"מי אמר ש-1 בספטמבר זה תאריך היעד? מה כבר יקרה אם יחזרו כמה חודשים אחרי 1.9?" אמר לפני כשבועיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על אפשרות חזרת המפונים לבתיהם לקראת פתיחת שנת הלימודים. אז מתברר שברמת התוכניות, יש כבר היערכות להתמשכות הפינוי לפחות עד סוף דצמבר - כך אומר בראיון ל"ממון" ול-ynet אלון שמר, סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד התיירות, הממונה מאז 25 באוקטובר על פרויקט הפינוי והטיפול במפונים.
"בימים אלה פנינו לוועדת הפטור באוצר (המטפלת במכרזים - אל"ק) כדי לקבל אישור להמשך התקשרות עם בתי המלון עד סוף 2024", אומר שמר. "25 אלף מפונים נמצאים עדיין בבתי מלון, והצפי, נכון לעכשיו, הוא שהם יהיו שם לפחות עד סוף דצמבר. 93 אלף מפונים עדיין נמצאים בדירות שכורות. אנחנו ערוכים גם לפינוי של תושבים נוספים מהצפון". העלות הכוללת של פרויקט שיכון המפונים מוערכת, נכון לחודש אפריל, בסכום עתק של כ-6 מיליארד שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
"אף מדינה לא התמודדה עם אירוע מורכב כל כך". אלון שמר, הממונה על פרויקט הפינוי והטיפול במפונים
(אלכס קולומויסקי)
מאז 7 באוקטובר נעקרו מבתיהם 130 אלף תושבים מיישובי הדרום והצפון הקרובים לגבול. היום, שמונה חודשים אחרי, 120 אלף המפונים שטרם שבו לביתם עדיין לא יודעים מתי יחזרו. כ-9,000 מפונים שכבר חזרו, בעיקר בדרום, למשל בשדרות, חווים שידור חוזר של אזעקות, ירי רקטות, חרדה ואימה - אבל כבר לא יכולים לשנות את החלטתם ולחזור שוב לבתי המלון, מה שיוצר לא מעט מצוקה, תסכול ובלבול, וחשש של ההורים לשלוח את הילדים לבתי הספר ולגנים. גם קודם לכן היו תלונות רבות מצד מפונים על הטיפול בהם. "כל מה שאנחנו חוטפים מצד המפונים מגיע לנו. אחרי הכל, מי שעקרו אותו מביתו בלי תאריך חזרה, אפשר להבין אותו", אומר שמר, שנכנס לתפקידו בפברואר 2020, ומאז 25 באוקטובר מנהל את החמ"ל האזרחי שפועל 24/7 לטיפול במפונים.
"אף מפונה לא ישן ברחוב"
שמר, בן 63, נשוי, אב לשלושה וסבא לחמישה, הוא ירושלמי דור שביעי. לאחרונה עבר להתגורר בהרצליה. לתפקידו כסמנכ"ל במשרד התמנה שבועיים לפני פרוץ משבר הקורונה העולמי. עד אז עבד במשך 30 שנה במשרד החוץ, מתוכן 16 שנה בזירת משאבי אנוש. "זו האהבה שלי", הוא אומר, "במסגרת חמש השליחויות שעשיתי במשך השנים במשרד החוץ, בבולגריה, גרמניה, דנמרק, סין וארצות-הברית, נאלצתי להתמודד בין היתר עם מקרים של ישראלים במצוקה בחו"ל, ללוות אותם בשעות קשות. בין היתר באסון הצונמי בתאילנד, או ברעידת האדמה בהאיטי, שם היינו הראשונים שהגענו לזירה מכל אומות העולם, הקמנו בית חולים שדה ואת כל המערך הלוגיסטי כדי לסייע בהצלחת חיי אדם. אני מיישם עכשיו את הניסיון שצברתי בטיפול בישראל תחת מלחמה".
יש הרבה תלונות מצד המפונים.
"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. האנשים פה עושים עבודת קודש - מדובר בסך הכול ב-176 עובדים במשרד התיירות, שחלקם עובדים בחו"ל. אנחנו לא נרתעים מהתגובות, גם אלה הלא נעימות של האזרחים, כי זו זכותם. אנחנו עושים 150% בשביל כולם. העובדים שלנו מתמודדים עם כל הפניות המורכבות של המפונים ועם הטרוניות והתסכול המובן, שהם מוציאים על העובדים שלנו שהם בפרונט מולם, ולכן הצמדנו לעובדים ליווי פסיכולוגי כדי לסייע להם להמשיך לעבוד סביב השעון ולגייס את כל כולם למען המטרה החשובה.
"החמ"ל אדיר הממדים שהקמנו מאז שקיבלנו לידינו את האחריות לפינוי התושבים מהדרום ומהצפון, לא מפסיק לטפל 24/7 בכל פנייה. אנחנו האוזן הקשבת של המפונים מכל הארץ. הפכנו למעין 'משרד נסיעות בוטיק' שנותן מענה 24/7. בהתחלה הפינוי מקריית-שמונה לא התנהל בצורה קלה. היו לא מעט בעיות עם החברה שלקחה אחריות על המקרה (סוכנות הנסיעות "אמסלם טורס", שקיבלה לידיה את האחריות לניהול הפינוי בקריית-שמונה, והחזירה את המשימה לעירייה כעבור כמה ימים – אל"ק). התושבים פנו למשרד, והמשרד שלח קבוצה של עובדיו לעיר לסייע לעירייה בשיבוץ המפונים.
"צריך לזכור שזה אירוע שלא קורה כל יום. לא מאשימים אף אחד. העובדים שלנו טיפלו באלפי פניות ביום, זה בהחלט לא היה פשוט. התושבים זעמו, אבל אנחנו נתנו להם את כל האמפתיה ואת כל העזרה בתהליך הפינוי, שאיננו פשוט לאף אחד, לעקור מהבית ולהתחיל חיים במקום אחר לתקופה בלתי ידועה. אף מדינה לא התמודדה עם אירוע מורכב כל כך, שדורש פינוי של למעלה מ-100 אלף תושבים מהרגע להרגע ותחת טילים, ובסופו של דבר אף אחד ממי שנאלצו להיעקר מביתם לא ישן ברחוב חלילה. לכולם נמצא פתרון הולם".
משבר הקורונה הכין אותך במשהו למה שקורה עכשיו?
"למרות שבקורונה מתו הרבה יותר קורבנות, 7 באוקטובר הוא שבר הרבה יותר גדול. התעוררנו בשבת הארורה עם טלפון של המנכ"ל - מפעילים תוכנית חירום. צריך לטפל בתיירים שהיו בארץ ורצו לעזוב מיד, לדאוג להם לטיסות בזמן שחברות התעופה הזרות מבטלות טיסות. פתחנו בין היתר לשכה וירטואלית בנתב"ג. היו אז בארץ כ-30,000 תיירים. במקביל - טיפול בקליטת מפונים בבתי מלון, בהתחלה מהעוטף ובהמשך גם מהצפון".
מה אופי הפניות והתלונות של המפונים אליכם?
"סוג אחד של תלונות היה על גודל החדר במלון, שצפוף למשפחה. משרד התיירות, תוך כדי למידת המצב בשטח, הוסיף הטבה – משפחה שיש בה ילדים מעל גיל 12 תקבל אוטומטית עוד חדר במלון. היו גם תלונות על כך שהחדר לא פונה לים או לבריכה. כשמתקרבים לחופש הגדול יש משפחות שרוצות מלון עם בריכה בשביל הילדים. היו העדפות לאזורים מסוימים.
"רבים מתושבי קריית-שמונה העדיפו מלון בנתניה על פני ירושלים. היו תלונות של יחידנים – גרושים, אלמנות וכו' – שבתחילה צוותו שניים או שתיים בחדר, גם אם לא הכירו קודם לכן, וגם זה טופל. טיפלנו גם בבקשות לאיחוד משפחות ששוכנו במקומות שונים, בהשגת הסכמת המלונות להכנסת חיות מחמד, במתן מענה לבעלי צרכים מיוחדים ועם מוגבלויות ועוד. החמ"ל האזרחי טיפל עד כה בעשרות אלפי פניות".
כמה תושבים סך הכל פונו מאז 7 באוקטובר?
"פונו כ-130 אלף תושבים, כ-90 אלף למלונות. על פי תוכנית הפינוי המקורית, שמשרד התיירות לא היה שותף לה בתחילת הדרך, המפונים היו אמורים ללון במבני ציבור כמו מעונות סטודנטים, בתי ספר ומתקנים נוספים. אבל שר התיירות, חיים כץ, יזם הקמת חמ"ל אזרחי משותף עם התאחדות המלונות, ותוך ימים ספורים נוצר מאגר של 55 אלף חדרי מלון שהיו זמינים למפונים. לא היה צורך להשתמש במבני ציבור. בתי מלון יכלו לתת למפונים אירוח מלא, כולל מזון.
"במטרה להקל על העומס במלונות וכדי לחסוך כסף למדינה, יזם השר כץ גם תוכנית למתן מענק לאכלוס עצמי באמצעות הביטוח הלאומי, שהציע למפונים דמי דיור ומחיה בסך 200 שקל ליום למבוגר ו-100 שקל ליום לילד. בסך הכול 18,000 שקל לחודש למשפחה של שני מבוגרים ושני ילדים, 24,000 שקל למשפחה של חמש נפשות, וכך הלאה. רוב המפונים, כ-100 אלף, בחרו במסלול הזה, בסכום כולל של כ-1.8 מיליארד שקל. בשורה התחתונה זה חסך לקופת המדינה כ-2.7 מיליארד שקל, כי התעריף ששולם למלונות עבור אירוח המפונים היה גבוה הרבה יותר.
"הצענו גם דירות להשכרה על חשבון המדינה ללא דמי כלכלה - למפונים שלא רוצים לשהות במלון אך גם לא מעוניינים לשכור דירה בעצמם. המדינה שוכרת עבורם את הדירות. רק אלפים בודדים בחרו במסלול הזה".
כמה מפונים נותרו עדיין בבתי המלון ובדירות שכורות?
"נותרו כ-25 אלף מפונים בכ-415 מלונות – כ-5,800 מהדרום וכ-19,200 מהצפון. כ-93 אלף מפונים שוהים עדיין בדירות שכורות (כ-52 אלף מהדרום וכ-41 אלף מהצפון). כ-9,000 מפונים שבו הביתה ומקבלים מענק שיבה. 90 מהם הם מיישובים בצפון, והיתר מהדרום".
3 צפייה בגלריה
"התלונות נעות מגודל החדר במלון ועד לכך שהחדר לא פונה לים או לבריכה. טיפלנו גם בהשגת הסכמה מהמלונות להכנסת חיות מחמד". מפונים בבית מלון
(יחסי ציבור)
חשד לפרשת הונאה
העלות הכוללת של פרויקט השיכון עצומה. "משרד התיירות שילם למלונות עבור אירוח המפונים כ-3.9 מיליארד שקל נכון לחודש אפקיל. עלות שיכון המפונים בדירות שכורות הסתכמה בעוד 1.9 מיליארד שקל. ביצענו למעלה מ-60,000 שיבוצי מפונים במלונות, תוך התחשבות בצרכים ובהעדפות אישיות. במקביל המשרד טיפל בכ-20,000 ערעורים על מענקי האכלוס העצמי מהביטוח הלאומי. כי בתחילת הפינוי שהו במלונות מספר שיא של יותר מ-90 אלף מפונים ובחלוף הזמן מספרם הלך ופחת ורבים עברו לאכלוס עצמאי, תוך קבלת המענק.
"הערעורים הם ברוב המקרים של מפונים שטוענים שהדיווח על משך השהות שלהם במלון לא היה נכון, וכי מגיעים להם כספים עבור אכלוס עצמי לתקופה ארוכה יותר. המחלוקות נבעו ברוב המקרים מהעובדה שמפונים עזבו את המלון ולא ידעו שעליהם לבצע צ'ק אאוט, וכך נשארו רשומים כשוהים במלון. לפעמים הרישום במלון נעשה על ידי ראשי קהילות, ששגו ברישום.
"לפני שקיבלנו לידינו את האחריות לטיפול במפונים, בתחילת המלחמה, הוצאו הרבה כספים על עמלות תיווך לכמה ספקיות שעשו עבור הממשלה את השיבוצים בחדרי המלון. מדובר היה בעמלות של 8%-12% - סכומים מטורפים שהגיעו לכ-100 מיליון שקל. ברגע שמשרד התיירות נכנס לתמונה, נחתך כל נושא התיווך כי פעלנו ישירות מול התאחדות בתי המלונות".
במשרד התיירות בודקים פרשת הונאה, שנחקרת בימים אלה, לפיה בעלי דירות הוציאו מהמדינה במרמה כספים בסך 150 מיליון שקל כתוצאה מניפוח הדיווחים על העלות האמיתית של אירוח מפונים. "מסלול שכירת הדירות במימון המדינה נעשה בין היתר באמצעות חברת איסטרא, שהיא התאגדות של בעלי דירות", מסביר שמר. "התעריף החודשי שהמדינה משלמת לבעלי הדירות היום הוא 20,400 שקל למשפחה של שני מבוגרים ושני ילדים, ו-24,000 שקל עבור משפחה עם שלושה ילדים, ומדובר כאמור רק בדמי שכירות, ללא כלכלה. כאמור, רק אלפים בודדים של מפונים בחרו במסלול הזה. באחרונה משרד התיירות ערך בקרה על דיווחי החברות לגבי סוג האירוח שהוצהר עליו, ושממנו נגזר תעריף התשלום.
"בחלק מהמקרים עלה חשד כבד שחברות נתנו דיווחים שאינם תואמים את המצב בשטח, וקיבלו תעריף גבוה בהרבה ממה שהיו זכאיות לקבל בפועל (למשל, כשהכריזו על עצמם כ"מתקן אחוד", שמספק בנוסף לדירה עצמה גם שלוש ארוחות ביום וניקיון פעם בשבוע, או אפילו כבית מלון – אל"ק). מדובר בפערים שמגיעים לעשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור. לכן משרד התיירות הקפיא את התשלום לחברות אלה, והאריך את ההתקשרות עימן בחודש נוסף (עד סוף מארס) בתעריף שמותאם לממצאים שהתקבלו בסיום הבירור".
מה בקשר לתמיכה בבתי המלון שאכלסו מפונים רבים וכרגע דורשים שיפוץ מסיבי? בתי מלון טוענים שאירוח המפונים גרם להם הפסדים.
"אישרנו מענקי שיפוץ לבתי המלון. אבל צריך גם לזכור שהשת"פ של המדינה ובתי המלון באכלוס המפונים השאיר את בתי המלון עם הראש מעל המים. אחרת הם כולם היו סגורים מהיום הראשון של המלחמה, כפי שידענו במשבר הקורונה".
ומה יקרה אם תהיה הסלמה נוספת וטילים יישלחו למרכז הארץ. יש לכם תוכנית היערכות לפינוי תושבים גם מאזור המרכז?
"אנחנו ערוכים לכל תרחיש ויש מספיק חדרי מלון. יש תוכנית מסודרת לכך, ובמידת הצורך, יש בתי ספר שערוכים לקלוט תושבים שיפונו לאחר שנמצה את מלאי החדרים".
קמפיין לעידוד תיירות
כמה תיירים נכנסו לישראל בשנת 2023?
"ב-2023 נכנסו 3.01 מיליון תיירים. זו עלייה של 12.5% ביחס ל-2022, אבל ירידה של כ-34% ביחס ל-2019, שהייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת עם 4.5 מיליון תיירים. הצפי לפני שפרצה המלחמה היה לכניסת 3.9 מיליון תיירים".
ומה קרה בעקבות המלחמה?
"בעקבות המלחמה ירד מספר הכניסות בצורה משמעותית. הצפי טרם המלחמה לחודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר היה לכ-900 אלף כניסות. בפועל הגיעו 180 אלף בלבד. אלמלא המלחמה, וגם הירידה בכניסות התיירים מסין, מרוסיה ומאוקראינה בגלל המלחמה ובגלל מגבלות על התיירות היוצאת מסין – 2023 הייתה מתקרבת מאוד לנתוני השיא של שנת 2019.
"אומדן ההכנסות מתיירות נכנסת ל-2023 הוא 17.7 מיליארד שקל, כאשר ההוצאה הממוצעת לתייר היא 6,005 שקל, לא כולל טיסה. עשר מדינות המקור המובילות הן, לפי סדר יורד: ארה"ב, צרפת, אנגליה, רוסיה, גרמניה, איטליה, רומניה, פולין, קנדה, ספרד. מינואר 2023 ועד פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של 10% בכניסות תיירים מארה"ב לעומת התקופה המקבילה בשנת השיא, 2019. 36% מהם הגיעו לטיול ותיור, 20% הגיעו למטרות צליינות, ו-30% הגיעו בטיול מאורגן לשהות ממוצעת של 8.3 לילות. בשנת 2023 נכנסו גם מאות אלפי תיירים מאמריקה הדרומית וממקסיקו".
יריד התיירות המסורתי IMTM שנערך לפני חודש בגני התערוכה בתל-אביב היה דל מאוד במשתתפים מחו"ל. מה באשר להשתתפות ישראל בירידי תיירות בחו"ל?
"משרד התיירות חזר בצל המלחמה להשתתף בירידים בחו"ל, ובינואר הציג את הביתן הישראלי ב-Fitur – יריד התיירות הגדול בעולם לשוק דוברי הספרדית, הכולל את ספרד ועשרות מדינות לטינו-אמריקניות. הציגו בו קרוב ל-8,500 מציגים מ-130 מדינות. לצד ההשקעה בשווקים מסורתיים, במסגרת ההכנות ליום שאחרי המלחמה המשרד בוחן מחדש את ההשקעות בשווקים שבהם הוא פועל, ומזהה פוטנציאל לא ממומש בשוק הלטיני, שכולל עשרות מיליוני נוצרים מאמינים שיהיו הראשונים שישובו כתיירים לישראל. אנחנו נפעל לחיזוק השותפות בין ישראל לבין מדינות אירופה ואמריקה הלטינית. השתתפנו גם ביריד התיירות ITB בברלין, שם נציגי המשרד ותעשיית התיירות פגשו את סיטונאי התיירות המובילים בעולם".
מה התוכניות ליציאה מהמשבר בכל שאר הזירות שבטיפול משרד התיירות?
"במסגרת פעילות המשרד להגדלת התיירות הנוצרית והתיירות הכללית ממזרח אסיה, נחתם בימים האחרונים מזכר הבנות בין הנציגות הכלכלית של ישראל בטייפה, בירת טיוואן, לנציגות הכלכלית של טייוואן בישראל. מזכר ההבנות עוסק בשיתוף פעולה בתחום התיירות, ומהווה מסגרת לפעילות גופי תיירות במטרה להגדיל את מספר התיירים המבקרים בשתי המדינות. נציגי המשרד קיימו סדרה ארוכה של פגישות עם גורמי תיירות מובילים, בהם נציגי סוכנויות נסיעות, קהילות נוצריות, מובילי דעת קהל וחברות תעופה, במטרה לעורר עניין בישראל ולהראות את הפוטנציאל הכלכלי שבתיירות ההדדית. אוכלוסיית טייוואן מונה 23 מיליון איש, מתוכם כ-1.3 מיליון נוצרים מאמינים, שהם פוטנציאל תיירותי גדול לישראל".
מה עוד מתוכנן?
"מנהל השיווק במשרד התיירות פועל ללא לאות מאז פרוץ המלחמה על מנת להחזיר את ישראל למפת התיירות העולמית. התוכנית המקיפה כללה דיאלוג מתמיד עם סיטונאי תיירות ומאמץ משמעותי לשמור על קשרים עם גורמים מרכזיים בענף, תוך הכנת תוכנית משותפת לחידוש פעילות התיירות; חזרה לירידי התיירות הבינלאומיים; עבודה שיטתית לשיקום תדמית ישראל כיעד תיירותי אטרקטיבי; וקידום יעדים תיירותיים עם פוקוס מיוחד על קהל התיירים המאמינים. יש לנו תוכנית ליום שאחרי המתמקדת בקהלי יעד נאמנים, יהודים ונוצרים, מארצות-הברית, אנגליה וצרפת, תוך כוונה להרחיב קהלי היעד, ולנצל הזדמנויות חדשות, כמו המעבר לשימוש ב-E-Visa (הוצאת ויזה באינטרנט – אל"ק) עבור תיירים הודים, להגברת תנועת התיירות.
"אחרי הכל, משרד התיירות עדיין נאלץ להתמודד, בצל המלחמה, עם חסמים משמעותיים שמעכבים את ההתאוששות, כמו אי-יציבות של היצע הטיסות. ממאות טיסות בשבוע ירדנו לכמה עשרות, ואזהרות המסע מקשות על ביטוחי הנסיעות. אנחנו פועלים כל הזמן מול משרד החוץ לרכך אזהרות מסע היכן שכבר ניתן, למשל מול גרמניה. רבים מהסוכנים בחו"ל נענו לבקשת משרד התיירות לנסות לפעול שלא יתבטלו ביקורים מתוכננים בארץ, אלא יידחו".
גם תיירות הפנים חטפה מהלומה. כרגע אי-אפשר לנפוש בצימרים בצפון, ואילת וים המלח עדיין מארחות מפונים בבתי המלון בעיר.
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נרחב עם רשויות מקומיות לקידום אירועים ולשיווק יעדים תיירותיים בתוך ישראל. בקרוב יעלה קמפיין ייעודי לעידוד תיירות מקומית, תוך הדגשת מגוון האטרקציות והחוויות שישראל מציעה. המשרד גם נותן תמריצים למשקיעים ויזמים בכל הקשור להקמת בתי מלון נוספים ברחבי הארץ. מדובר במענקים שמגיעים עד 20% מגובה ההשקעה".
