חשש במערכת הכלכלית מגידול מהיר בגירעון בתקציב בשל הלחימה המתעצמת ברצועת עזה. המשמעות של איומי שר הביטחון להגדיל באופן משמעותי את הלחימה בעזה "להכרעת החמאס וקידום שחרור החטופים", כוללת כבר עכשיו הכנסת אלפי חיילים לרצועה והגברה מסיבית של הפצצות חיל האוויר.
הפעילות המוגברת של צה"ל החל ב-18 במרץ, עם סיום הפסקת האש, כוללת כבר הגדלה בשיעור ניכר מאוד של הוצאות צה"ל וכלל מערכת הביטחון. כבר עכשיו ברור במערכת הביטחון, והדבר הודגש בדיונים גם מול האוצר, שיידרשו בקרוב עוד תקציבים בשל המלחמה שהתחדשה מוקדם ובעוצמה רבה מהצפוי בתחזיות הכלכליות של משרד האוצר לשנת 2025.
גורמים בכירים במערכת הכלכלית, כמו גם במשרד האוצר, חוששים שהגידול המשמעותי בפעילות הצבאית, שצפוי כנראה להימשך בשבועות הקרובים, אם לא ייחתם הסכם חטופים והפסקת אש חדש, יגרום שוב נזק לתקציב המדינה ויצריך מחד תוספות תקציביות למערכת הביטחון ומאידך קיצוץ תקציבי בתקציבי המשרדים האזרחיים. זאת, כדי למנוע גידול מדאיג ומהיר בגירעון בתקציב ובחובות המדינה, שעלולים גם להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל בהמשך השנה, לקראת הסתיו.
מנתוני הערכה עולה שמחיר יום הלחימה של צה"ל שוב מזנק. בשיא המלחמה, מחודש אוקטובר ועד סוף שנת 2023, עלה יום לחימה אחד לתקציב המדינה כחצי מיליארד שקל. בחודשים הבאים, בראשית שנת 2024, ירדה העלות לכ-400 מיליון שקל ועם שחרור מאסיבי של חיילי מילואים בקיץ שעבר ירדה העלות היומית לכ-200 מיליון שקל.
צמצום ההוצאות ברצועת עזה ובלבנון עם הכרזת הפסקת האש ושחרור עוד אלפי חיילים מילואים הביאו לירידת עלות יום לחימה ושהות צה"ל בעזה, בדרום לבנון וברצועת החיץ בסוריה לכ-70-80 מיליון שקל ליום בלבד.
כעת החשש הוא שהעלות שכבר עולה מחדש, מאז ה-18 במרץ, תגיע לכ-150-200 מיליון שקל ליום, דהיינו כמיליארד שקל לשבוע, סכומים שלא נחזו בתקציב המדינה, שאושר בכנסת בקריאה שלישית רק לפני ימים אחדים.
גורם בכיר במשרד האוצר העלה חשש, בדיון פנימי, שהגירעון יעלה מהר מאוד מ-4.7% ל-4.9%, כפי שאישרה הכנסת למקרה שיהיה צורך לעשות שימוש ביתרת "הקופסה" בת 10 מיליארד השקלים. מ"קופסה" זו כבר נעשה שימוש ב-4 מיליארד שקל, כתוספת למערכת הביטחון, בגין המלצות "ועדת נגל" להגדלת תקציב הביטחון, ועוד 1.8 מיליארד שקל ניתנו כתוספת תקציבית שהובטחה למשטרת ישראל.
אולם, בהקדם גם "הקופסה" צפויה שלא להספיק וגורמים באוצר ובמערכת הכלכלית, בין השאר כלכלני בנקים ובתי השקעות, כבר נקבו בשיעור גירעון של 5.1% לפחות אם תתחדש הלחימה בעוצמה רבה בעזה ואולי גם במקביל בלבנון, לאחר שגם בגבול הצפוני הופרה הפסקת האש לאחרונה.
המשמעות תהיה גם צורך לבצע קיצוץ תקציבי כואב נוסף בתקציבי משרדי הממשלה האזרחיים הגדולים והחיוניים ביותר – הבריאות, הרווחה והחינוך – אך לא נשקלת לפי שעה העלאת מיסים, שעליה המליץ רק בשבוע האחרון בדוח השנתי בנק ישראל.
"כאשר מעצימים את הלחימה חייבים להתחשב גם בנושא הכלכלי, היקף הוצאות הביטחון, הגידול האפשרי בגירעון ותגובת חברות דירוג האשראי", אמר ל-ynet בכיר במשרד האוצר.
יצוין שכאשר מתקרבים לשנת בחירות אין סיכוי שהממשלה תעלה עוד מיסים ולפיכך סבורים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות כי המשך הלחימה תחייב גידול בגירעון, למרות שלכך גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הביע בעבר התנגדות. המשמעות תהיה כנראה כבר בקרוב צורך בקיצוצים משמעותיים נוספים בתקציבי משרדי הממשלה ככל שהלחימה בעזה תתרחב, כפי שאיים בהכרזתו אתמול שר הביטחון ישראל כ"ץ.
יצוין שגם בדוח שפרסם היום (רביעי) ארגון ה-oecd מובעת דאגה מגידול נוסף בתקציב הביטחון והתחזית בארגון היא שהגירעון בישראל יגדל אם תימשך המלחמה בעזה ואולי גם בגבול לבנון.
