לא לנהל מלחמה בתוך מלחמה: המציאות הביטחונית טלטלה את כולנו בשנתיים וחצי האחרונות, אך עבור הורים גרושים, מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא והמבצע הנוכחי מול איראן הנמצא בשיאו הוסיפו שכבה נוספת ומורכבת של חוסר ודאות. כשהאזעקות והמתח הלאומי בשיאו, קל מאוד להיגרר ל"חזית שנייה" בתוך התא המשפחתי: ויכוחים על הסדרי שהייה בזמן חירום, מחלוקות על קרבה לממ"ד ועוד.
שאלנו מומחים בתחום דיני המשפחה לגבי טיפים מעשיים על מנת לצלוח את התקופה הזו. השורה התחתונה עליה הסכימו כולם היא כי בזמן שהטילים עפים בחוץ, הילדים שלכם זקוקים יותר מכל למבצר אחד יציב. זהו לא הזמן לדיוקים משפטיים דווקניים או למאבקי כוח על דקות ושעות - זה הזמן לגמישות אופרטיבית ולראיית טובת הילד מעל לכל הסכם חתום.
מה עושים מבחינת הסדרי שהות של ילדים להורים גרושים, אם בביתו של ההורה השני אין מרחב מוגן למקרה של ירי רקטי?
לא בכל דירה קיים ממ"ד, ולא בכל מקום מגורים קיים מקלט. לדברי עו"ד דניאל פרידנברג שותף במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, "לא ניתן לערער את חלוקת זמני השהות בשל אי הימצאות מחסה מוגן מפני איום הטילים, זולת אם ההורים מסכימים על הסדר זמני אחר. במקרה של נסיבות קיצוניות כמו למשל בית רעוע שמרוחק מאוד ממקלט ציבורי ניתן בהחלט (ואולי אף רצוי) לשקול הסדר זמני שיגן על הילדים בצורה טובה ובלבד שהדבר לא יפגע באיכות ותדירות הקשר עם מי מההורים".
לדברי עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה, "בניגוד למלחמת 'חרבות ברזל' בה ניתן היה להסתפק בחדר מדרגות, במלחמה עם איראן ממ"ד מציל חיים ואין להתפשר בעניין. גם אם יש מקלט - לרוץ עם ילד באמצע הלילה למקלט זו חוויה לא נעימה. כמובן שאם אצל שני ההורים אין ממ"ד, אז אין דילמה, אבל כאשר אצל הורה אחד יש ממ"ד מומלץ להעמיד את טובת הילדים בראש סדר השיקולים, כמובן מבלי שיהיה נתק מההורה השני. ההמלצה היא למצוא הסדרים גמישים שיאפשרו קשר עם ההורה השני והגנה מירבית על הילד".
האם ניתן לשנות באופן זמני את חלוקת זמני השהות לאור המלחמה?
לדברי עו"ד פרידנברג ניתן להגיש בקשה לשינוי זמני בחלוקת זמני השהות כאשר אחד ההורים עובר למקום מרוחק בשל מצב ביטחוני. "בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים רואים בטובת הילד עיקרון על ובמצבי חירום ייבחנו שיקולים כגון יציבות, בטיחות, נגישות והיכולת לקיים קשר הורי מרחוק. ניתן לבקש קיום שיחות וידאו או ביקורים בפיקוח. מטבע הדברים ההכרעה אמורה להינתן במהירות יחסית ולאחר קבלת עמדת ההורה האחר".
לדברי עו"ד רות דיין וולפנר ניתן לשנות בהסכמה, או שלעיתים המציאות כופה שינוי, כמו למשל כאשר אחד ההורים במילואים ומבקש לשנות את ההסדרים בהתאמה ליציאותיו הביתה. "סביר להניח", מסבירה עו"ד דיין וולפנר "שבהיעדר הסכמה, בית המשפט יאשר שינוי כזה. או למשל, כאשר אחד ההורים או שניהם טסו עם הילדים לחו"ל. באופן אישי אני ממליצה מאוד לגלות גמישות בתקופת המלחמה ולהימנע ממחלוקות בעניין זה, שיוצרות לחץ נוסף על הלחץ שממילא כולנו נמצאים בו".
האם ניתן לדחות דמי מזונות במקרה שאני מגויס למילואים?
ניתן להגיע להסכמות או לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי מהותי בנסיבות. עו"ד דיין וולפנר מציינת כי "ישנן פסיקות שונות שמתייחסות לתקופת המילואים. כך למשל באחד המקרים דרשה האם במסגרת תביעת מזונות להתחשב במענקי המילואים שקיבל האב. השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי 'מענקים אלה הינם אישיים ומיועדים למשרת המילואים".
כיצד לא לנהל מלחמה בין בני זוג גרושים עם ילדים במצב של מלחמה ?
עו"ד יהודית מייזלס, מומחית בדיני משפחה וירושה מציינת כי הטיפ החשוב ביותר הוא גמישות הורית, וראיה בפרופורציה. "כל עם ישראל נמצא כעת במצב רגיש וחרד מעבר לרגיל. הורים שנמצאים בסכסוך ובקונפליקט גבוה, מרגישים כעת שההורה האחר הוא איראן. הם מצויים במצב רגיש ונפיץ גם בלי המלחמה, וכעת יש פוטנציאל דליק שצריך לנסות למנוע את התלקחותו בכל מחיר. לכן הטיפ הוא להבין שמדובר במצב חירום, מצב בלתי רגיל, ויש לערוך את ההחלטות שלפעמים חורגות מן ההסכם שיש לכם או מפסק הדין. זה לא זמן להתעסק במחשבות כמו "זה לא פייר שאפסיד יומיים עם הילדים שלי", וזה זמן לומר שגם אם הילד אמור היה לעבור אליך היום , ואתה גר במרחק גדול או במקום ללא מרחב מוגן, עדיף לילד להישאר במקום מוגן ותמיד אפשר אחר כך למצוא לזה פתרון כמו החזר ימים או כל מנגנון אחר".
לדבריה, "בעיתות חירום, כדאי להניח לרגע את הקונפליקט האישי, להתמקד בקונפליקט הלאומי, ואולי בתום המלחמה, תראו בעצם שזה מקל עליכם להגיע להידברות ולהסכם". עו"ד מייזלס מוסיפה טיפ נוסף: "ככל הניתן צמצמו את הפניות לבתי המשפט בימים אלה. בתי המשפט עובדים במתכונת חירומית חלק סגורים ומקיימים דיונים דחופים בלבד. העדיפו למצוא פתרון עם ההורה האחר ובלית ברירה דרך עורכי הדין. השאירו את הפניה לבית המשפט למקרים קיצוניים ובעדיפות אחרונה".
עו"ד דיין וולפנר, מסבירה כי, "ראשית, דעו כי במצבי חרדה, כל פרשנות נתפסת כהתקפה. עברו לדיווח עובדתי בלבד. מה לכתוב? 'הגענו הביתה, אנחנו בממ"ד, הילדים רגועים/צופים בסרט'. למה זה עובד? במצב חרדה, המוח מחפש שליטה. מידע עובדתי נותן קרקע יציבה. שנית, במקום לתקוף את החרדה תרגיעו אותה. במקום: 'את מגזימה', כותבים :'אני מבין שאת דואגת. זה טבעי. בואי נחשוב מה הכי בטוח להם עכשיו'. אישור הרגש מוריד את הצורך של הצד השני להילחם על 'צדקתו'. כמו כן, אל תילחמו על שעות אם המצב הביטחוני רגיש. הציעו מראש 'השלמת שעות' בימים רגועים יותר. הבטיחות של הילד מעל הכל. אם נראה לך מסוכן לצאת עכשיו לכביש, בוא.י נדחה את האיסוף בשעתיים ונעדכן'. התמקדו בילד/ה. ילדים לא צריכים לשרוד שתי חזיתות. מספיק להם אחת".
עו"ד דניאל פרידנברג מוסיף כי "כאשר ילדים מפתחים סימני חרדה או מצוקה נפשית ובין ההורים קיימת מחלוקת אודות הטיפול המתאים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בבקשה מתאימה, למשל לאישור טיפול פסיכולוגי או למתן סמכות בלעדית להורה אחד. בית המשפט יבחן את טובת הילד ואת טיב הסכסוך, ויקבל החלטה שתאפשר מענה טיפולי מהיר ומידתי בהתאם לצרכי הקטין. מי שנתקל בקושי קיצוני לשלם את דמי המזונות יכול לפנות להורה האחר בבקשה עניינית שראוי שתישקל בחיוב, בפרט לאור העובדה שגם צרכי הקטינים התמעטו לנוכח הנחיות פיקוד העורף. בכל מקרה חשוב להזכיר שהסכמה על צמצום או הפחתה זמניים צריכה להתקבל בכתב".
הגרוש שלי במילואים והילדים הקטנים אצלי ולכן איני יכולה ללכת לעבודה. מה הדין? האם התשובה תשתנה אם אני עובדת חיונית?
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון, תדמור לוי מסבירה כי "הורה לילדים עד גיל 14 רשאי להעדר מהעבודה בזמן החירום אם הוא נדרש להשגיח על ילדו בשל סגירת המסגרות, בכפוף לכך שאין הורה נוסף שמנצל את זכות ההעדרות הזו במקביל או זמין להשגחה. במקרה הזה, כאשר ההורה השני נקרא לשירות מילואים, מותר לאמא להעדר מהעבודה. כן צריך לשים לב, שהזכות היא להעדרות מהעבודה, אבל לא זכות לקבלת שכר.
"אבל, המצב שונה אם מדובר בעובדת במפעל חיוני שפועל לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום. החוק קובע כי לגבי עובדים במפעלים כאלה, המעסיקים צריכים להתחשב בקשיים העלולים להיגרם בשל קריאה לעבודה של אישה המטפלת בילדים, אבל לא קובע כי יש לה פטור מהתיצבות לעבודה כזו. ואם היא לא תגיע היא עלולה למצוא עצמה בבעיה".
הגרוש שלי טס לפני פורים לחו"ל והיה אמור לשוב היום , אולם לאור המצב זה לא יקרה. האם כשישוב זה יהיה הגיוני שהוא יהיה יותר עם הילדים?
עו"ד מייזלס: "יש כמה וכמה משפחות שאני מטפלת בהם כרגע, שבהם אחד מן ההורים נותר בחו"ל ללא הילדים. יש גם מקרים שבהם הילדים גרים בחו"ל ובאו לחופשה בישראל ונתקעו כאן. בכל המקרים האלה, צריך לפתח מנגנונים יצירתיים שלוקחים בחשבון שהמצב נכפה בשל כוח עליון ושצריך לייצר פתרון שייטיב עם הילדים מצד אחד, ומצד שני ישקף את העובדה שהורות אינה נוסחה מתמטית, אלא בראש ובראשונה תפקיד שמצריך הפעלת גמישות ולעיתים גם ויתורים מצד ההורים".
לדברי עו"ד מייזלס, "במצב שתואר, הייתי מציעה שכאשר ההורה יצליח להגיע לארץ, הוא יוכל לקבל את הילדים מיד אליו, גם אם זה לא נופל בדיוק על היום שלו, ואולי גם לאפשר עוד זמן עם אותו הורה. אבל אין צורך לעשות את זה באופן דווקני, ו'להחזיר' את מספר הימים שפספס בהכרח, שכן המבצע הזה יכול להיות ארוך, ומצב דומה יכול לקרות גם הפוך. זו בדיוק ההזדמנות לזכור שזמן עם ילד אינו נמדד רק בכמות השעות שהורה נמצא איתו. כמובן שכל עוד ההורה נמצא רחוק, חשוב לאפשר לילד חשיפה וקשר רחבים איתו ומזל שיש היום אמצעים טכנולוגיים רבים לאפשר זאת. יש להניח שההורה שנתקע מחוץ לישראל, חש חרדה לגבי ילדו, ורוצה להתעדכן כמה שיותר לגבי מצבו הפיזי והנפשי בתקופה מאתגרת זו".
