"המערכות שהתעשייה האווירית מייצרת ומספקת למערכת הביטחון נמצאות בכל מקום: בהגנה ובהתקפה, בדרך אל היעד ומעל היעד. הוכחה מובהקת לכך קיבלנו במבצע שאגת הארי". כך מסכם מנכ"ל התעשייה האווירית IAI, בועז לוי, את הלחימה העצימה במספר זירות במקביל, שהתנהלה במקביל לניסיונות חרם מצד חלק מהמדינות. "בסופו של יום, ידע טכנולוגי הוא כוח שקשה מאוד לעצור באמברגו. המערכות שלנו העניקו למערכת הביטחון יתרון טכנולוגי משמעותי וחסר תקדים, הודות לעובדי החברה שעבדו לילות כימים כדי לספק הגנה על אזרחי ישראל. הענקנו גם ללקוחות שלנו בחו"ל את הפתרונות המתקדמים ביותר, תוך עמידה בלוחות הזמנים".
את הדברים של בועז לוי מגבים נתונים מוכחים. עם פרסום הדוחות הכספיים של שנת 2025, הציגה החברה תוצאות שיא עם זינוק של כ-45% ברווח הנקי (כ-712 מיליון דולר) וגידול משמעותי במכירות ובצבר ההזמנות. בנוסף, רק השנה העבירה התעשייה האווירית דיבידנד חסר תקדים בסך של כ-2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה, סכום המבטא היטב את הגידול העצום ברווחים ובמכירות.
רבים נוטים לחשוב על התעשייה האווירית כחברה המשרתת בעיקר את צה"ל ומערכת הביטחון, אך המציאות העסקית מספרת סיפור שונה בתכלית. נכון להיום, היקף הפעילות של התעשייה האווירית בחו"ל עומד על מעל ל-70 אחוזים, ומדובר בנתח הפעילות המשמעותי ביותר של החברה, ההופך אותה לאחת היצואניות הגדולות והמשמעותיות ביותר במשק הישראלי.
"למרות האתגרים הניהוליים המורכבים שהביאו עימם המבצעים האחרונים, "שאגת הארי", "עם כלביא" ומלחמת "חרבות ברזל", ובראשם גיוס נרחב של עובדים למילואים והסטת תשומת הלב הניהולית לצרכים הדחופים של מערכת הביטחון, התעשייה האווירית הציגה בתקופה זו צמיחה מרשימה בהיקף פעילותה, גם מעבר לים", מציין לוי. "הביקוש העולמי למערכות שכבר הוכיחו את עצמן בשדה הקרב (battle-proven) הזניק את צבר ההזמנות של החברה בסוף 2025 אל כ-30 מיליארד דולר. מתוקף היותנו חברה בבעלות ממשלתית, אזי שהצמיחה הזו מתורגמת ישירות לרווחת אזרחי מדינת ישראל. המשמעות היא שהתעשייה האווירית נחשבת כיום לחברה הביטחונית הגדולה בישראל עם ביצועים כלכליים מהטובים בעולם בתחומה".
איך היית מגדיר את התעשייה האווירית בנקודת הזמן הזו?
"התעשייה האווירית של 2026 היא מוקד ידע לאומי החולש על כל זירות הפעולה בחלל, באוויר, בים וביבשה. בתחום החלל, הלוויינים של החברה מעניקים לישראל את העליונות המודיעינית והתקשורתית הקריטית, וכעת החברה פועלת לייצור מערך עבודה שלם מהחלל שיהווה מכפיל כוח משמעותי. "בגזרת ההגנה האווירית, החברה אינה קופאת על השמרים ולצד ההצלחה של מערכת ה"חץ 3" וה"ברק", המשאבים מופנים כעת גם לפיתוח דורות העתיד - "חץ 4" ו"חץ 5" - שיהוו משלים טכנולוגי והגנה רב-שכבתית מפני טילים בליסטיים. גם תחום כלי הטיס המאוישים מרחוק (הכטמ"מים), הרובוטיקה והמערכות הימיות והיבשתיות נמצאים בתנופת פיתוח אדירה כדי לתת מענה אופטימלי לזירות אלו".
אחד התחומים המרתקים ביותר בתע"א נוגע דווקא לאוטונומיה היבשתית והבינה המלאכותית. "הצגנו לאחרונה לבכירי מערכת הביטחון פתרון מערכתי להגנת גבולות, שמטרתו לספק מענה רלוונטי לכלל האיומים שבשטח באמצעות כלים אוטונומיים, בכל מתארי הגבול תוך צמצום משמעותי בכוח האדם הנדרש לפעילות המבצעית והגנה על חיי הלוחמות והלוחמים שבשטח. הפתרון שהצגנו הנו הראשון מסוגו שהודגם בהצלחה בישראל".
שכבת הגנה משמעותית
לוי (64) עובד בתעשייה האווירית 35 שנים. הוא החל את דרכו המקצועית לאחר שירות בחיל האוויר ולימודים בטכניון, שם רכש תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל ותואר שני בהנדסת מערכות. בראשית דרכו בחברה, ניתנה לו ההזדמנות להשתלב בפרויקט ה"חץ", שם התקדם עד לתפקיד המהנדס הראשי של המערכת וראש התוכנית. במסגרת זו, היה אחראי על סדרה רחבה של ניסויים בארץ ובעולם. מערכת ההגנה מהווה כיום את שכבת ההגנה המרכזית של ישראל מפני טילים בליסטיים, כפי שהוכח לא פעם בעת שיגור של מאות טילים וכטב"מים מאיראן לעבר שטח המדינה, ש-מעל ל-90% אחוזים מהם יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית של צה"ל וקואליציה אזורית בהובלת ארצות הברית. אילו היינו זקוקים להוכחה נוספת, היא לא אחרה להגיע עת החלה מלחמת "חרבות ברזל", ובהמשך גם מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי". לא מדובר היה רק בניצחון צבאי, אלא בהוכחה חותכת לעשרות שנים של פיתוח, תעוזה הנדסית וחזון טכנולוגי. לוי אף השיא את משואת המגן בשנת 2024 על תפקידו המרכזי בפיתוח מערכות ההגנה האווירית הבליסטיות של ישראל, בהערכה גדולה והוקרה לכל עובדי החברה על פועלם הרב.
במהלך עבודתו בתעשייה האווירית, לוי הקים וניהל את מפעל ההגנה האווירית, שמוצר הדגל שלו הוא מערכת ה"ברק" המשוכללת. לאחר מכן, מונה לראש חטיבת הטילים והחלל, שם הוביל את תחום הלוויינות ואת הפעילות המבצעית שבאה לידי ביטוי במלחמה האחרונה. בשנת 2020 נבחר לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית. מאז, הוא מנווט את החברה דרך אתגרים משמעותיים, בהם משבר הקורונה ומבצעים צבאיים. תחת הנהגתו, החברה רשמה צמיחה ניכרת והפכה לחברה הביטחונית הגדולה בישראל, עם ביצועים כלכליים מהטובים בעולם. "ישראל כאומת ה’סטארט-אפ’ מחזיקה בכמות ידע עצומה, וההיסטוריה מוכיחה שחרמות טכנולוגיים אינם כלי יעיל לעצירת מדינה מובילה בתחומה. הלקוחות בעולם רוחשים אמון עמוק למוצרים הישראליים דווקא בשל היותם רלוונטיים ומבצעיים יותר מאי פעם", הוא מסביר. כפי שמוכח בימים אלו, ימי מבצע "שאגת הארי", יכולת ההגנה של מדינת ישראל מפני טילים מאפשרת לצה"ל להוביל את זרועו הארוכה לשטחי האויב.
16,000 שגרירים של ביטחון
מאחורי המספרים והמערכות עומד הלב הפועם של החברה: קרוב ל-16 אלף עובדות ועובדים, כמחציתם מהנדסים, ולמעלה מ-2,000 מהם בעלי תארים מתקדמים (תואר שני ושלישי). "התעשייה האווירית מפרנסת בעקיפין 60,000 בתי אב בישראל, מה שהופך אותה לעוגן תעסוקתי וחברתי ראשון במעלה", מציין לוי בגאווה. "כדי לעמוד בצבר ההזמנות הגואה ולספק את המערכות בזמן ללקוחות בארץ ובעולם, בחלק מהמפעלים עובדים בשלוש משמרות מסביב לשעון ואנו משקיעים רבות בשימור כוח האדם שלנו, תוך יצירת חיבור בין האינטרס הלאומי, הטכנולוגי והאישי. עובד בתעשייה האווירית יודע שבעבודתו הוא לא מגן רק על המדינה, אלא גם על יציבותה הכלכלית של משפחתו הגרעינית".
החדשנות בחברה אינה מוגבלת רק לפיתוחים פנימיים. התעשייה האווירית מאמצת סטארט-אפים ומשלבת את הטכנולוגיות שלהם במוצריה, תוך הפעלת מרכזי חדשנות בארץ ובעולם. לוי והנהלת החברה אף רואים חשיבות עליונה בחיבור לאקדמיה, במטרה להשביח את כוח האדם הטכנולוגי של דור העתיד. כחלק מכך, לוי משלב פעילות עם מוסדות אקדמיים מובילים ברחבי הארץ כמו הטכניון, מכללת אפקה והמכון הטכנולוגי חולון (HIT).
עתידה של התעשייה האווירית נראה מבטיח, ומכיל גם תקוות להנפקה קרובה בבורסה שתאפשר לחברה להמשיך לצמוח. עבור לוי, המשימה ברורה: לשמר את העליונות הטכנולוגית של ישראל. "הידע הטכנולוגי הוא שורש העליונות שמעניקה למדינה שלנו את העוצמה הנדרשת לקיומה", הוא מסכם את חזונה של החברה. "בין אם זה בפיתוח הטיל הבא שיגן על שמי המדינה, ובין אם בלוויין שירחף בחלל החיצון, התעשייה האווירית מוכיחה פעם אחר פעם שהשמיים גם הם אינם הגבול".
