הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי ("ועדת דיין"), בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, פרסמה הבוקר (חמישי) את דוח המסקנות הסופי שלה לאחר עיכוב של כשנתיים. הדוח, המהווה מפת דרכים לחמש השנים הקרובות, קובע כי מדינת ישראל תמשיך במדיניות הקיימת של "חובת שמירת גז למשק המקומי, לצד מימוש פוטנציאל הייצוא, הרחבת החיפושים אחר מאגרים חדשים בים וביבשה והאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות".
לפי נתוני הוועדה, עתודות הגז המוכחות והמותנות של ישראל מוערכות נכון לתחילת 2026 בכ-826 BCM (מיליארד מטר מעוקב), כאשר הביקוש המקומי המצטבר עד לשנת 2048 מוערך בכ-515 BCM בתרחיש הבסיס. הכנסות המדינה ממשק הגז עומדות כיום על כ-3 מיליארד שקלים בשנה וצפויות להגיע בעתיד להיקף מצטבר של כ-300 מיליארד שקלים, אך בזמן שראשי משרד האנרגיה מציגים את הנתונים כערובה ליציבות ומחירים נמוכים, בקרב גורמים מקצועיים וציבוריים עולות תהיות קשות באשר להתבססות על תחזיות שמרניות שמבטיחות מענה ל-20 שנה בלבד. החשש הוא שמלאי הגז של ישראל יאזל במהירות בעקבות עלייה חדה שצפויה בביקושים לחשמל בעידן ה-AI.
בנוסף, במשרד האנרגיה והתשתיות תולים תקוות רבות במציאת גז נוסף במים הכלכליים של ישראל אך השנים האחרונות הוכיחו שתהליכים אלו לוקחים הרבה מאוד זמן וגם פיתוח של אנרגיות מתחדשות נתקל בבירוקרטיה וסחבת שמרחיקות את ישראל מיעדיה.
לצד עידוד החיפושים, כוללות המלצות הוועדה שורה של צעדים מבניים שנועדו לשבור את הריכוזיות בשוק הגז ולהגביר את התחרות למען הצרכן הישראלי. בין היתר, מציע הדוח להפחית את חובת השמירה למשק המקומי ממאגרים קטנים (שגודלם מתחת ל-50 BCM) לרמה של 25% ואף 15% בלבד משיקולי כדאיות כלכלית, במטרה לתמרץ יזמים חדשים לחבר מאגרים קטנים למערכת. בנוסף, ממליצה הוועדה ליישם מנגנון "גישה פתוחה" (Open Access) לתשתיות היצוא, להקים זירת סחר פומבית וסחר משני בגז טבעי, וכן להבטיח הקצאת משאבים ייעודית מתוך "קרן העושר" לקידום פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית ומחקר ופיתוח.
"מציאת מאגרים חדשים היא המפתח"
בפתחה של מסיבת העיתונאים הדגיש יוסי דיין את מורכבות העבודה הבין-משרדית ואמר: "חברי הוועדה מונים חברים מכלל המשרדים והארגונים הרלוונטיים. היה לנו חשוב מאוד שיהיה ייצוג הולם של מכלול האינטרסים ולכן השתתפו בוועדה גם נציגי משרד האוצר, המטה לביטחון לאומי, המשרד להגנת הסביבה, רשות התחרות ועוד ועוד.
"הוועדה נדרשה להתמודד עם סוגיות מהותיות שנדרשנו להן בחלקן לראשונה. מעבר להגדרה המהותית שהוגדרה לנו בהחלטת הממשלה, הרחבנו את היריעה ודנו בנושאים נוספים ולצורך כך התחלנו בתמונת ההיצע והביקוש, בחנו שיקולים והיבטים נוספים של תחרות מכיוון שלמשק הגז הטבעי יש השלכות על מחירי הגז ומשק החשמל. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בתקופה משמעותית, תקופת מעבר בין אנרגיות פוסיליות לאנרגיות מתחדשות וגם לכך התייחסנו בדוח. הבנו שאחד הכלים המשמעותיים זה נושא של האצת גילויים והאצת הפקה של גז טבעי".
עוד הוסיף דיין כי "מסקנות הוועדה צפויות להוות בסיס לקביעת מדיניות סדורה ומאוזנת, אשר מבטיחה את צרכי המשק המקומי בטווח הקצר והארוך, מאפשרת המשך השקעות לטובת מיצוי המשאב ששייך לכלל אזרחי ישראל, תורמת לתחרות, שתוכל לסייע במאבק ביוקר המחיה, ומקדמת אותנו לעבר עתיד נקי ובטוח יותר".
יוסי דיין מנכ"ל משרד האנרגיה
(נמרוד גליקמן)
דיין פירט בדבריו כי כיום פועלים שלושה מאגרים וב-2027 צפוי לקום מאגר נוסף, תוך שהוא מתייחס להערכות העתודות ולשיקולים הגיאו-פוליטיים: "להערכות משרד האנרגיה קיימים היום במאגרים כ-800 אלף bcm והחברות מעריכות כי יש הרבה פחות. מדינת ישראל חייבת לממש את הפוטנציאל שלה בתחום כמה שרק ניתן. היינו צריכים לגבש תרחיש בסיס של צורכי המשק הישראלי. אנחנו השנה נתנו יותר ייצוא ממדינת ישראל שיש לו חשיבות מבחינות רבות ובמקביל הטמענו עוגנים של תעדוף מלא ומוחלט של המשק המקומי. בחנו הרחבה של ייצוא למדינות נוספות, יש לזה השלכות ושיקולים גיאו-פוליטיים משמעותיים. מדינת ישראל ממנפת את היכולות שלה לייצא למדינות נוספות וכך חיזקנו את מעמדנו באזור.
מטרתנו להבטיח את צורכי המשק לשנים הבאות. כולם צריכים להבין שקשה לחזות את הצריכה והביקושים והייצוא וגם קשה לדעת על כניסה של טכנולוגיות חדשות. היו לא מעט ויכוחים אבל לכל הדעות הבטחנו את צורכי המשק לתקופה של למעלה מ-20 שנה בכל תרחיש וכל צפי עתידי. אנחנו גם מבינים שיש צפי משמעותי לגידול העתודות במאגרים הקיימים, יש עוד פוטנציאל גדול של גז שחשוב לממש אותו. כיווני הפעולה שעליהם חשבנו הוא הביטחון האנרגטי ולאספקת גז טבעי ואנרגיה למדינת ישראל, זה האינטרס הראשון במעלה, החשוב מכולם ולאורו נשקלו יתר השיקולים. לשם כך אנחנו צריכים להמשיך להשקיע בתשתיות וצריכים גם להיערך לגיוון מקורות האנרגיה, אנחנו צריכים להיות מותאמים למציאות ולטכנולוגיות. כמו כן, נושא התחרות העסיק את הוועדה הזו לא מעט - עידוד פיתוח וחיבור של מאגרים נוספים וחיזוק היתירות לטובת ביטחון אנרגטי ותחרות".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, גיבה את המסקנות וציין: "מסקנות הוועדה הזו תהיה להם תרומה משמעותית לעידוד חיפושי הגז בישראל, עתודות הגז מתייחסות לכך שיש עוד למעלה מ-100 bcm שאפשר למצוא במים הכלכליים של ישראל ולכן יש לנו עוד גידול צפוי כתוצאה ממאגרים קטנים ומהמאגרים הקיימים". כהן הוסיף כי "הגז הטבעי הינו נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, שמחזק את מעמדנו המדיני ואת הכלכלה הישראלית. לכן, המשרד פועל להרחבת חיפושי הגז ולהגדלת התפוקה לטובת המשק המקומי והייצוא, תוך שמירה על התחרות".
כאשר נשאל השר לגבי הריכוזיות בשוק והאחיזה המרכזית של ענקית האנרגיה שברון במאגרים הישראליים, השיב: "יש חברה בסדר גודל של שברון שמביעה עניין ואנחנו מקווים שהיא תיקח חלק בחיפושים. אבל מציאת מאגרים חדשים היא המפתח שיסייע לכל אחד מהיעדים שלנו. מדינת ישראל צריכה לבחון את עצמה כל חמש שנים. בשנת 2030 אני בטוח שיהיו אנשים טובים במשרד האנרגיה שיגבשו מדיניות חדשה".
בין ההמלצות האופרטיביות שאישרה הוועדה נכללים גם ביצוע עבודת מטה לבחינת חלופות סביבתיות ושילוב טכנולוגיות לתפיסה והטמנה של פחמן דו-חמצני (CCS), לצד הקמת פורום מעקב בין-משרדי קבוע להטמעת ההחלטות. אולם, לצד הטון האופטימי של מובילי הדוח, ניתוח מעמיק של התחזיות מעורר חשש כבד בקרב מומחי אנרגיה. המודלים של הוועדה נשענים על תרחישי ביקוש מסורתיים, בעוד שהביקוש לחשמל צפוי לזנק דרמטית בשנים הקרובות עקב פיתוח מואץ של דאטה סנטרים המזינים טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), לצד החשמול המהיר של התחבורה והתעשייה. קצב צריכה מוגבר זה עלול לרוקן את העתודות המיועדות למשק המקומי מוקדם מהמתוכנן. מעבר לכך, הדוח עצמו מעיד על מחלוקות פנימיות חריפות, כאשר נציגי אגף התקציבים באוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות התחרות דרשו לקבוע "רשת ביטחון" קשיחה של יתירות היצע יומית בשיעור 13%–20% מעל הביקוש, כדי למנוע זינוק במחירי החשמל ומחסור בשעות שיא.
מלובי 99, הלובי הציבורי, נמסר בתגובה לפרסום הדוח כי "המלצות ועדת דיין מפקירות את המשק הישראלי לחוסר ביטחון אנרגטי ולמחירי גז גבוהים, שיבואו לידי ביטוי בחשבון החשמל של כולנו. בעוד עשר שנים בלבד המחסור כבר יתחיל להיות מורגש, ונתחיל להיות תלויים ביבוא יקר. הוועדה נמנעה מצעדים הכרחיים: הגדלת חובת השמירה המקומית ל-25 שנה, הבטחת עודף היצע יומי שימנע מחסור, ופירוק המונופול של שברון כדי לייצר תחרות אמיתית. היחידות שירוויחו מההמלצות הן חברות הגז, בעוד שהציבור הוא שיישא במחיר. הממשלה הבאה תידרש לבצע שינויים מהותיים בהמלצות אלו לטובת אזרחי ישראל".
