הדמויות המאכלסות בדרך כלל את צמרת השירות הציבורי בישראל מגיעות לרוב ממסלולים ידועים מראש, אך סיפורו של יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, אינו כזה. דיין מעיד על עצמו כי המסלול המקצועי שלו לא רמז בתחילה על עיסוק בטורבינות, אסדות גז טבעי או רשתות הולכה. טרם הגעתו למשרד האנרגיה והתשתיות בפברואר 2024, הספיק דיין לכהן כמנכ"ל של שתי חברות ממשלתיות ואף לשמש כמשנה למנכ"ל משרד החוץ. את המעבר למשרד האנרגיה והתשתיות עשה בנקודת זמן קריטית ודרמטית, ממש בתחילתה של מלחמת חרבות ברזל. "הגעתי למשרד יחד עם השר אלי כהן, לאחר שעבדנו בשיתוף פעולה הדוק במשרד החוץ. בתחילת הדרך ביקרו אותי על חוסר הרקע המקצועי שלי בתחום האנרגיה, אך לא נרתעתי ונכנסתי לעובי הקורה במהרה".
יוסי דיין
(צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)
לדיין לא עמדה תקופת חסד. המציאות שאליה נכנס הייתה תובענית, מאתגרת ורוויית סיכונים אסטרטגיים חסרי תקדים למדינת ישראל. "המערכת הממשלתית כולה נמצאה באותם ימים של אחרי שבעה באוקטובר תחת טראומה לאומית עמוקה, שהשליכה גם על ההיבטים האנרגטיים", הוא מספר. "משק האנרגיה, שהיה רגיל להיערך לתרחישים מורכבים, מצא את עצמו מול מציאות קיצונית של מערכה רב-זירתית המאיימת על מתקניו הרגישים ביותר".
הייתה הכנה לתרחיש קיצון כזה?
"אני לא חושב שמישהו באמת חזה את זה, ואני גם לא חושב שמישהו באמת יכול היה לחזות רמה כזו של סיכון למשק האנרגיה. מצאתי את עצמי עם תחילת הכהונה בלב העשייה הלאומית והביטחונית, שהרי אנרגיה היא העורק הראשי המזין את כל זרועות המדינה החל מצה"ל ומערכת הביטחון ועד לכל בית בישראל".
פעילות תחת אי ודאות
המלחמה הציבה בפני משרד האנרגיה והתשתיות אתגרים פיזיים מיידיים. המתקנים האסטרטגיים בדרום הארץ והעובדה שהים התיכון הפך לזירה לא בטוחה, יצרו קושי מובנה בשינוע מוצרי נפט ויבוא אנרגטי. "בניגוד למוצרים אחרים, הביקוש לאנרגיה הוא קשיח ואי אפשר פשוט להחליט שצורכים פחות בגלל המצב", מסביר דיין את מורכבות האתגר.
אחת הדוגמאות שאותן הוא מציין היא של אסדות הגז הטבעי. "אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של שר האנרגיה והתשתיות בתחילת הדרך הייתה הדממת אסדות הגז הטבעי בשל הסיכון הביטחוני המוגבר", הוא משחזר. "המשמעות הייתה כבדה: מעבר לשימוש בדלקים חלופיים ויקרים יותר כדי לספק את צרכי המשק, תוך חוסר ודאות מוחלט לגבי משך המערכה. מדובר היה בהחלטה שהתקבלה מתוקף הנסיבות ורק עם התקדמות הלחימה הבנו שאופי האיומים הולך ומשתנה למול עינינו, מה שדרש פתרונות גמישים. אם בתחילה החשש העיקרי היה מירי סטטיסטי מסיבי של טילים (כלומר, מטחים מרובי טילים לעבר כלל מדינת ישראל) מהר מאוד הבנו שהסיכון הפך לממוקד יותר עם פגיעות מדויקות במתקני אנרגיה ספציפיים".
"אפשר לומר שזה היה תהליך של למידה תוך כדי תנועה, תוך ניתוח היכולות של האויבים השונים: מעזה, מלבנון, מהחות’ים ועד לאיום האיראני הישיר. כל זירה הצריכה ניתוח סיכונים שונה והיערכות מותאמת. למדנו מהכל ואני חושב שיש לנו בהקשרים האלה תובנות חשובות רבות לעתיד".
עד כמה השיבושים בנתיבי השיט העולמיים, כמו מיצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, השפיעו ומשפיעים על משק האנרגיה המקומי?
"ישראל פחות מושפעת באופן ישיר מסגירת המיצרים הללו, עם זאת, ההשפעות העקיפות על מחירי האנרגיה בעולם מורגשות גם אצלנו בשל הגידול בביקוש העולמי למקורות חלופיים. היתרון האדיר של ישראל הוא היכולת לספק לעצמה את הגז הטבעי שלה, מה שמעניק לנו עמידות יוצאת דופן".
לצד ניהול מצבי החירום, דיין מדגיש כי תפקיד המשרד הוא לדאוג למשק האנרגיה בשוטף ולהצעידו קדימה לעשורים הבאים. "הניהול השוטף של גז טבעי, חשמל ומים הוא משימה אסטרטגית שמשפיעה על עתיד הדורות הבאים. בסקטור האנרגיה, מה שאנחנו זורעים היום, נקצור בעוד הרבה מאוד שנים קדימה".
כיצד המשרד נערך להתפתחות הבינה המלאכותית והקמתן הצפויה של חוות שרתים זוללות אנרגיה?
"המדיניות שלנו היא ברורה: צרכי המשק המקומי נמצאים בקדימות ראשונה לפני כל עסק פרטי, חשוב ככל שיהיה. עם זאת, ישנה החלטת ממשלה לקדם חוות שרתים בישראל מתוך רצון לשמור על מובילות טכנולוגית ומשיקולי ביטחון לאומי כדי לא להפקיד ידע רגיש בידי מדינות אחרות, ולכן המשרד מחפש את האיזון הראוי. על פי מחקרי בנק ישראל, הגידול בצריכה כתוצאה מחוות השרתים צפוי להיטמע בגידול הטבעי של המשק, העומד על כ-2.7% בשנה, כך שלהערכתי לא נגיע למספרי צריכה חריגים שיסכנו את יציבות המערכת".
ישראל חתמה על הסכם פריז ב-2016 והיא מחויבת להפחתת פליטות גזי חממה ולמעבר לאנרגיה מתחדשת. כיצד משרד האנרגיה והתשתיות פועל להגשמת חזון זה?
"המחויבות הבינלאומית של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולמעבר לאנרגיות מתחדשות עומדת במוקד העשייה של המשרד. היעד שהוצב לשנת 2030 הוא הגעה ל-30% אנרגיות מתחדשות, ומדובר על אתגר עצום, במיוחד לאור החסם המרכזי שעיכב את התהליך עד כה: מערכת ההולכה של החשמל".
כדי לפתור זאת, אושרה תוכנית שדרוג ופיתוח בהיקף אדיר של 20 מיליארד שקל, הנמצאת כעת בביצוע של חברת החשמל. "אני מאמין שבתוך כשנתיים יוסר חסם ההולכה מה שיאפשר חדירה מסיבית של אנרגיה ירוקה. פרויקטים כמו ‘100 אלף גגות’ ומנגנוני תמריצים חדשים נועדו לעודד את המעבר הזה תוך מזעור העלויות על האזרח".
עם זאת, דיין נוקט בזהירות המתבקשת ומזכיר אירועי עלטה משמעותיים שהתרחשו במקומות אחרים בעולם כתוצאה מחדירה מסיבית מדי ולא מאוזנת של אנרגיות מתחדשות שערערו את יציבות הרשת. "חדירה של אנרגיות מתחדשות צריכה להיעשות בצורה מדורגת ובצורה חכמה ומאוזנת", הוא אומר. "המטרה היא לרוץ קדימה לעבר יעדים ירוקים, אך לעולם לא במחיר של פגיעה בביטחון האנרגטי וביציבות המערכת".
אסטרטגיה ושחרור חסמים
דיין בן ה-51, נשוי ואב לשלוש בנות ומתגורר באשקלון. הוא הגיע מתחום המשפט במסגרת העתודה האקדמית בצה"ל, ולאחר שחרורו החל לעסוק בפרקטיקה משפטית. במהלך השנים עסק רבות גם ביזמות עסקית, אך תמיד הקפיד לשמור על רגל אחת בשירות הציבורי מתוך אמונה פנימית עמוקה בצורך לתרום לחברה.
עם השנים, ובמהלך תפקידו השונים, פיתח את קווי הניהול שלו, שבמרכזם העצמת עובדים ומיצוי מרבי של ההון האנושי, לצד ניהול שמבוסס על ידע ונתונים. "אני מאמין שמנהיגות נבונה נמדדת ביכולת לרתום את הדרג המקצועי, לתת לו סמכויות, גב ניהולי מלא וחופש ליזום ולהוביל. אני מתווה אסטרטגיה ומשחרר חסמים כדי לאפשר לצוותים להביא לידי ביטוי את המצוינות שלהם. במקביל, וכדי לקדם תהליכים לאומיים מורכבים, קבלת ההחלטות אצלנו מבוססת תמיד על ידע מקצועי מעמיק ונתונים מוצקים. השילוב הזה - בין מתן אמון מלא באנשים לבין ביסוס המדיניות על ידע ונתונים, הוא שמביא לתוצאות הטובות ביותר".
הבחירות בפתח, ובהנחה שלא תמשיך בתפקיד לאחר הבחירות, מה הטיפ שלך לבא אחריך בתפקיד?
"הטיפ הכי גדול שלי הוא לצלול מיד לעומק הפרטים ולהבין שהעיסוק הוא במנוע הצמיחה המרתק ביותר במדינה. משרד האנרגיה והתשתיות הוא לא עוד משרד - זהו המשק הכי דינמי, מורכב ומשפיע שיש. העבודה כאן היא הדופק שמפעיל את גלגלי המשק והכלכלה כולה. כדי להצליח בתפקיד הזה, אי אפשר להישאר ברמת המאקרו או הכותרות. חייבים לרדת לעומקם של תהליכים טכנולוגיים, רגולטוריים וכלכליים, ולהבין איך כל החלטה קטנה משפיעה על השטח. למי שייכנס לתפקיד אני מציע לבוא עם סקרנות, תשוקה להניע תהליכים לאומיים, ולהתמסר ללמידה מהירה של העולמות המרתקים הללו".
