חברת סמסונג הקוריאנית הצטרפה היום (רביעי) למועדון המצומצם של חברות בינלאומיות שהשווי שלהן חצה את רף טריליון הדולר. סמסונג, שממוקמת כבר במקום העשירי ברשימת החברות היקרות בעולם, היא האסיאתית השנייה שמגיעה לשווי כזה, אחרי TSMC הטאיוונית.
מה שהזניק את מניית סמסונג בבורסה בסיאול ב-15% היה דיווח בבלומברג הבוקר, לפיו החברה מנהלת מו"מ עם אפל ואינטל על עסקת אספקת שבבים בהיקף גדול. כידוע, אפל מתבססת בשנים האחרונות בעיקר על שבבי עיבוד שהיא מפתחת בעצמה (בין השאר בישראל) אבל כאן מדובר בעסקה עם סמסונג – יריבתה המרה בתחום הטלפונים - על אספקת שבבי זיכרון, שעשויה להזרים מיליארדים לקופת החברה הקוריאנית.
ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו בוחנת אפשרות לייצר חלק משבבי המכשירים שלה על אדמת ארה"ב, במהלך אסטרטגי שנועד לגוון את שרשרת האספקה שלה ולהפחית את התלות המוחלטת ב-TSMC הטייוואנית, על רקע המתיחות הגיאופוליטית באזור. עבור סמסונג, המהלך הזה על אדמת ארה"ב, עשוי להביא לשינוי מעמדה - לא רק כיצרנית זיכרונות אלא כמעצמת ייצור שבבים שתתחרה ראש בראש בטייוואנים.
בשנה האחרונה מניית סמסונג זינקה במאות אחוזים על רקע הביקוש העולמי לשבבים. הדיווח הזה הקפיץ גם את מדד קוספי בדרום קוריאה ביותר מ-5%, והוא חצה לראשונה את רף 7,000 הנקודות.
וכך, שבבי זיכרון ולא טלפונים או מסכי טלוויזיה, הם מה שמניע את הזינוק של סמסונג לצמרת העולמית. הרעב הבלתי נשלט של תעשיית הבינה המלאכותית לרכיבי זיכרון משנה את הכלכלה העולמית. שרתי AI, התשתית של תעשיית הבינה המלאכותית, מבוססים על מעבדי אנבידיה, אבל הם זקוקים לכמויות אדירות של זיכרון מהיר כדי לעבד את המודלים המורכבים. בשוק קיים מחסור מתמשך שצפוי רק להחמיר לנוכח מרוץ ההשקעות הגלובלי.
התוצאה ניכרת היטב בדוחות של סמסונג. ברבעון הראשון של 2026 הרווח התפעולי של החברה זינק פי 8 לעומת אשתקד, והגיע ל-39.2 מיליארד דולר, גבוה יותר מהרווח התפעולי של שנת 2025 כולה. כיום חטיבת השבבים לבדה אחראית ל-94% מסך רווחי הקבוצה.
בפברואר האחרון הכריזה סמסונג על תחילת ייצור המוני של שבבי HBM4, הדור החדש של שבבי הזיכרון, ומרכיב מרכזי בפלטפורמת Vera Rubin החדשה של אנבידיה. עם תוכנית השקעות בהיקף 73 מיליארד דולר במחקר, פיתוח ומפעלים, סמסונג מאותתת לשוק שהיא לא מתכוונת להשאיר את הבכורה בידי הטייוואנים או הקוריאנים האחרים.
לפעילות בישראל חלק גדול בהצלחת סמסונג
סמסונג הוקמה על ידי לי ביונג-צ'ול כחברה לסחר בדגים מיובשים ובירקות, ורק בסוף שנות ה-60 נכנסה לתחום האלקטרוניקה. המוצר הראשון שלה היה טלוויזיה בשחור-לבן. בשנות ה-90 היא שינתה את קו המוצרים הזולים שלה והתמקדה במוצרי יוקרה. בניגוד למתחרות כמו אפל וסוני, סמסונג גם מייצרת את מרבית הרכיבים של מכשיריה. בין השאר מדובר בשבבי זיכרון (סמסונג היא הספקית הגדולה בעולם של שבבי זיכרון) ומסכים (היא מספקת מסכים גם למתחרה אפל).
יצוין שהפעילות של סמסונג בישראל נחשבת לאחד המנועים הטכנולוגיים השקטים אך המשמעותיים של החברה. בזמן שהכותרות בעולם מתמקדות בביקוש לשבבי AI, מרכזי הפיתוח בישראל אחראיים לחלק מפיתוח הארכיטקטורה שמאפשרת את זה. מרכז הפיתוח Samsung R&D Institute Israel ו-Samsung Israel R&D Center אחראים לפיתוח שבבי זיכרון ה-Flash של סמסונג, פיתוח בקרי SSD לכונני זיכרון וארכיטקטורות מערכת למוצרי הזיכרון. ישראל מהווה מוקד ידע בפיתוח מוצר ה-HBM4 שנמצא כעת בחזית העסקית של החברה. סמסונג מפתחת בישראל גם חיישני צילום לסמארטפונים ומכשירים נוספים, ומרכז הפיתוח הישראלי תרם לפיתוח האלגוריתמים והחומרה שמאחורי המצלמות גבוהות הרזולוציה.
בישראל גם פועלת Samsung Next - זרוע ההשקעות של התאגיד הענק, שמזהה טרנדים וטכנולוגיות מפציעות ואף נכנסת להשקעה או רוכשת בעלות בחברות עבור סמסונג. החברה הרחיבה את השקעותיה בחברות ישראליות גם ב-2026, בתחומי ה-AI והסייבר.
