בשיתוף עוגן
ראיון עם שגיא בלשה , מנכ"ל עוגן ועו"ד תום דרומי חכים , מנכ"ל אופק
(צילום: מיקי שמידט)
אחרי שנתיים לא פשוטות, החברה הישראלית חוזרת לאט לאט לשגרה. שנתיים שגבו קודם כל מחיר כבד בחיי אדם, אבל מעבר לכך - גם מחיר כלכלי. עשרות אלפי ישראלים שפונו מבתיהם, משרתי המילואים שנעדרו מהעסק או מקום העבודה, חקלאים שלא יכלו לעבד את אדמותיהם ואלפי פצועים בגוף ובנפש.
לאורך השנתיים האחרונות, עוגן - קרן ההלוואות החברתיות, נטלה חלק משמעותי בסיוע הכלכלי לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. עוגן פועלת ללא מטרות רווח כבר 35 שנה ומספקת הלוואות מסובסדות לעסקים קטנים ובינוניים, משקי בית ומלכ"רים שלא מקבלים מענה הולם מהמערכת הבנקאית. מאז שבעה באוקטובר סיפקה עוגן הלוואות ללא ריבית או בריבית מסובסדת במאות מיליוני שקלים למשפחות מעוטף עזה ומגבול הצפון, לנפגעי אזור העימות, למשרתי המילואים, לנפגעי פסטיבל נובה, לחקלאים ועוד.
אבל הצמיחה המשמעותית של עוגן - שגדלה פי שמונה בחמש השנים האחרונות והגיעה לסך נכסים של מיליארד שקל - הביאה אותה לנקודה שבה הפעילות מוגבלת ללא רישיון בנקאי מלא. כדי "באמת להזיז את המחט" ולהנגיש מיליארדים רבים לציבור, נדרש צעד נוסף: הקמת בנק חברתי ראשון בישראל.
לקראת ועידת עוגן 2025 שתתקיים ב-25 בדצמבר, התקיים השבוע ראיון באולפן ynet עם שני המנכ"לים שמובילים את התהליך: שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, ועו"ד תום דרומי חכים, מנכ"ל אופק - אגודת האשראי השיתופית שצפויה להצטרף לעוגן במסגרת הקמת הבנק החברתי. "כבר גייסנו את כל הכספים, כל החיבורים במקום. אם נקבל אישור מרשות שוק ההון - בערך חצי שנה ואנחנו באוויר", מסביר בלשה.
"להשלים - לא להחליף - את הבנקים הקיימים"
מעבר ללוחות הזמנים ולרגולציה, השאלה המרכזית שעלתה באולפן הייתה פשוטה יותר: למה בכלל צריך בנק חברתי בישראל, כשכבר קיימת מערכת בנקאית מפותחת? לדברי בלשה, נקודת המוצא של הבנק החברתי שונה מזו של הבנקים המסחריים. בישראל פועלים שבעה בנקים, אך חמישה מהם מחזיקים בכ־96% מהשוק. "בנקים למטרות רווח רוצים לייצר רווחים, ולכן מתעניינים בעיקר באוכלוסיות חזקות, בעשירונים גבוהים, בעסקים גדולים ובחברות", הסביר. "בנק חברתי המוטיבציה שלו בדיוק הפוכה - הוא בא להשלים את המערכת הבנקאית ולתת שירותים לאוכלוסיות היותר מאותגרות".
אותן אוכלוסיות, לדבריו, הן משקי בית בעשירונים נמוכים יותר ועסקים קטנים בפריפריה, לא חברות הייטק, אלא "עסקי לואו־טק": מסעדות, עסקים בתחום המזון, פיצוציות, מספרות, קבלנים קטנים ועסקי תיירות. הרעיון אינו לייצר אלטרנטיבה חיצונית למערכת, אלא להרחיב את גבולותיה ולתת מענה למי שנותר מחוץ למגרש.
מודל שקיים בעולם - ועדיין חסר בישראל
דרומי חכים הדגיש כי בנקאות חברתית אינה ניסוי חדש. "כשהקמנו את אופק, בדקנו מה קורה בעולם", אומר. באירופה, לדבריו, "מעל 30% מהבנקאות היא בנקאות חברתית: בנקים אתיים, פילנתרופיים וקואופרטיביים במודלים שונים. בארצות הברית, כ־135 מיליון אמריקאים מנהלים את חשבון הבנק שלהם באגודות אשראי שונות".
אופק עצמה פועלת כאגודת אשראי שיתופית בבעלות חבריה, ומונה כיום כ־15,700 חברים. המודל הזה, הסביר דרומי חכים, שם במרכז את האינטרס של הלקוח והציבור. "בנקאות כזו יכולה לגוון את התחרות במערכת הבנקאית ולייצר פעילות שבסופו של דבר היא לטובת הציבור".
החיבור בין אופק לעוגן, במסגרת הקמת הבנק החברתי, נועד לאחד בין ניסיון של עשרות שנים בהעמדת אשראי חברתי לבין מודל בנקאי שיתופי, שמבוסס על בעלות ציבורית ולא על בעלי הון.
כשהמשברים הגיעו והמערכת נסגרה
הרקע למהלך אינו תיאורטי. בשנים האחרונות התמודדה ישראל עם שורת משברים - מקורונה ועד מלחמה - שהשפיעו עמוקות על משקי בית ועסקים. בלשה תיאר כיצד דווקא ברגעים האלה התחדד הפער בין מי שיש להם גישה לאשראי לבין מי שנותרו בחוץ. "כשהבנקים הרבה פעמים סגרו את השערים בתחילת המשברים, עוגן הייתה שם", אומר. לדבריו, בשנים האחרונות חילקה הקרן מאות מיליוני שקלים, ואף יותר מכך, בהלוואות חברתיות.
הפעילות הזו הביאה לצמיחה מהירה: היקף הפעילות של עוגן גדל פי שמונה בתוך חמש שנים, עד להגעה לסך נכסים של כמיליארד ש"ח. אלא שדווקא ההצלחה חשפה את מגבלות המודל הקיים. "הצמיחה מוגבלת כל עוד אתה לא בנק מלא", הסביר בלשה.
נקודת מפנה בציר הזמן הישראלי
מעבר לשיקולים המבניים, שני המנכ"לים מסכימים שעיתוי המהלך אינו מקרי. "אנחנו רואים ציבור הולך וגדל של אזרחים שאומרים: אנחנו רוצים בנקאות שונה", אומר דרומי חכים. לדבריו, יוקר המחייה והעלויות של המערכת הבנקאית, שמתגלגלות לציבור, מחדדים את הצורך במודל אחר, כזה שמבקש להקל ולא להכביד.
בלשה הוסיף כי השיקום הכלכלי של הדרום והצפון, של משרתי המילואים ושל עסקים קטנים, מחייב פתרונות בהיקפים שהמדינה לבדה מתקשה לספק. "כאן נכנס לתמונה שילוב הכוחות בין מגזר שלישי, אשראי חברתי ומודל בנקאי חדש", הוא אומר.
אם אכן יתקבל האישור מרשות שוק ההון, החזון עשוי להפוך למציאות בתוך חודשים. עבור עוגן ואופק, זהו צעד נוסף במסע ארוך. עבור החברה הישראלית ייתכן שמדובר בתחילתה של שיחה אחרת על בנקאות, אחריות ציבורית ותפקידו של הכסף בשיקום ובצמיחה.
בשיתוף עוגן
פורסם לראשונה: 12:32, 23.12.25
