כשעו״ד משה שמעוני מדבר על מקורות, הוא חוזר שוב ושוב למילה אחריות. לא רק לאספקת מים, אלא לתפקודה של מדינה שנדרשת להתמודד עם מציאות שלא הכירה.
"ישראל נמצאת במקום ייחודי בעולם שבו גם בתרחישי מחסור ובמצבי חירום המים ממשיכים לזרום", אומר יו״ר דירקטוריון חברת המים הלאומית. "זו אינה מקריות. זו תוצאה של תשתיות שנבנו לאורך שנים, תכנון, שליטה תפעולית, השקעות ארוכות טווח ובעיקר אנשים שמבינים את גודל האחריות. מקורות היא לא רק ספקית מים. היא שכבת ביטחון שמאפשרת למשק, לחקלאות ולכוחות הביטחון לקיים רציפות תפקודית".
מבחינתו של שמעוני, השנים האחרונות העניקו להצהרה הזאת משמעות מוחשית. "ראינו עובדים שיוצאים לשטח באזורים מאוימים, בחשכת הלילה ותחת אש, משום שהיה צריך להבטיח אספקת מים ליישובים ולכוחות הביטחון. יש דברים שאפשר לדחות בשעת חירום. מים אינם אחד מהם".
משה שמעוני
(צילום: מקורות)
"אי אפשר לתכנן מדינה ולהשאיר חבלי ארץ מחוץ למערכת"
אחת הסוגיות העיקריות ששמעוני מבקש לשים על סדר היום הוא חיבור כלל המדינה למערכת המים. "יש שלושה אזורים שצריך להשלים את חיבורם למערכת: רמת הגולן, בקעת הירדן והערבה. בעיניי זו משימה לאומית. כאשר מסתכלים על ההתיישבות, החקלאות ותוכניות הפיתוח, אי אפשר להשאיר אזורים כאלה תלויים במקורות מקומיים".
לדבריו, "מים הם תנאי לפיתוח. לפני שמקדמים שכונה או תעשייה, צריך לדעת מאין יגיעו המים ומה תהיה אמינות האספקה בעוד 30 שנה. כל הגורמים שאמונים על פיתוח לאומי צריכים לסייע למקורות לקדם את הנושא. זו אינה משימה של חברה, זהו אינטרס של מדינה, גם אם נשים בצד את השאלה איך ייתכן שבשנת 2026 יש אזורים שעוד נשענים על קידוחים".
שמעוני מתייחס למהפכת ההתפלה. "קל לדבר על התפלה, אבל מים שטופלו בחוף הים צריכים להגיע למקום שבו הם נחוצים. צריך להוליך ולאזן את המערכת ולנהל את כל זה בזמן אמת. זו הייחודיות של מקורות. אנחנו מנהלים מערכת אחת שמחברת בין מקורות מים ואזורים שונים".
במקביל להתמודדות עם החירום, מקורות ממשיכה לקדם פיתוח בהיקף שנתי של כ-1.6 מיליארד שקל. "ישראל ממשיכה לצמוח גם בתקופות קשות. נבנות שכונות ויישובים, החקלאות והתעשייה גדלים. מקורות צריכה להיות תמיד כמה צעדים לפני הצורך ולא להגיע אחריו".
דו"חות מבקר המדינה מעידים על קושי מתמשך בטיפול בשפכים. לפי המבקר, עיכוב בפיתוח מתקני טיהור שפכים יגרור האטה בקידום כ-120 אלף יחידות דיור. על רקע זה אישרה המדינה למקורות להרחיב את פעילותה ולתת מענה במקומות שבהם נוצר קושי בהקמת מתקנים.
שמעוני מסמן את הנושא כמשימה אסטרטגית. "זה בדיוק המקום שבו חברה לאומית כמו מקורות תביא ערך. כאשר חסרה תשתית לטיפול בשפכים, אי אפשר להמשיך לבנות. שכונות עלולות להיתקע בגלל תשתית שלא קיימת, ומקורות תהיה חלק מהפתרון".
מקורות כבר מחזיקה בניסיון בתחום, והקבוצה וחברת הבת שלה מתפעלות מתקנים, לרבות מערכות השפד״ן. באחרונה הורחבה פעילותה לאשקלון ונתיבות. "אני מסתכל על זה כמערכת אחת", מסביר שמעוני. "אנחנו מפיקים, מוליכים ומטפלים במים ובשפכים שמושבים לחקלאות. ישראל מובילה בעולם בהשבת קולחים, ויותר מ-80% מהשפכים מיועדים לשימוש חוזר. אם היכולות שלנו יאפשרו הסרת חסם להקמת שכונות, אז מקורות אינה רק מספקת מים, היא תאפשר למדינה להתפתח".
כשענן מתחבר לחברת המים הלאומית
אם תחום השפכים מייצג הרחבה של התשתית המסורתית, שיתוף הפעולה עם Google Cloud ממחיש את הצד האחר של החברה: הפיכת החדשנות לכלי עבודה יומיומי.
מקורות היא אחת מחברות התשתית הראשונות שהשקיעו בחברות סטארט אפ, ולאחרונה נערך האקתון ראשון מסוגו של מקורות ו-Google. הצוותים עסקו בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית לאתגרים של תפעול, בקרה, שירות וצריכה, במטרה לקדם שימוש מעשי בתהליכי העבודה. מבחינתו של שמעוני, זה המקום שבו תשתית וחדשנות נפגשות עם אחריות לאומית.
"כולם מדברים על עולמות של AI אבל בעיניי AI היא לא יעד ולא סיסמה", אומר שמעוני. "AI הפך לביטוי שדוחפים לכל מקום גם אם אין כלום מאחוריו. מבחינתי, השאלה היא מה היכולת מאפשרת לנו לעשות טוב יותר: חיזוי תקלה, צמצום צריכת חשמל, ייעול תהליך או עזרה לקבל החלטה משופרת. אם התשובה היא כן, אז יש לה מקום אצלנו, מבלי לוותר על ההון האנושי".
שיתוף הפעולה עם Google המחיש מבחינתו עד כמה השתנתה מקורות גם בעיני חברות הטכנולוגיה. "אחת ההכרזות המעניינות הגיעה במסגרת ההאקתון, עם הצהרה שמקורות נתפסת מבחינתם כאחת מ-60 חברות הטכנולוגיה המובילות בישראל. עבור חברה שהוקמה לפני קרוב ל-90 שנה, זו אמירה שמהווה תו איכות, והכרה שאפשר להיות חברת תשתית ותיקה ובמקביל בחזית הטכנולוגיה".
שמעוני נזהר מהתייחסות לחדשנות כמטרה בפני עצמה. "אנחנו מנהלים תשתית חיונית ולכן הרף אצלנו גבוה. כל פתרון צריך להוכיח שהוא מגדיל אמינות, מקטין סיכון או משפר יכולות. החיבור בין ניסיון של עשרות שנים לבין יכולת טכנולוגית מתפתחת הוא אחד ממכפילי הכוח שלנו, תוך שימור הידע והניסיון של העובדים".
הידע הישראלי הפך למוצר יצוא
"אנחנו לא יוצאים לעולם כדי לסטות ממשימת הליבה", אומר שמעוני. "הידע שנבנה בישראל נולד מתוך התמודדות עם מחסור במים, אקלים מורכב, גידול אוכלוסייה ומצבי חירום. אלה אתגרים שמדינות רבות מתחילות לפגוש כיום בעוצמה שאנחנו מכירים כבר שנים".
החברה מקדמת שיתופי פעולה במדינות ובהן בחריין, אזרבייג׳ן, קזחסטן, ארגנטינה והודו. בקפריסין הורחב לאחרונה שיתוף הפעולה בתחומי צמצום אובדן מים וטיפול בשפכים. "אנחנו לוקחים מומחיות והופכים אותה לנכס כלכלי ומדיני, ואם מדינה זרה מתקשה להתמודד עם בצורת, אובדן מים או צורך לשפר ניהול מערכת, למקורות יש את הידע והיכולת לסייע".
מה תאחל למקורות לשנה החדשה?
"אני רוצה שנמשיך לזכור קודם כול למה אנחנו כאן. בשלוש השנים האחרונות מקורות הוכיחה שהיא הרבה יותר מחברת תשתית. היא חלק ממערך החוסן הלאומי של ישראל. הוכחנו שאנחנו יודעים לפעול בשגרה ובחירום תוך שמירה על רציפות תפקודית, אבל אסור לנו להסתפק במה שכבר עשינו".
ומה מבחינתך צריך להתקיים עכשיו?
"לקחת את היכולות קדימה – חיבור אזורים מרוחקים למערכת הארצית, פיתוח תחום הטיפול בשפכים והסרת חסמים לצמיחת המדינה, והטמעת טכנולוגיה ו-AI למקומות שבהם הן יכולות להפוך אותנו לחברה מדויקת ואמינה יותר".
