סלקום TV, פרטנר TV ונטפליקס יוכפפו לראשונה לרגולציה ישראלית, נטפליקס תחוייב להשקיע בהפקות מקור ותבוטל הבלעדיות על שידורי ספורט: כך ממליצה הוועדה לבחינת אסדרת העל בתחום השידורים בישראל בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן, שהגישה הבוקר (ג') את המלצותיה לשר התקשורת, יועז הנדל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמו כן הומלץ לבטל את הפיקוח על הסרת ערוצים והוספתם מחבילות ערוצי הכבלים והלוויין. עוד הומלץ להכניס פרסומות לערוצים המסחריים ונשקל גם ביטול החובה לשידור חינם של ערוצים כמו 12 ו-13. יבוטלו מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו ורוב האחריות על אסדרת נושאי צרכנות תועבר ממועצות אלה למשרד התקשורת.
השר הקים את הוועדה בספטמבר 2020 בקדנציה הקודמת שלו במטרה להמליץ על תיקונים רוחביים וחקיקתיים הנדרשים באסדרת שוק השידורים בישראל. בוועדה חברים יו"ר הוועדה, ח"כ לשעבר רועי פולקמן, ארבעה נציגי משרד התקשורת, נציגת משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים. בוועדה גם השתתפו כמשקיפים נציגים מהמועצה לכבלים ולווין, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ורשות התחרות. המלצותיה התעכבו תקופה ארוכה.
פיקוח בכל הפלטפורמות
בכך ועדת פולקמן חוזרת על המלצות קודמות לבטל את ריבוי המועצות ולהקים רגולטור אחד לכל השידורים בשם "רשות השידורים המסחריים", עם סמכויות מגודרות ומצומצמות, שיפקח על ספקי התכנים והערוצים המסחריים, ללא קשר לטכנולוגיית השידור. מכאן שגם גופים שאינם מפוקחים כרגע כמו סלקום TV ופרטנר TV יהיו כפופים לפיקוח המדינה.
כלומר, הרשות החדשה תפקח על הפלטפורמות הרב-ערוציות המסורתיות (HOT בכבלים ו-yes בלוויין), ספקי התכנים בתצורת OTT - על גבי האינטרנט (פרטנר, סלקום, סטינג, נקסט וכל מי שישדר על גבי האינטרנט), וכן על הערוצים המסחריים.
הומלץ כי רשות השידורים המסחריים תוקם כיחידת סמך תחת שר התקשורת. הרשות תוסמך לקבוע אסדרה צרכנית, אבל רק בנושאים בהם השר לא קבע רגולציה ולא קבע כי בהם היא אינה נדרשת.
ברשות תכהן מועצה ציבורית ולצידה יעמוד גוף ביצועי-יישומי שיוציא לפועל את החלטותיה. מועצת השידורים תכלול 13 חברים כשמרביתם נציגי ציבור, בעלי ניסיון ורקע מגוון. בראש הרשות יעמוד אדם אחד שיכהן הן כיו"ר מועצת השידורים והן כראש הדרג הביצועי ברשות. בסיס התקציב יהיה מתקציב המדינה. הרשות תהיה מוסמכת לקבוע את תקנותיה כחקיקת משנה.
הרגולטור יקדם הפקות מקור מסוגה עילית, שמירה על האתיקה בשידורים, אסדרת הכללים לשידורי חדשות ואקטואליה, שמירה על שוק שידורים מגוון ותחרותי ומניעת ריכוזיות ובעלויות צולבות, קביעת כללים לשידורי ספורט, קביעת כללי צרכנות בתחומים בהם אין אסדרה רוחבית של משרד התקשורת, הגנה על ילדים, הבטחת נגישות לבעלי מוגבלויות, ויהווה מרכז לפניות הציבור וגוף מחקר וידע בתחום השידורים בישראל.
הומלץ להחיל רגולציה באופן הדרגתי על ספקי תכנים שפעילותם מיועדת בעיקרה לציבור בישראל, בהתאם למדרג שיקבע בהתאם להיקף פעילותם, על בסיס סך ההכנסות השנתי של הספקים. על ספקים עם היקף פעילות בינוני ומעלה (הכנסות בסך 600-300 מיליון שקל, כשלא ברור אם סלקום ופרטנר מגיעות לרף הזה) יחולו חובות השקעה של 4% בתוכן מקומי כשהחל מהשנה הרביעית יגדל היקף ההשקעה ל-6.5%.
חובת השקעה ואי בלעדיות לשידורי ספורט
על ספקי תכנים בעלי היקף פעילות רחב יותר (הכנסות בסך 600 מיליון שקל ומעלה) תחול בנוסף חובה מורחבת להשקעה בהפקות סוגה עילית וחובות בתחום צרכנות השידורים. הם יחויבו להשקיע בתוכן מקומי 6.5% מהכנסותיהם, צמצום לעומת החובה הנוכחית: 8%. לפות מחצית מההשקעה: בסוגה עילית. הערוצים המסחריים יצטרכו להשקיע בסוגה עילית 13% מהכנסותיהם, כשכיום הם מתבקשים להשקיע 15%. מוצע לבטל את חובת ההשקעה בתכני ילדים ונוער תוך בחינת הנושא.
כן יוחל הסדר אי בלעדיות בשידורי הספורט ותיאסר מכירת זכויות ספורט בבלעדיות לערוצים שונים. היתר לשידור יינתן בתנאי שיציע תנאי רכישה הוגנים וללא אפליה לכל הפלטפורמות.
ספקי תוכן בינלאומיים שפועלים בישראל באופן נרחב כמו נטפליקס, אמזון, אפל, דיסני ו-HBO, יחוייבו להשקיע בהפקות ישראליות, תוך כדי בחינת הסכמתם לנושא. על כל ספק בינ"ל שהיקף הכנסותיו מפעילות בישראל גבוה מ-300 מיליון שקל, תוטל חובה להשקעה בתוכן מקומי. הרגולטור יוסמך לדרוש מידע מספק תכנים בינלאומי בנוגע להכנסותיו מהפעילות בישראל, להיקף המנויים ולהיקף השקעתו בתוכן מקומי. גם בחלק מהמדינות באירופה חלה חובה על שחקנים גדולים להשקיע אחוזים מהמחזור בהפקות מקומיות.
בשלב ראשון, יעדכנו ספקי התוכן הבינלאומיים את הרגולטור בנוגע לכוונתם להשקיע בתוכן מקומי על פי מספר אפשרויות להשקעה. היקף האפשרויות יהיה מגוון ויכלול אפשרויות להשקעה באופן ישיר (בהפקות, ביוצרים) ובאופן עקיף (רכש גומלין).
במקביל יקיים הרגולטור, בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים, בחינה בנוגע לאופן הטלת החובה תוך התייחסות למספר ספקי התכנים הבינלאומיים, היקף פעילותם בארץ ורמת התחרות בשוק השידורים ולניסיון הקיים במדינות אחרות מהחלת רגולציה כאמור על ספקי תכנים.
למרות הכנסת גופים נוספים תחת פיקוח, הוועדה ממליצה על צמצום מיקרו רגולציה והתערבות הרגולטור. תצומצם התערבות הרגולטור בקביעת כללים לגובה ההשקעה ואופן ההגדרה של הפקות מקומיות בלבד, ללא התערבות באופן, מיקום, אורך וזמן השידור או בתתי סוגות המשדרים.
התנגדות מצד איגודי העובדים בתעשיית הטלוויזיה
כמו כן ממליצה הוועדה לבטל בהדרגתיות את ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים ובהן חובת שידור חינם בפלטפורמות של HOT ו-yes, את ערוצי הברודקאסט כמו 12, 13, ו-11 (שמעבירים את השידורים חינם גם מצידם לחברות הכבלים והלוויין אך גובים תשלום מסלקום ופרטנר), חובת הקצאת האפיקים לערוצי הברודקאסט, ואישור שידור פרסומות בחברות שמשדרות טלוויזיה על גבי האינטרנט או ביטול האיסור על שידור פרסומות בכל פלטפורמות השידור. מוצע שההליכים האלה ייעשו בהדרגה ובהצגת מחיר מקסימום מפוקח למנוי בתקופת המעבר לשידורים בתשלום.
לא התקבלה הכרעה בנושא ביטול האיסור החל על ספקי תכנים להיות בעלים של חברת חדשות, כדוגמת הבעלות המשותפת של HOT ו-i24. נמסר כי "הכרעה בנושא תתקבל לאחר קבלת התייחסויות מהציבור".
איגודי היוצרים, השחקנים ועובדי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע מסרו בתגובה: "מסקנות ועדת פולקמן הן כניעה לטייקוני התקשורת על חשבון השחקנים והיוצרים הישראלים. משרד התקשורת חייב להתקדם למאה ה-21 ולהחיל את החוק הקיים על כל שידורי הטלוויזיה ללא טריקים ושטיקים וללא הבחנה בטכנולוגיה באמצעותה הם משודרים. תקציב הפקות המקור בישראל מגיע אך ורק מחובתם של גופי השידור להשקיע אחוז קטן מהכנסותיהם העצומות לטובת הצופים.
עוד מציינים אק"ט, שח"ם-איגוד השחקנים והשחקניות, איגוד התסריטאים ואיגוד הבמאים: "ועדת פולקמן מעניקה הגנות מהשקעה על הטייקונים הכי עשירים בישראל, על תאגידים שמגלגלים מיליארדים, ועושקת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה יוצרים ישראלים מחשבים איך הם סוגרים את החודש.
"ללא חובת השקעה - אפשר יהיה לסגור את הטלוויזיה בעברית. לא יהיו יותר פאודה, שטיסל, או שבבניקים. במקום להגדיל את חובה השקעה ביצירה הישראלית לטובת הצרכן הישראלי- מקטינים אותה - אין עוול גדול מזה".