חודשיים בלבד לפני הבחירות צפויה הממשלה לאשר בשבוע הבא תוספת חריגה לתקציב הביטחון, לצורך ביצוע רכש דחוף של אמצעי לחימה ותחמושת לצה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו אמנם היום (רביעי) שהתוספת תהיה גבוהה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אולם הסכום הסופי ייקבע עד ליום שני הבא וצפוי להיות מובא לאישור הממשלה יומיים לאחר מכן בישיבה מיוחדת.
גורם ממשלתי בכיר העריך כי התוספת תנוע סביב 25 מיליארד שקל ותעלה את תקציב הביטחון השנה לשיא מ-158 מיליארד שקל לכ-184 מיליארד, כ-100 מיליארד יותר מאשר תקציב הביטחון בעת פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
יצוין שהעברת כספים לכל מטרה בתוך 90 הימים שקודמים לבחירות כלליות לכנסת דורשת את אישור היועצת המשפטית לממשלה, והעברת ההחלטה בשלוש קריאות בכנסת. ההצבעות בוועדת הכספים ובמליאה דורשות את אישור "ועדת ההסכמות" של הקואליציה והאופוזיציה, אולם במקרה של העברת תקציבים דחופים למערכת הביטחון צפוי ששני הגורמים יאשרו את בקשת הממשלה לתוספת תקציבית דחופה "למטרות ביטחון שלא ניתן לדחותן", כפי שתנוסח בקשת ראש הממשלה.
גורמים פוליטיים באופוזיציה טענו הערב כי החלטת העברת הכסף אינה מנותקת ממערכת הבחירות וכי ניתן היה להמתין חודשיים, שכן ממילא הציוד הצבאי לא יסופק בחודשים הקרובים, אולם בקשה כזאת עשויה לפעול לטובת ראש הממשלה והקואליציה בעת מערכת הבחירות.
יצוין שתקציב הביטחון המקורי לשנת 2026 עמד באביב השנה "רק" על כ-112 מיליארד שקל, אך כבר אז הוגדל ב-31 מיליארד ל-143 מיליארד, ולאחר מכן בעוד 15 מיליארד.
לטענת גורם בכיר באוצר, התוספת לתקציב הביטחון לא תחייב קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה וגם לא הטלת מיסים לפני הבחירות, כאשר ממילא פעולות כאלה אסורות, אך גם המצב של תקציב המדינה - כאשר הגירעון השנתי כעת עומד רק על 3.3% - יאפשר את התוספת ללא ביצוע צעדים מסוג זה. כל שיבוצע הוא "רק" פריצת מסגרת התקציב, מצב שאין כלל ספק שהממשלה הבאה שתכהן מסוף השנה תיאלץ לבצע בגינו קיצוצים כואבים בתקציב משרדי הממשלה ולהטיל מיסים חדשים, הן עקיפים (כמו העלאת המע"מ) והן ישירים (כמו הגדלת תשלומי מס ההכנסה וגביית מיסי נדל"ן נוספים).
נתניהו וסמוטריץ'
(צילום: חיים צח/ לע״מ)
יצוין שכל 2 מיליארד שקל שיינתנו למערכת הביטחון, ללא צעדי מימון מנגד, יגדילו את הגירעון בתקציב בשיעור של 0.1%. המשמעות היא שתוספת של 26 מיליארד שקל תגדיל את הגירעון ב-1.3% לשיעור של 4.6%, עדיין נמוך מהגירעון שאישרו הממשלה והכנסת לשנת 2026 - 4.9%.
כזכור, ראש הממשלה הודיע לאחרונה כי הוא מתכוון להגדיל את תוכנית הרחבת תקציב הביטחון מסכום של עוד 350 מיליארד שקל בעשור הקרוב ל-400 מיליארד שקל. במשרד האוצר ובבנק ישראל הזהירו שגידול כזה יקפיץ את יחס החוב לתוצר בישראל מ-59% ערב מלחמת "חרבות ברזל" לסביבות 80%, אם התוספות האלה יאושרו. במקרה כזה חוששים באוצר ובבנק ישראל מהורדה חדשה של דירוג האשראי של ישראל לרמות בסביבת B, בעוד שבמשך כל השנים האחרונות עמד דירוג האשראי של ישראל ברמות שונות בדרג A. הורדת הדירוג תגרום להקפצת רמות הריבית שייגבו בעולם על ההלוואות שתיטול ממשלת ישראל, מצב שיחייב הטלת גזירות כלכליות על אזרחי המדינה כבר בשנה הקרובה.
