תעשיית ההייטק הישראלית מסכמת את 2025 עם נתונים שמעוררים אופטימיות זהירה. מצד אחד, עסקאות ענק והנפקות מרשימות הזניקו את שווי האקזיטים הכולל לגבהים שלא נראו מאז שנת הבועה של 2021. מצד שני, ניתוח מעמיק של הנתונים חושף מגמות מורכבות יותר: ירידה בגודל העסקה הממוצעת, ריבוי של עסקאות קטנות, וגל של מכירות מהירות של חברות צעירות שטרם מיצו את פוטנציאל הצמיחה שלהן.
על פי דוח האקזיטים השנתי של פירמת PwC Israel היקף עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות הייטק ישראליות הסתכם השנה בכ-58.8 מיליארד דולר – זינוק של כ-340% לעומת 13.4 מיליארד דולר בשנת 2024. מספר העסקאות עלה אף הוא באופן משמעותי, מ-53 אשתקד ל-84 השנה, עלייה של כ-60%.
אולם הנתון המרשים הזה מוטה במידה רבה על ידי עסקה אחת חריגה: רכישת חברת הסייבר Wiz על ידי גוגל בסכום של 32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי. בנטרול עסקה זו, שווי האקזיטים הכולל עומד על כ-26.8 מיליארד דולר, עדיין עלייה מרשימה של 100% לעומת השנה הקודמת, אך רחוקה מהכותרות המהדהדות.
עסקאות המשך בשווי עצום
לצד העסקאות החדשות, התאפיינה השנה גם בגל של עסקאות המשך - רכישות של חברות שכבר נמכרו או הונפקו בעבר ולכן אינן נספרות בדוח השנתי. 13 עסקאות כאלה יצאו לפועל בשווי כולל של כ-31 מיליארד דולר, עלייה של 713% לעומת 7 עסקאות בסך 3.8 מיליארד דולר ב-2024.
הבולטת שבהן היא רכישת CyberArk על ידי Palo Alto Networks בשווי של כ-25 מיליארד דולר, עסקה שמחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית. לצדה נרשמו רכישת Sapiens על ידי קרן Advent בכ-2.5 מיליארד דולר, ורכישת Verint על ידי Thoma Bravo בכ-2 מיליארד דולר.
כשמחברים את כל העסקאות - החדשות וההמשך - מגיעים לשווי מצרפי של כ-89.8 מיליארד דולר, הסכום השני בגודלו בתולדות ההייטק הישראלי, שני רק לשנת 2021 שבה נרשמו עסקאות בהיקף של למעלה מ-100 מיליארד דולר.
הפרדוקס: יותר עסקאות, פחות ערך
אחת התופעות המעניינות ביותר שעולות מהדוח היא הפער בין כמות העסקאות לבין שוויין. בעוד מספר העסקאות גדל משמעותית, גודל העסקה הממוצעת דווקא ירד. בנטרול עסקת Wiz, היקף העסקה הממוצעת צנח ב-40% - מכ-268 מיליון דולר ב-2024 לכ-160 מיליון דולר בלבד השנה.
הסיבה המרכזית לכך היא הגידול החד במספר העסקאות הקטנות. ב-2025 בוצעו 41 עסקאות בטווח שבין 10 ל-50 מיליון דולר, המהוות כמחצית (49%) מסך העסקאות. במקביל, שיעור עסקאות האמצע - אלה שבטווח של 100 עד 500 מיליון דולר - פחת באופן דרמטי מ-44% אשתקד לכ-25% בלבד השנה.
ירון וינצבליט, שותף הייטק וראש תחום הביקורת ב-PwC Israel, מסביר את התופעה: "שבירת מחסום השווי של עסקאות הענק היא ללא ספק אירוע משמעותי וביטוי לעוצמת הטאלנט המקומי. עסקאות Wiz ו-CyberArk מוכיחות כי לישראל מקום מיוחד בקביעת עתיד הסייבר העולמי. מנגד, בנטרול עסקאות אלה, שווי האקזיטים דווקא פחת".
דור ה-AI: מכירות מהירות של חברות צעירות
אחת המגמות הבולטות ביותר השנה היא הגידול החד במכירת חברות צעירות - כאלה שהוקמו בשלוש השנים האחרונות. 22 חברות כאלה נמכרו השנה, לעומת 8 בלבד ב-2024. רובן נמכרו בפחות מ-50 מיליון דולר, וכמחצית מהן (54%) מוגדרות כחברות AI – כאלה שהבינה המלאכותית מהווה מרכיב מהותי בפעילותן.
חברות הטכנולוגיה הגדולות מעדיפות לרכוש סטארט-אפים צעירים עם יכולות AI מוכחות, במקום לפתח את הטכנולוגיה באופן עצמאי. זו למעשה "פעולת הגנה" - מי שלא רוכש, מסתכן בכך שהמתחרים יעשו זאת לפניו.
דוגמאות בולטות לכך הן רכישת Base44 על ידי Wix בכ-80 מיליון דולר, כשנה בלבד לאחר הקמתה, ורכישת Aim Security על ידי Cato Networks בכ-350 מיליון דולר, עוד לפני שמלאו לה שלוש שנים. "חברות כאלה, בזכות צוותים קטנים ויעילים הנעים במהירות, מייצרות עניין רב בחברות טכנולוגיה גדולות יותר", מציין וינצבליט.
ירון ויצנבליט, שותף הייטק וראש תחום הביקורת PwC Israelצילום: באדיבות PwC Israelההנפקות חוזרות לכותרות
אחד הסיפורים החיוביים ביותר של 2025 הוא חזרתן של ההנפקות. שבע חברות ישראליות הונפקו השנה בשווי כולל של כ-14.6 מיליארד דולר - זינוק של כ-1,770% לעומת שש הנפקות בשווי 781 מיליון דולר בלבד ב-2024. השווי הממוצע להנפקה זינק מ-130 מיליון דולר ל-2.1 מיליארד דולר.
בראש ההנפקות עומדות שתי חברות פינטק: Navan שהונפקה בנאסד"ק בשווי של 6.2 מיליארד דולר, ו-eToro שהונפקה בשווי של 4.4 מיליארד דולר. לצדן הונפקה Via, מתחום התחבורה החכמה, בשווי של 3.6 מיליארד דולר. חמש מההנפקות נערכו בבורסה האמריקאית ושתיים בבורסה הישראלית.
הפינטק עוקף את הסייבר
מבחינה מגזרית, תחום ה-AI והענן הוביל במספר העסקאות עם 20 עסקאות, אך שוויין הכולל הסתכם ב-1.5 מיליארד דולר בלבד. תחום הסייבר רשם 19 עסקאות בשווי של כ-34 מיליארד דולר - אך 32 מיליארד מתוכם הם עסקת Wiz בלבד.
דווקא תחום הפינטק התגלה כמנוע הערך המרכזי של השנה: 16 עסקאות בשווי כולל של 16.4 מיליארד דולר, כולל שתי ההנפקות הגדולות ושתי עסקאות רכישה של מעל מיליארד דולר Next Insurance ב-2.6 מיליארד דולר ו-Melio ב-2.5 מיליארד דולר.
עסקאות כחול-לבן: יותר עסקאות, פחות כסף
מגמה מעניינת נוספת היא העלייה בכמות עסקאות "כחול-לבן" - עסקאות שבהן גם הרוכשת וגם הנרכשת הן חברות ישראליות או בעלות זיקה משמעותית לישראל. 30 עסקאות כאלה נרשמו השנה, לעומת 15 בלבד ב-2024, והן מהוות 35% ממספר העסקאות הכולל. אולם גם כאן חוזר הפרדוקס: סך העסקאות הללו עומד על כ-1.9 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 41% לעומת 3.2 מיליארד דולר ב-2024. החברות הישראליות רוכשות יותר, אבל עסקאות קטנות יותר.
2 צפייה בגלריה
מימין: תומר בראל, נשיא מליו, מתן בר, מנכ״ל ומייסד שותף, אילן אטיאס, CTO ומייסד שותף
(צילום: שלומי יוסף)
הרוכשות האמריקניות ממשיכות להיות הדומיננטיות ביותר עם 43 עסקאות (51% מהכלל) בסכום כולל של כ-51 מיליארד דולר, כשעסקת Wiz-Google מהווה את עיקר הסכום.
וינצבליט מסכם בזהירות: "חברות ההייטק בעולם עומדות בפני לחצים ושינויים מאתגרים. ישראל בהיבט זה רגישה ופגיעה עוד יותר. אי-יציבות גאופוליטית, שינויים בהובלת הבינה המלאכותית והתפתחויות פוליטיות - כולם בעלי פוטנציאל השפעה רב".
הוא מציין כי "חברות רבות אמנם נשענות על הטאלנט הייחודי בישראל, אך יותר ויותר יזמים והנהלות כבר העתיקו את פעילותם אל מעבר לים". לדבריו, השנה הבאה תעמוד בסימן "היום שאחרי" – החלטות והתפתחויות שיקבעו את עתיד התעשייה.
"אנו עדים למציאות שבה זרם קודם מפנה את מקומו לזרם חדש – חברות מבוססות AI, השונות במהותן ובמסלול התפתחותן", הוא מסכם. "השוק הישראלי הוכיח יכולת התאמה מדהימה בעבר. פוטנציאל יצירת הערך הוא עצום".
