ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
סטודנטים רבים שואלים את עצמם, כבר בשלב קבלת החלטה על לימודים גבוהים, האם בכלל כדאי ללמוד תואר או שעדיף לצאת לשוק העבודה ולהתחיל להתפרנס. השאלה הזאת מעסיקה לא רק את המועמדים ללימודים, אלא גם את ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה שצריכים להישאר רלוונטיים גם בתקופות משתנות. השאלה הזאת עלתה בוועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות".
ועידת חינוך - ראיון עם ד"ר יעל עפרון, סגנית הנשיא להוראה ולמחקר המכללה האקדמית רמת גן
( צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
לדברי ד"ר יעל עפרון, סגנית הנשיא להוראה ולמחקר במכללה האקדמית רמת גן, "השאלה הזאת מעסיקה את כל העולם וגם אצלנו באקדמית ברמת גן והתשובה טמונה ביתרונות שיש בתואר על פני דרכים אחרות להתקדם בחיים. אני יכולה לאפיין את היתרון של תואר ב-3 ממדים: מימד העומק, מימד הרוחב ומימד הקשרים.
"במימד העומק אנו מדגישים מאוד את הלימודים היישומיים שרלוונטים לתעשייה. הסטודנטים היום מאוד תכליתיים. סטודנט לומד תיאוריה ומיד הולך ליישם אותה במשחק תפקידים בפרויקט שהוא עושה, בחיבור שיש לו עם השטח ואז אנו צוללים לעומק לא רק במובן של היכרות עם הידע אלא גם היישום שלו. במימד הרוחב אנו מאפשרים להם לראות את תחומי הידע שנושקים לתחומים מרכזיים שלהם וזהו יתרון של מנהל. ראייה רוחבית מאפשרת לתכלל וללמוד גם מהעמיתים שלי ותחומי ידע שנושקים לי ולראות ראיית על מה שמבדיל בין אנשי ביצוע לאנשי ניהול. במימד הקשרים אנשים באים לאקדמיה כדי להכיר גם במימד האישי והמקצועי. סטודנטים שיושבים עם הקולגות שלהם הם אלה שיעבדו איתם בשטח, המרצים יתנו להם את מכתבים ההמלצה".
בשנתיים אחרונות ויותר מזה, איך בעצם השתנו הצרכים של הסטודנטים ואיך אתם באים לקראתם?
"אנו מרגישים את האתגרים מהסטודנטים שלנו משירות מילואים ממושך, נפגעי פעולות האיבה ומשפחות שמתמודדות עם קשיים כללים ועומסים יוצאי דופן. בחרנו לנקוט בגישה גמישה מכילה ופרואקטיבית. אנו מתאימים לסטודנטים שלנו את המענה לצרכים שלהם. בין אם זה פריסת מערכות הלימודים בצורה שמותאמת לחיים שלהם, עזרה כלכלית, ייעוץ אישי, רגשי ואפילו חונכויות. זה לא רק המכללה ההנהלה והמרצים שנותנים את השירות אלא גם סטודנטים לסטודנטים. הקשרים הם חלק מאוד משמעותי מרשת תמיכה שאנו נותנים לסטודנטים שלנו יצליחו. לא רק מתוך הכרת תודה אלא כי זה מפתח לחוסן שלנו כחברה".
לדבריה, "תראו היום הרבה מוסדות שמנגישים את הלמידה בצורה הברידית ויחד עם זאת, הכיתות עדיין מלאות. משהו ביחס אישי מזמין את הסטודנטים להגיע למכללה, לחוות את הקשר עם החברים שלהם לכיתה, עם המרצים, הרכזות שלנו. אחד הדברים שמאפיינם את אקדמיית רמת גן זה שהפערים והמרחק הזה בין מרצים, רכזות וההנהלה לסטודנטים הלכו והתכווצו בשנתיים אחרונות. אנו עושים מפגשים של הנהלה וסטודנטים ששומעים ממקור ראשון מה הם צריכים, איזה מענה אפשר לתת להם. הידע לא נמצא רק אצלנו. אנו רואים את הסטודנטים שלנו כשותפים לעשייה ומה אנו יכולים לתת להם כדי שהם יצליחו".
מעבר לשקידה על חומרי לימוד אתם מתמקדים בנושא של קשר אישי?
"הצלחה של סטודנט היא הצלחה שלנו כמוסד ולכן אנו מושקעים בהצלחה של סטודנטים, עושים הכל כדי לאפשר להם לשגשג, איך לעשות את זה? הם יודעים את זה לא פחות מאיתנו ולכן גישה פתוחה ומשתפת שבה אנו מקפידים לשמוע על הצרכים שלהם מאפשרת לנו לתת מענה נדרש".
החוג ללימוד מצבי משבר חירום נולד עוד לפני ה-7 באוקטובר, ראיתם את הנולד?
"יש שחקן הוקי מאוד מפורסם בשם ויין גרצקי שכששאלו אותו מה סוד ההצלחה שלך הוא אמר - אני לא מסתכל על הדיסקית אלא לאן הדיסקית הולכת ובמובן הזה, אני חושבת שהמכללה האקדמית רמת גן הצליחה לראות את הנולד, הבינה עוד לפני שמצב החירום האחרון פרץ שחירום הוא מקצוע. כדי להתמודד היטב במצב משברי, חייבים להיערך אליו, חייבים לדעת איך מגיבים אליו ואיך יוצאים ממנו, כאשר אנו מבינים שזה ממש מקצוע עם שפה ובעלי תפקידים שאנו מוכרחים לדעת מה כל אחד מהם עושה. ברגע שהבנה זאת התגבשה לתוכנית לימודים, ב-7.10 לא היה צריך לשכנע עד כמה זה נחוץ. אין ספק עד כמה התמודדות ויציאה ממשבר זאת תורה שצריך ללמוד".
