ההסכם בין ארה"ב לאיראן מתקרב לחתימה, והמשבר סביב מצר הורמוז, אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה את הכלכלה העולמית קרוב לפתרון. על פי הדיווחים השונים לגבי תוכן ההסכם, המצר צפוי להיפתח מחדש לתנועת כלי שייט והמצור הימי שהטילה ארה"ב יוסר מעל האזור.
למרות זאת, הנקודה הזאת עדיין לא ברורה לחלוטין, וב"ניו יורק טיימס" פרסמו כי יש לא מעט שאלות פתוחות: האם ההסכם עוסק רק בחידוש הסחר במצר הורמוז, האם הפתיחה מחדש היא קבועה או שאיראן טוענת שיש לה כעת סמכות לשלוט בנתיב המים, גם אם היא מסכימה להשהות "אגרות מעבר" במצר, והאם ארה"ב תסיר את המצור שלה על הנמלים האיראניים?
על פי טיוטת ההסכם, מסתמן כי התנועה במצר תחודש בהדרגה אולם טהרן דחתה חלקים מהנראטיב סביב המצר. כלי תקשורת איראניים דיווחו שהנתיב הימי יישאר תחת ניהול וריבונות איראן ואמרו שכל גידול בתנועת הספנות יהיה חזרה לרמות שלפני המלחמה, ולא מעבר לשיט חופשי. דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאעי אמר שטהרן ממוקדת בהשלמת מזכר בתיווך פקיסטני שעוסק בסיום המלחמה, בהסרת המצור הימי של ארה"ב ובשחרור נכסים חסומים, בעוד ששאלות גרעין שמורות לשיחות מאוחרות יותר. הוא גם האשים את וושינגטון בהצהרות סותרות והזהיר שקירוב עמדות אינו מבטיח הסכמה על סוגיות מפתח, לפי הגרדיאן.
ברחבי העולם עוקבים בדריכות אחרי הסוגיה הזאת, מאחר שהמלחמה הציתה משבר אנרגיה עולמי, וגרמה לזעזוע בשוקי הנפט, הספנות ושרשראות האספקה שנמתחו בשל סגירת המצר. הדיווחים על ההסכם המסתמן גרמו לציפיות שהבנה בין ארה"ב לאיראן תפחית לחץ על היצע הנפט העולמי ותייצב את זרימת הסחר. ניתוח שוק הנפט בעיתונות הכלכלית בעולם מעלה כי השווקים כבר "תמחרו" חלק ניכר מהסכם - מחיר חבית הנפט ירד בתקופה האחרונה גם בלי הסכם סופי. פתיחת הורמוז בפועל עלולה לגרום לירידה נוספת של 10-20 דולר לחבית, אך החזרה ל-65-70 דולר שלפני המלחמה נראית רחוקה, לפחות בטווח הנראה לעין.
מצר הורמוז הוא צוואר הבקבוק הקריטי ביותר בעולם לאנרגיה וכ-20% מסחר הנפט העולמי עובר דרכו. אי הוודאות הגיאופוליטית, העלייה בפרמיות של הביטוח הימי והייצוא דרך אפיקים חלופיים ישפיעו על המחירים בשוק האנרגיה.
הבשורה הגדולה היא בעיקר עבור מדינות המפרץ, סעודיה, איחוד האמירויות, כווית וקטאר שיחזרו לשוק העולמי כשחקניות מרכזיות. קטאר, יצואנית הגז הטבעי הנוזלי (LNG) הגדולה בעולם, תוכל שוב לספק לאסיה ולאירופה ביעילות. אם ההסכם ייחתם, גם איראן עצמה תחזור לפעול בשוק הנפט הגלובלי וחזרתה צפויה להוביל לירידת מחירים.
לגבי שרשראות אספקה, חברות ספנות עברו לנתיבים ארוכים יותר (מסביב לאפריקה) כדי לעקוף את האזור. חזרה לנתיב הורמוז תחסוך שבועות של הפלגה ומיליוני דולרים לאונייה, אבל מנגד, ביטוח ה"סיכון המלחמתי" יישאר בתוקף עד שתתבסס יציבות ממשית.
באתר Euronews נכתב כי חברות הספנות הגדולות מדווחות על אופטימיות זהירה, אבל שפריצת הדרך עדיין רחוקה. ענקית הספנות Maersk ניסחה את עמדתה בזהירות רבה: "הפסקת האש עשויה לייצר הזדמנויות מעבר, אך היא אינה מספקת עדיין ודאות ימית מלאה, ועלינו להבין את כל התנאים הנלווים לה". החברה הוסיפה כי היא עובדת "בדחיפות" לברר בדיוק כיצד ספינות יוכלו לעבור. המחיר שהמשבר גובה ממנה עומד על כ-55 מיליון דולר לשבוע.
מנכ"ל Hapag-Lloyd הצהיר שגם אם ההסכם יחזיק, החזרה לתנועה תקינה ברחבי הרשת תימשך לפחות שישה עד שמונה שבועות. "המצב עדיין משבש בחומרה את הספנות ואת שרשראות האספקה", אמר, ותיאר את המצב כ"נזיל מאוד". בינתיים, Hapag-Lloyd פיתחה תוכנית עוקפת-הורמוז משלה - שירותי מעבר בין נמל שארג'ה באמירויות לנמלים בכווית, סעודיה, קטאר ועיראק, עד שיובטח שהמצר בטוח באמת.
MSC בחרה בגישה שונה לגמרי: לאחר שאיראן תפסה שתי ספינות שלה, היא השיקה נתיב שייט חדש בין אירופה למזרח התיכון שעוקף את הורמוז לחלוטין. כלומר, גם אם ייחתם הסכם, MSC אינה ממהרת לחזור.
לגבי שרשראות אספקה, חברות ספנות עברו לנתיבים ארוכים יותר (מסביב לאפריקה) כדי לעקוף את האזור. חזרה לנתיב הורמוז תחסוך שבועות של הפלגה ומיליוני דולרים לאנייה, אבל מנגד, ביטוח ה"סיכון המלחמתי" יישאר בתוקף עד שתתבסס יציבות ממשית
הבעיה העיקרית היא לא חברות הספנות עצמן אלא פרמיות הביטוח. חברות הביטוח הגדולות נסוגו מכיסוי מעבר בהורמוז כבר בסוף פברואר, ואפילו במהלך "חלונות פתיחה" שהוכרזו, אף אחת מחברות הספנות הגדולות לא הייתה מוכנה להעביר מטען דרך המצר.
גם כיום, כ-2,000 ספינות עדיין תקועות במפרץ וממתינות לאות ירוק. אפילו כשהמצר ייפתח, רמת הסיכון תישאר והכדאיות הכלכלית תישאר תלויה בהסכמים מול חברות הביטוח. יש לציין כי מתוך 187 הספינות שהצליחו לעבור את המצר מאז ה-4 במרץ, יותר ממחציתן מופעלות על ידי חברות מחמש מדינות בלבד: סין והונג קונג, יוון, איחוד האמירויות ואיראן עצמה - עובדה שמצביעה על כך שסין לחצה על טהרן להגן על הספנות הסינית.
