על רקע הזינוק במחירי הנדל"ן וכישלון הממשלה עד כה בהשלמת החקיקה לתוכניות רבות בתחום שהוצגו במהלך החודשים האחרונים, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, ושרת הפנים איילת שקד, הודיעו היום (ראשון) במסיבת עיתונאים שערכו במשרד האוצר על תוכנית דיור נוספת. ynet העביר את מסיבת העיתונאים בשידור חי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
מסיבת עיתונאים במשרד האוצר
מסיבת עיתונאים במשרד האוצר
מסיבת עיתונאים במשרד האוצר
(צילום: עמית שאבי)

בין צעדי התוכנית שהוצגו:

הגדלת ההנחה וההיצע ב"דירה בהנחה": במהלך מסיבת העיתונאים אמר אלקין כי כבר השנה יוצעו עוד אלפי דירות מעבר ל-30 אלף הדירות שהובטחו, ובשנה הבאה המספר יעלה ל-40-45 אלף יחידות דיור נוספות. גובה ההנחה לזוכים בדירות יעלה עד לגובה של 500 אלף שקל, בהצמדה לשומת דצמבר 2020; מספר הדירות שיוגרלו במסגרת "דירה בהנחה" יורחב בכ-10,000 יחידות דיור באזור המרכז (גידול מ-60% ל-80%) שיוקצו לזכאים מחוסרי דיור. בנוסף, אחוז בני המקום בהגרלות אלו יעלה מ-25% ל-35% בכל הארץ; באזור עדיפות ב' יעלה שיעור יחידות הדיור שיוקצה לבני מקום מ-32% ל-40% מכלל הדירות; הגדלת מתן הסבסוד לדירה בהנחה בפריפריה לפיתוח בעד 40,000 שקל נוספים. הנושא יגיע לאישור קבינט הדיור הקרוב.
בישובי הפריפריה תוכנס עוד קבוצה של זכאים - מי שגרים משנה עד שלוש שנים יקבלו עדיפות על פני כל אחד, במקום משלוש שנים עד כה. כלומר מי שייצא לגור בפריפריה במשך שנה יוכל להגדיל את הסיכוי שלו לזכות בדיקה. על כך אמר אלקין: "תעברו לפריפריה, זה מעשה ציוני - וזה יגדיל את אחוזי הזכייה".
תיקון לחוק המכר: מחיר הדירה יוצמד לחלק הרלוונטי בלבד, ללא רכיב הקרקע וללא מרווחי הרווח של הקבלן. התיקון אושר על ידי מועצת רמ"י ויוחל בחוזים מול הקבלנים כבר במכרזים הקרובים ל"דירה בהנחה". החוק בכנסת עבר בקריאה ראשונה ונמצא כעת בדיונים בוועדת הכספים, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת תיקון החוק, שכר הטרחה של עורך הדין של היזם - ישולם על ידו בלבד.
קידום הבנייה ברשויות מקומיות ומועצות אזוריות: זאת במצעות חתימת הסכמי גג במועצות אזוריות, למתן 2,500 היתרים לבניית יחידות דיור בכל מוצעה למשך 4 שנים. זאת, בהתאם למודל הסכמי הגג שנחתם מול המגזר העירוני, ובמטרה להגדיל את ההיצע במרחב הכפרי.
תקציב לבניית מוסדות ציבור לרשויות מקומיות בסך של 30 אלף שקלים לכל יחידת דיור. הרשויות המקומיות יקבלו מענק שייתן מענה לצרכים של הרשות המקומית בבניית מוסדות ציבור, הנובעים במישרין מהגדלת השיווקים. מחצית מהסכום - סך של 15 אלף שקלים יינתן בעת השיווק והמחצית השנייה תינתן לעת מתן היתרי הבנייה.
מעבר לשיטת בנייה מתועשת: מעבר לשיטת בנייה מהירה שחוסכת תשומת כח אדם משמעותי ומאיצה את קצב התקדמות הבנייה. תחילה, המדינה תתמוך בהקמת שני מפעלים לבנייה מודולרית בשטחי מדינת ישראל. כמו כן, תסובסד הקמת מבנים ראשונים בשינוע ממפעלים בחו"ל.
צעדים נוספים בתחום התכנון: הגדלת שכר בודקי תכניות והוספת עובדים חיצוניים באגפי ההנדסה ברשויות המקומיות לטובת האצת קצב מתן היתרי בניה; מתן סמכות מקבילה לרשויות המקומיות באופן שיוכלו לתכנן בינוי למגורים בשיעור של אלפי מ"ר (בהתאם לסוג הוועדה); ביטול וולונטריות ברישוי עצמי; פתיחת לוח 2 באופן שיאשרו תוספת של עשרת אלפי יח"ד בכל הארץ, וכן בניית מתחמי דיור מוגן בהיקפים גדולים; תיקון תקנות התכנון והבניה (אישור מטרה ציבורית) כדי ליצור תמריץ כלכלי לרשויות המקומיות לקדם דיור לשכירות בקרקע חומה.
יעדי התוכנית החדשה לארבע השנים הקרובות:
  • 280 אלף התחלות בנייה, 70,000 התחלות בכל שנה.
  • תכנון 500 אלף אלף יחידות דיור חדשות במוסדות התכנון, 125 אלף בכל שנה.
  • פרסום 300 אלף מכרזים ליחידות דיור בקרקעות מדינה, 75 אלף יחידות דיור בכל שנה.
  • הצלחת מכרזים בקרקעות מדינה (עסקאות) להקמת 180 אלף יחידות דיור, 45 אלף בכל שנה.
שר האוצר אביגדור ליברמן טען: "מדד השכירות עלה רק ב-1.5% בשנה האחרונה. שום עלייה של 30%, 40% או 60%. אם אני מתייחס למדד השכירות של הלמ"ס, אז עליית מחירי הדיור מאפריל 2021 עד אפריל 2022 הסתכמה באחוז וחצי. זה הנתון, כולם יכולים לראות אותו. גם אם הם טעו, קשה לי לקבל שיש עליות כאלה חריגות".
עוד אמר כי "אנחנו מטפלים כעת בכל כשלי הדיור. רכישות המשקיעים עומדות על רק 5,000 דירות, ירידה של 60% מהשיא. פטנט העלאת מס הרכישה עבד בעבר ועובד עכשיו. בארה"ב נמשכת בניית יחידת דיור 15.5 חודשים, בעוד שמשך בניית יחידת דיור ובישראל הוא כפול - 30 חודשים.
"אנחנו ממשיכים להוביל מהלכים משמעותיים להתמודדות עם אתגרי הדיור במדינת ישראל. אני דוגל בגישת ז׳בוטינסקי והיא לאפשר את חמשת המ״מים שאחד מהם הוא דיור. התכנית שהצגנו היום היא מקיפה ומטפלת בכשלים בשוק הדיור בשלושת המישורים המרכזיים והם היצע, מחירי הקרקע והצמדה למדד תשומות הבניה ובירוקרטיה והליכי בנייה ארוכים. נמשיך לפעול בכדי להשפיע ולשדרג את רמת איכות חייהם של כל אזרחי המדינה".
שר הבינוי והשיכון אלקין: "אנחנו מאמינים שהסל הזה, שמורכב מצעדים שכבר מבוצעים בימים אלה וצעדים חדשים שיצאו לדרך ממש בקרוב, יביא לייצוב שוק הנדלן בישראל. זוהי תוכנית בה המדינה מוותרת על בין 12 ל-20 מיליארד שקלים מההכנסות על הקרקע בשנים הקרובות. התוכנית החשובה הזו הייתה מתבקשת והכרחית לנוכח המציאות הנוכחית".
שרת הפנים, איילת שקד: "תוכנית הדיור שהצגנו היום לאזרחי ישראל היא עוד שורה של צעדים חשובים שמתווספים לצעדים שכבר ננקטו בשנה האחרונה כדי לסייע בהתמודדות עם משבר הדיור. במסגרת התוכנית אנחנו מקדמים תמרוץ ברמה המיידית של כניסה ואיוש תקנים שלא היו מאויישים עד כה ויקדמו מתן היתרי בניה בצורה מהירה יותר על ידי הרשויות המקומיות, מבזרים סמכויות לשלטון המקומי על מנת שיוכלו לתכנן בהיקף גדול יותר, מייעלים תהליכים, פותחים חסמים ומסייעים בשיווק דירות להשכרה בהישג יד. שוק הדיור צמא ליחידות דיור נוספות ותכנון הדירות, שזו משימה שמוטלת על כתפיי - היא משימת העל שלי במשרד ולמרות אי היציבות הפוליטית אנחנו לא מורידים לרגע את הרגל מהגז".
2 צפייה בגלריה
מי יעצור את מחירי הנדל"ן?
מי יעצור את מחירי הנדל"ן?
מי יעצור את מחירי הנדל"ן?
(צילום: יריב כץ)
ביום רביעי השבוע צפוי להתפרסם מדד מחירי הדירות לצד מדד המחירים לצרכן, וזאת לאחר חודשים רבים של עליות מחירים. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בחודש שעבר, מחירי הדירות עלו בפברואר-מרץ ב-1.9%, כך שב-12 חודשים העלייה המצטברת הגיעה לשיעור עצום של 16.3%. קצב התייקרות הדירות הוא הגבוה ביותר מ-2010. במקביל, גם מחירי השכירות רשמו עלייה, אך לפי נתוני הלמ"ס, שאינם בהכרח משקפים את המצב העדכני, מדובר בעלייה של אחוזים בודדים.
בתוך כך, הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג פרסמה בשבוע שעבר סקירה לפיה ברבעון הראשון של 2022 נרשמה ירידה חדה של 23% במספר עסקאות הנדל"ן בשוק החופשי לעומת הרבעון הקודם. יחד עם זאת, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לא נרשם שינוי מהותי. סך הדירות שנמכרו בשוק החופשי ברבעון זה עמד על 31.2 אלף דירות.
הרבעון הראשון של השנה היה הרבעון המלא הראשון לאחר העלאת מס הרכישה על משקיעים בסוף נובמבר ובכך למעשה נבלם הגידול המהיר במספר העסקאות בשוק החופשי אשר נמשך מאז הרבעון האחרון של 2020 ועד הרבעון האחרון אשתקד. בנוסף, העלאות הריבית במשק ב-0.65% בחודשים האחרונים והציפיות לקראת העלאות נוספות שצפויות בתקופה הקרובה סייעו ככל הנראה למתן את מגמת העלייה.
פורסם לראשונה: 13:38, 12.06.22