לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז אתמול (רביעי) כי הכריע לטובת הקמת רכבת קלה בתוואי באר שבע–ליקית, במשרד האוצר יוצאים נגד ההחלטה ומזהירים כי מדובר בבחירה יקרה, לא יעילה, ואינה תואמת את נתוני הביקוש בפועל.
במסמך פנימי שהעביר אגף התקציבים למנכ"לית משרד ראש הממשלה והגיע לידי ynet, נכתב כי ההחלטה "אינה משקפת את העבודה המקצועית שנעשתה", וכי יש לקיים דיון נוסף לפני שהפרויקט יוצא לדרך. הפתרון שמציעים באוצר הוא מטרונית, שהקמתה מהירה בצורה משמעותית מרכבת קלה וזולה יותר בכ-3 מיליארד שקל.
כאמור, נתניהו הודיע כי החליט לקדם רכבת קלה בתוואי כחלק מהחלטת הממשלה לפיתוח מטרופולין באר שבע, בהיקף של כמיליארד שקל. "זו בשורה אדירה לבירת הנגב, לתושבי האזור ולהאצת מעבר צה"ל דרומה", מסר ראש הממשלה. לדבריו, המהלך נועד "להמשיך לפתח את הנגב, להשקיע בתשתיות ולאפשר לצעירים וצעירות להיות חלק מהחזון שהופך למציאות".
אלא שבאוצר טוענים כי החלופה שנבחרה נשענת בעיקר על המלצת משרד הביטחון, ומתעלמת מהסתייגויות מהותיות של הדרגים המקצועיים, הן במשרד האוצר והן בקרב גורמי המקצוע במשרד התחבורה. לפי המסמך, גם משרד התחבורה שותף לעמדה שלפיה מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) היא הפתרון היעיל והמתאים יותר לצורכי קריית המודיעין.
במוקד המחלוקת עומדות תחזיות הביקוש. באוצר מציינים כי גם בתרחיש המחמיר ביותר, שבו ישרתו בקריית המודיעין 19 אלף חיילים, מספר שלטענתם כלל אינו מאושר רשמית, הביקוש בשעת השיא צפוי לעמוד על כ-2,600 נוסעים בלבד. זאת, כאשר מערכת אוטובוסים מהירה מסוגלת להסיע כ-3,600 נוסעים בשעה, ואף עד 5,000 נוסעים במצבי עומס. בתרחיש הריאלי יותר, המבוסס על אכלוס של 14 אלף משרתים, הביקוש בשעת השיא מוערך בכ-1,400 עד 1,500 נוסעים בלבד.
אגף התקציבים מותח ביקורת חריפה גם על הנחות העבודה של מערכת הביטחון, שלדבריו מניחות באופן לא סביר כי 90% מהמשרתים יגיעו בתחבורה ציבורית וכולם יבחרו דווקא ברכבת הקלה. "זהו יחס פיצול חריג וחסר תקדים שאינו מוכר באף מודל תחבורתי בישראל", נכתב במסמך. עוד נטען כי ההנחה שמרבית החיילים ימשיכו להתגורר במרכז הארץ סותרת את אחת ממטרות המעבר של הבסיסים הצבאיים לנגב, שהיא לעודד מעבר מגורים לדרום.
גם העלות התקציבית נמצאת בלב ההתנגדות. לפי האוצר, הקמת מערכת רכבת קלה מלאה בתוואי באר שבע-ליקית תעלה כ-9.5 מיליארד שקל, לעומת 5.9 מיליארד שקל לחלופה משולבת הכוללת רכבת קלה עירונית ומערכת אוטובוסים מהירה לבסיס. פער של 3.6 מיליארד שקל. לכך מתווספת עלות תפעול עודפת של כ-1.2 מיליארד שקל לאורך חיי הפרויקט. "מדובר בהקצאה לא יעילה של משאבי המדינה, שעלולה לחסום השקעות תחבורתיות דחופות אחרות בנגב", מזהירים באגף התקציבים.
טענה נוספת נוגעת ללוחות הזמנים: בעוד שהקמת רכבת קלה צפויה להימשך בין 10 ל-12 שנים לפחות, באוצר מעריכים כי מערכת אוטובוסים מהירה תוכל לספק מענה תחבורתי סמוך יותר למועד אכלוס קריית המודיעין. לדבריהם, בחירה ברכבת קלה עלולה דווקא לעכב את המענה התחבורתי לצה”ל וליצור "פיל לבן תחבורתי", הקמת תשתית יקרה שתפעל בתפוסה חלקית בלבד בשעות רבות של היום.
במקום זאת מציעים באוצר לאמץ חלופה משולבת, שתכלול רכבת קלה במקטע העירוני של באר שבע, לצד מערכת אוטובוסים מהירה ייעודית לקריית המודיעין, בתוספת שאטלים ישירים ממוקדי מגורים וקישור לתחנת להבים-רהט. לטענתם, מדובר בפתרון גמיש יותר, שיאפשר התאמה טובה יותר לדפוסי המגורים העתידיים של אנשי הקבע ולעידוד המעבר לבאר שבע.
בסיום המסמך מבקשים באוצר לקיים דיון ייעודי נוסף אצל ראש הממשלה, בהשתתפות כלל המשרדים הרלוונטיים, לפני שההכרעה תיושם בפועל. "לאור חשיבות הנושא", נכתב. "נבקש לקיים דיון נוסף". במשרד ראש הממשלה טרם התייחסו לבקשה.
