רק במאי האחרון המייסדים של טנזאי (Tenzai) רשמו אותה כחברה, והיום הם מדווחים על גיוס הון ראשוני (סיד) הגדול ביותר שנרשם בישראל - 75 מיליון דולר. השיאן הקודם היה סטארטאפ הסייבר Minimus, שדיווח על גיוס סיד של 51 מיליון דולר בתחילת השנה.
סכום כזה פירושו שלחברה יש המון כסף לגייס מספר גדול של עובדים בכירים ולפתח את הטכנולוגיה שלה במהירות רבה כדי להיות הראשונים להגיע לשוק שאך זה נוצר. בינתיים משקיעים אחרים מחזרים אחרי החברה ומציעים לה סכומים גדולים הרבה יותר, ולא מן הנמנע שבקרוב היא תדווח על סבב גיוס A בסכום שחוצה את קו ה-100 מיליון דולר.
המוצר שמפתחת החברה הוא הסיבה העיקרית להתרגשות בקרב המשקיעים: מדובר בטכנולוגיית AI שתשמש לביצוע מבחני חדירה (penetration testing) – סריקה שיטתית של חומות ההגנה של כל מערכת תוכנה או פלטפורמה ומציאת סדקים שדרכם אפשר לפרוץ אותה, ממש כמו האקרים ופושעי סייבר, אבל בשירות החברות. עד כה המשימה הזו נעשתה בידי מומחי סייבר יקרים ומועטים. היכולת לעשות את זה באותה מיומנות באמצעות AI פותחת שוק עצום בגודלו, וטנזאי מבקשת להיות מובילה עולמית בו.
"ביזנס של מיליארדים"
חברת טנזאי הוקמה על ידי חמישה: פבל גורביץ' (CEO), אריאל צייטלין (CTO), עפרי זיו (VP Research), איתמר טל (VP Engineering), וענר מזורסקי (Chief Product). אם השמות נשמעים לכם מוכרים, זה לא במקרה: מדובר במייסדי הסטארטאפ גארדיקור (Guardicore), שנמכר ב-2021 לאקאמי בסכום של 650 מיליון דולר. הניסיון הקודם של המייסדים הוא סיבה נוספת לכך שהמשקיעים משחרים לפתחם כדי להשקיע בחברה שלהם.
את סבב גיוס הסיד הובילו הקרנות Battery Ventures, Greylock Partners ו-Lux Capital, והשתתפו בו גם הקרנות Swish Ventures, Jibe Ventures ועוד.
המנכ"ל פבל גורביץ': "היינו סלקטיביים ממי שגייסנו, אלה קרנות שאנחנו מכירים ועבדנו איתן בעבר והן הכי מבינות בסייבר. היה המון ביקוש אבל הסכום שגייסנו הוא די והותר כדי לגייס את הטאלנט הכי טוב ולקחת את הטכנולוגיה מהר לשוק מהר וגם לממן את עלויות הפיתוח שבתחום ה-AI הן מאוד גבוהות"
"ברגע שהבנו לראשונה שאפשר באמצעות AI לעשות מבחני חדירה אמרנו שזה חייב לקרות ממש עכשיו, כי בבירור בתקופה הקרובה זה יקרה", אומר גורביץ' בשיחה עם ynet. "סוכן ה-AI יהיה יצירתי כמו בני אדם ולפעמים יותר, והוא לא נח. הרגשנו שישראל היא המקום הנכון לעשות את זה ואנחנו צוות עם ניסיון בהקשר הזה. יש פה בבירור הזדמנות להקים את חברת מבחני החדירה הכי גדולה בעולם, זה ביזנס של מיליארדי דולרים".
בשלב הזה לחברה אין עדיין לקוחות משלמים ועבודת הפיתוח נעשית בשיתוף חברות שבוחנות את הטכנולוגיה על המערכות שלהן. "אנחנו מאוד מפוקסים בשיפור האיכות והיעילות של הסוכן עצמו, הרבה יותר מהשאלה מתי נקבל כסף", אומר גורביץ', "עם מוצרים קודמים היה צריך להסביר ללקוחות למה הטכנולוגיה טובה, ולאט לאט הם הבינו. פה, לא היה לי דבר כזה. אתה מדבר וכולם אומרים: 'בוודאי שאם יש לך יכולת AI אני רוצה אותה, כי כרגע מבחני החדירה יקרים לי מדי וגם לא זמינים לי מספיק".
זה מסביר את ההתלהבות של המשקיעים. נראה שהם רק חיכו להשקיע בכם מחדש.
"זה גם אנחנו כדמויות מוכרות שיודעות לעבוד ביחד וגם האמביציות שלנו וגם השוק – השוק הזה ענק ואפשר לבנות בו מפלצת ואנחנו מכוונים לזה".
נראה שלא התקשיתם לאתר משקיעים.
"היינו סלקטיביים ממי שגייסנו, אלה קרנות שאנחנו מכירים ועבדנו איתן בעבר והן הכי מבינות בסייבר. היה המון ביקוש אבל הסכום שגייסנו הוא די והותר כדי לגייס את הטאלנט הכי טוב ולקחת את הטכנולוגיה מהר לשוק מהר וגם לממן את עלויות הפיתוח שבתחום ה-AI הן מאוד גבוהות. הצלחנו להוריד את סימני השאלה לגבי קיום השוק, ואנחנו מרגישים מאוד בנוח מהתוצאות שאנחנו כבר רואים - הטכנולוגיה יודעת לספק את מה שאנחנו רוצים לבנות. וגם אנחנו לא פעם ראשונה בתחום - מצד אחד אנחנו יודעים לשמור על הכסף ומצד שני גם יודעים להוציא אותו בצורה אגרסיבית איפה שמזהים שצריך".
זה אומר שצפוי סיבוב A בקרוב?
"יכול להיות. כרגע אנחנו מפוקסים על גיוס אנשים ואינטראקציה עם לקוחות, אבל כל הזמן יש אלינו פניות. חלק מהרציונל של לגייס הרבה כסף זה לרוץ מהר ולהתעסק בעיקר בצוות ובלקוחות מרוצים. החברות הכי גדולות בעולם מתכוונות ללכת בכיוונים האלה ואנחנו חושבים שיש בישראל את הטאלנט הכי נכון ורצינו לאפשר את ההון הנדרש כדי להתקדם הכי מהר, להביא את המוצר הכי צומח שהוא הכי מתאים לארגונים גדולים והכי 'מסוכן' לשוק".
אתה בעצם אומר שגם חברות ישראליות יכולות להוביל את השוק העולמי.
"בדרך כלל חברות ישראליות, ואני מדבר גם על עצמי, עושות את זה עם יד קשורה מאחורי הגב, לפחות מהיבט המימון. ואנחנו, וגם המשקיעים שלנו, הרגשנו שנכון לתת לנו כרגע ללכת מהר".
הכירו בצבא ובעבודה משותפת
סקוט טובין – שותף בקרן Battery שהייתה אחת ממובילות הסיבוב, אומר שהקרן השקיעה גם בחברה הקודמת של היזמים – גארדיקור: "זו הפעם השנייה שאני עובד עם פבל והצוות, ופשוט ורציתי לעבוד איתם שוב. הם צנועים ומקצועיים ומוכשרים מאוד. חלק מהאתגר שיש לנו הוא לגייס עובדים והם לא מסתכלים רק על פוטנציאל ההצלחה של החברה אלא גם בתרבות הארגונית הבריאה שלה, כך שלא היה פה ספק".
אבל אפשר להניח שגם פוטנציאל השוק של החברה עניין אתכם.
"כל העולם יוצא מדעתו בגלל ה-AI עכשיו. יותר ויותר קוד נכתב בעזרת AI ובכל פעם כזאת נפתח משטח תקיפה חדש שהאקרים יכולים לנצל. זה יוצר שוק חדש לחלוטין, שלא היה קיים לפני כן, שוק ענק שנוגע בכל אפליקציה מכל סוג שנכתבת כיום".
אנחנו רואים טרנד שבו סכומי ההשקעה בחברות הולכים וגדלים - אולי בגלל הציפייה שהחברות יגיעו לשווי של מיליארדים, ולא של מאות מיליונים כמו בשנים קודמות.
"יש טרנד גלובלי שחברות מגייסות יותר כסף כי הזדמנויות השוק שהן פונות אליו גדולות יותר. לא כל חברה מכוונת לבעיה כזו גדולה כמו טנזאי. הם מכוונים לבעיה ענקית ואם הם מקבלים מימון במידה מספקת זה מאפשר להם לתקוף את הבעיה בצורה הנכונה: אנשים, מוצר, שיווק - הכל מתחבר ביחד".
מייסדי טנזאי הכירו זה את זה בתקופת השירות הצבאי במודיעין ובחברות סייבר בינלאומיות. גורביץ' וצייטלין הקימו בעבר ביחד עם זיו וטל את גארדיקור. "זה מסע שנמשך שבע שנים, משלב האנג'לים שהשקיעו בנו מיליון דולר ובנינו אב טיפוס בגראז' ועד הלקוחות הכי גדולים בעולם", מספר גורביץ'. מזורסקי היה בעבר ה-CPO של חברת Snyk הישראלית ופגישה אקראית בינו לבין גורביץ' הולידה את חברת טנזאי. כיום מעסיקה החברה 18 עובדים.
לפי נתוני החברה, כיום חברות טכנולוגיה מדווחות כי למעלה מ-30% מהקוד שלהן נכתב בעזרת AI, וכי הן מבצעות עדכונים תכופים, לפעמים מספר פעמים ביום. למרות זה, בדיקות אבטחה לתוכנה מתבצעות לעיתים רחוקות בלבד בגלל העלות הגבוהה של המרכיב האנושי כך שתוקפים הם לעיתים הראשונים שמגלים את החולשות והפרצות.
שוק ה-penetration testing העולמי מוערך בכ-8 מיליארד דולר בשנה וברובו הוא מבוסס על מומחי אבטחה אנושיים שנשכרים על ידי ארגונים לתקופות מוגבלות שבהן נערכות הבדיקות. באמצעות המוצר של טנזאי ארגון יכול לבדוק כמות גדולה מאוד של אפליקציות בדיוק רב, ברצף, וללא המגבלות בזמינות ואיכות של מומחי האבטחה החיצוניים.
