזו אין תשובה.
בינתיים בצה"ל שאבו השראה משיטה של הצבא האוקראיני לכסות את הכוחות והמתקנים ברשתות גבוהות, שאמורות למנוע מרחפנים להגיע למגע לפני שהם מתפוצצים. זה קצת פתטי עבור צבא שהוא "אחד משני הצבאות החזקים בעולם". באוקראינה גם פרשו חיילים עם מספריים, שאחרי שהרחפן חולף מעליהם הם ממהרים לסיב האופטי שלו וגוזרים אותו. ספק אם בצה"ל יגיעו להקמת יחידת מספריים אבל יש תפקיד חדש בכוחות זרוע היבשה - זיהוי רחפנים מתקרבים.
שיטה אחרת שנולדה באוקראינה היא האזנה באמצעות רשת של טלפונים סלולריים לזמזומו האופייני של הרחפן. זה אולי מתאים לשדות החיטה השלווים של אוקראינה אבל קצת פחות לשדה הקרב הצפוף והרועש של צה"ל בדרום לבנון. שתי חברות ישראליות פיתחו טכנולוגיית גילוי אקוסטי של רחפנים – איסיגניטו (Insignito) עם מערך מיקרופונים רגיש ואלגוריתם AI שמסנן רעשי סביבה כדי לזהות את מנוע הרחפן וסקיילוק (Skylock) שמערכתSkyDome שפיתחה מכילה גם חיישנים אקוסטיים. חברת עין שלישית (Third Eye Systems)פיתחה מערכת אופטית שיכולה לזהות רחפנים זעירים בתנאי שטח מורכבים. חברת ביסנס (B-Sense) פיתחה מכ"ם שמזהה מטרות בעלות "חתימה נמוכה", קרי רחפנים זעירים.
חברת קלע (Kela) פיתחה מערכת AI שאוספת את כל הנתונים ומעבירה איכון מדויק לכלי הנשק. למשל זו של סמארט-שוטר, שמשתמשת בכוונת AI מתוחכמת כדי לפגוע ברחפן באמצעות נשק אישי או מקלע. חברת אנדוריל (Anduril) האמריקנית פיתחה רחפן יירוט אוטונומי שמזהה רחפנים תוקפים ומתנגש בהם. ככל הידוע ישראל לא רכשה את הטכנולוגיה.
יש עוד רעיונות בשלבי פיתוח, למשל זיהוי הסיב האופטי בעוד הרחפן באוויר, והתכתו באמצעות קרן לייזר. או פיזור מסך עשן סמיך סביב הכוחות, כך שמפעיל הרחפן יתקשה לזהות את המטרות. או התזת צבע שיאטום את מצלמת הרחפן התוקף. יש רובים שמצוידים בתחמושת פזירה, יש רובים שמשגרים רשת לעבר הרחפן המתקרב. בארה"ב פותחה מערכת שיגור קרן מיקרוגל, שמטגנת את הרחפן. הרעיונות האלה עדיין לא נמצאים בשימוש. בינתיים חיילים ממשיכים להיפגע.
