כשיעקב כהן (54) היה בן חמש, לקח אותו אביו סוחר השומשום למפעל הכנת טחינה בשכם. כבני העדה השומרונית המתגוררים בהר גריזים, היוותה העיר הערבית, שבה טמון יוסף המקראי, לנוף ילדותו של יעקב. כשהגיעו השניים למקום מילא ריח קליית השומשום את נחיריו של הילד הקטן, וגירה את בלוטות הטעם שלו. השניים הסתובבו במקום בחרדת קודש, וכשהכניס יעקב לראשונה בחייו כפית טחינה טרייה לפיו, ההתאהבות הייתה מידית.
התשוקה לטחינה ושומשום באה לידי ביטוי מאוחר יותר בחייו כאשר משפחת כהן המורחבת הקימה את המותג המוכר כיום בכל בית בישראל - טחינת הר ברכה. "המפעל שלנו הוקם בשנת 2007 על ידי אבי עובדיה (עבדאללה), שהוא הכהן הגדול של העדה השומרונית בישראל, ועל ידי הדוד שלי, יפת כהן - מנהל המוזיאון השומרוני. יחד עם הדור המבוגר נכנסו לחברה כשותפים שווים אני ואחי אשר כהן, ובניו של יפת - יאיר ועודד כהן. אני אמנם משמש כמנכ"ל, אך למעשה כל ההנהלה בחברה שווה כיוון שזהו עסק משפחתי, וזהו גם אחד מסודות העוצמה שלנו".
מפעלה של טחינת הר ברכה ממוקם בהר גריזים, הסמוך לשכם. הוא משתרע על שטח של כ-2500 מטר ומועסקים בו כ-30 עובדים, שומרונים, יהודים ומוסלמים, ומהווה סמל של דו קיום. הסמיכות הזו מייצרת מצב די אבסורדי בו ההר מחולק, בהתאם להסכמי אוסלו, לשטחי A-B-C וכך, למשל, ביתו של יעקב נמצא באזור B והמפעל באזור C.
על אף צמיחתה לאורך השנים, טחינת הר ברכה עדיין מגדירה עצמה "טחינת בוטיק", ובעליה מקפידים לשמור על איכות לעומת גדילה כמותית. "יכולנו לפתוח מפעל שכל מה שמעניין אותו זאת שורת הרווח, ועושה שימוש במכונות מודרניות מסין, איטליה או ספרד, אבל בחרנו להתמקד בשיטת הייצור המסורתית בשביל לייצר טחינה טעימה, איכותית ובריאה במיוחד", מסביר כהן. "זו הסיבה שכל המכונות שלנו במפעל הן מכונות משכם. המכונה המודרנית היחידה במפעל היא מכונת האריזה, וכל השאר נעשה בשיטות הייצור המסורתיות וכך האיכות נשמרת".
היכן השוני בייצור בא לידי ביטוי באם המכונה מודרנית או מסורתית?
"אי אפשר לייצר טחינה איכותית באמת רק על ידי מכונות. השומשום מגיע מאדמות שונות, כך שסוג אחד צריך להתבשל שעה, ואחר שעתיים או שלוש. בנוסף, יש סוג אחד שצריך לשטוף פעמיים וסוג אחר שצריך לשטוף יותר. מכונה לא יודעת לעשות את הדברים האלה. יש לנו עובדים מקצועיים בכל תחום - קילוף, קלייה, טחינה וכיוצא בזה. כל אחד מומחה בעבודה שלו, ואנחנו גם לא מתפשרים על הטיב, ומשתמשים בשומשום האתיופי, הנחשב ליקר ואיכותי בעולם".
כיום משווקת הר ברכה טחינה רגילה לצד טחינה משומשום מלא. עוגת המכירות של החברה מתחלקת ל-60 אחוז בשוק הישראלי ו-40 אחוז לייצוא, בעיקר ארה"ב, שבה המוצר נחשב לאהוב במיוחד. "בתחילת שנת 2026 צפויות הר ברכה להוציא לשוק גרסאות טחינה בטעמים, ובהם טחינה שוקולד, טחינה עמבה, טחינה פלאפל, וכמו כן תתחיל לייצר חלבה. המותג הר ברכה הוא מותג של איכות ואני מאמין מאוד בהצלחת המוצרים החדשים שלנו", מצהיר כהן.
כשהקמתם את המפעל, חשבתם שתצליחו לאורך שנים?
"בתחילת הדרך חשבנו שהעסק יהיה קטן ומקומי והתחלנו עם כמויות קטנות, ברמה של טון אחד ליום. המספר הזה עלה אחר כך לחמישה טון וכך הלאה, כשכיום אנחנו מייצרים כ-10-12 טון טחינה ליום. יכולנו לייצר יותר אבל אנחנו רוצים לשמור על הבוטיקיות שלנו. מאותו יום שבו התחלנו לפני 18 שנה, אנחנו עובדים באותה שיטה ובאותה רמה. בגלל זה אנשים אוהבים את המוצר שלנו, כי הטעם יהיה תמיד אותו טעם".
הזכרת בראשית הדברים שאתם עסק משפחתי, כיצד זה בא לידי ביטוי בפעילות?
"לעסק משפחתי יש יתרונות וחסרונות. מבחינת חסרונות, עלולים לצוץ חילוקי דעות אבל משפחה מעל הכל ומתפשרים. מבחינת יתרונות, כולנו נאמנים לחברה ומכבדים אחד את השני. החברה פועלת בהצלחה כמעט שני עשורים וזה לכשעצמו מעיד על כך שהעסק עובד כמו שצריך".
השבעה באוקטובר והשנתיים של המלחמה השפיעו עליכם?
"בהחלט. התמודדנו עם קשיים לוגיסטיים של שינוע השומשום מאתיופיה לכיוון ישראל, וזאת בגלל האיום החות’י בים האדום. זה האריך את זמן המשלוח וגם את מחירי השילוח. אתגר נוסף נגע למיסוי של נשיא רצות הברית דונלד טראמפ על מוצרים שמגיעים מחוץ לארה"ב, עם מס שהגיע ל-15 אחוז. מהלך זה פגע קשות בייצוא וגדילת השוק בארה"ב".
להפיץ את בשורת השומרונים בעולם
משפחת כהן עצמה נמנית על הקהילה השומרונית העתיקה והמיוחדת שמנתה על פי נתוני הקהילה מעל מיליון נפשות בתחילת המאה החמישית לספירה. כיום מונה הקהילה בישראל כ-860 שומרונים הגרים בהר גריזים ובשכונת השומרונים בעיר חולון. "השומרונים סבלו רבות במשך כל הדורות, וכצאצא לקהילה העתיקה הזו אני מאמין מאוד בדו קיום ומרצה על כך בכל העולם. בין היתר, דיברתי על כך בכנס מקצועי של תעשיית השומשום שהתקיים לאחרונה באתיופיה וכן בכנס של האו"ם שהתקיים בז’נבה בשוויץ", מספר כהן. "המסר שלי בכל האירועים הבינלאומיים האלו הוא שהשומרונים, בגלל הרקע המיוחד שלהם, יכולים להיות גשר של שלום לכל העולם".
יעקב הוא איש של נתינה וכבן למשפחה בולטת בקהילה השומרונית הקים עמותה בשם "האגדה השומרונית", שמסייעת לעדה, בין היתר לילדים השומרונים. "מעבר לפעילות הכלכלית שלנו אני שמח לקחת חלק בסיוע לבני הקהילה ובהגדלת המודעות לקהילה השומרונית בעולם", הוא אומר. "אחרי הנאומים שלי באתיופיה ובשוויץ אנשים לחצו לי ידיים וסיפרו לי שזו הפעם הראשונה בחייהם שבה הם שמעו על השומרונים. זה היה מרגש במיוחד עבורי".
"בסוף, הכי חשוב לי שבני הקהילה והמשפחה יהיו גאים בי. אני שמח מאוד שטחינת הר ברכה התפרסמה בישראל ובעולם והפכה עם השנים לגאווה שומרונית, גאווה ישראלית. כשאני מספר לאנשים שאני מנכ"ל טחינת הר ברכה הם ישר מחייכים. אז אם הטחינה שלנו גורמת לאנשים לחייך זה מספיק לי, עשינו את שלנו".
