בפסק דין תקדימי הפך אתמול (ראשון) בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שהאחרון דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו קשישים נגד חברות כרטיסי האשראי כאל, מקס וישראכרט.
במסגרת התובענה הייצוגית נטען יש להטיל על החברות הנתבעות אחריות בשל שימוש לרעה כביכול במערך התשלומים שלהן על ידי חברות שיווק ישיר שפעלו בחלקן באופן תרמיתי, כחלק מתופעה בזויה הידועה בשם "עושק הקשישים".
בית המשפט העליון אישר למעשה ניהול תביעה ייצוגית בעילה של אי גילוי. המשמעות היא כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, שידון בשאלה האם הנתבעות הפרו את החובה ליידע לקוחות קשישים זכאים על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם לפחות חלק מחברות השיווק הישיר שהוזכרו בייצוגית – וכן להזהיר את הקשישים מפני הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם אותן חברות. "די בחומר שהונח בפנינו כדי לקבוע שחברות כרטיסי האשראי, בכובען כמנפיקות, היו מחויבות לפעול על מנת לאתר מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בכרטיסי האשראי של לקוחותיהן, וליידע אותם על החשד שעלה ביחס אליהם", קבעה השופטת דפנה ברק-ארז.
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה ב-2018 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביוזמתה של ח"כ מרב כהן, שכיהנה אז כמנכ"לית ארגון "אמון הציבור", ובאמצעות עו"ד מיכאל בך. החברות הנתבעות הן ישראכרט, כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ומקס אי פיננסים.
קל להיכנס – קשה לצאת
בתובענה הייצוגית נטען כי חברות השיווק הישיר בנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, שאליו קל מאוד להיכנס אך קשה מאוד לצאת, ושהן פעלו באמצעותו כדי לשכנע קשישים למסור להן את פרטי כרטיסי האשראי שלהם – ומשהשיגו את הפרטים השתמשו בהם כדי לגבות מהקשישים כספים רבים שלא כדין. כך, למשל, תואר כי מוקדנים טלפוניים של חברות השיווק הישיר פיתו קשישים למסור את פרטי כרטיס האשראי שלהם באמצעות הצעות לרכוש מוצרים במחירים אטרקטיביים – או בתמורה לתשלום "דמי משלוח" סמליים. במקרים אחרים, תואר כי המוקדנים התחזו לנציגים של חברות כרטיסי האשראי וביקשו את פרטי האשראי של הקשיש בטענה כי הדבר דרוש לצורך אימות פרטיו, או כי באפשרותו לקבל "מתנות" בתמורה לנקודות שצבר בכרטיס. עוד נטען כי לאחר שחברות השיווק הישיר הצליחו לשים את ידיהן על פרטי כרטיס האשראי של הקשיש, הן היו נוהגות לשלוח מוצרים בשווי נמוך משמעותית מהמחיר שנגבה מהקשיש וכן לשלוח מוצרים אחרים ממה שסוכם בשיחה הטלפונית ולחייב את כרטיס האשראי שנמסר להן מבלי שנשלחה תמורה כלשהי מצדן.
ההליך המשפטי שהגיע לבית המשפט העליון אינו מופנה כלפי חברות השיווק הישיר, הנושאות בחלקן על פי הנטען באחריות הישירה למעשי ההונאה, אלא כלפי חברות כרטיסי האשראי, שלטענת הקשישים המייצגים נושאות אף הן באחריות למעשי ההונאה – לא בשל גרימתם, אלא בין היתר בשל המחדל ליידע את הקשישים על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות שיווק ישיר שהצטבר מידע על אופן פעולתן של חלקן.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ב-2022 כי אף שלקשישים עומדת עילה משפטית נגד חברות כרטיסי האשראי, ושקיים אינטרס ציבורי בבירורה, אין מקום לאשר את הגשת התובענה כייצוגית, מאחר שזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בנסיבות העניין. זאת, מאחר שכדי לברר את עצם הזכאות של כל אחד מהקשישים המיוצגים לפיצוי יהיה צורך לנהל הליך משפטי פרטני, שבו יצטרך כל קשיש להוכיח כי נפל קורבן למעשי הונאה של חברת שיווק ישיר.
על הכרעת בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור, ובו טענו באמצעות עוה"ד מיכאל בך ורון לדרמן כי חברות כרטיסי האשראי היו מודעות במשך שנים לתופעת ניצולם של קשישים על ידי חברות השיווק הישיר, ולא עשו דבר על מנת למנוע אותה. מנגד, חברות כרטיסי האשראי טענו כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי התובענה אינה מתאימה להתברר כייצוגית. עוד טענו החברות כי לא רק שאין הצדקה או מקור בדין להטלתה של חובת הגילוי, אלא שהיא עלולה להוביל לכך שהן יידרשו להפר את חובות הסודיות ותום הלב החלות עליהן כלפי בתי העסק המשמשים כלקוחותיהן.
עו"ד מיכאל בךצילום: עו"ד מיכאל בךאולם, בית המשפט העליון קבע אתמול כי יש לקבל הערעור ואישר ניהול תביעה ייצוגית בעילת אי גילוי. "כזכור, במסגרת פסק הדין בית המשפט קמא (מחוזי) קבע כי לנוכח חובת תום הלב המוגברת אשר חלה על חברות כרטיסי האשראי, היה עליהן ליידע את הלקוחות אשר התקשרו בעסקה עם חברה אשר קיים חשש ממשי כי היא פועלת באופן הונאתי בדבר סיכון זה, וזאת בהתאם לעוצמת החשש וליתר נסיבות העניין. מסקנה זו מקובלת עליי", קבע השופט עופר גרוסקופף.
גרוסקופף הוסיף והתייחס לנורמה המוסרית הפסולה של ניצול הקשישים, ואף כינה אותה "רעה חולה". "התופעה המכוערת של ניצול קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בחולשה צרכנית, דוגמת אוכלוסיית הקשישים, היא רעה חולה במחוזותינו, וניתן רק לקוות כי הצעדים שננקטו על ידי המחוקק יביאו במהרה לתוצאה המיוחלת", כתב. "עד אז, מחובתם של כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות בתי המשפט, לתרום את חלקם להתמודדות עם התופעה... ההליך שלפנינו ממחיש את יכולתה של התובענה הייצוגית לשמש ככלי אפקטיבי לקידום האינטרס הציבורי, בתחומים בהם כוחו של הפרט לא תמיד מספיק כדי להתמודד עם העוול שנגרם לו. ראינו כי באמצעות התובענה דנן הצליחו המבקשים המייצגים להביא לדיון סוגיה ציבורית-חברתית בעלת חשיבות ציבורית מובהקת, וייתכן כי בהמשך ההליך הם גם יצליחו באמצעותה להביא לכך שיינתן לחלק מחברי הקבוצה סעד ההולם את הפגיעה שנגרמה להם".
השופט נעם סולברג הציע לצדדים לקדם פשרה, וקבע כי לנוכח התמשכותם של ההליכים זה שנים, ובפרט בהתחשב בגילם המתקדם של התובעים, יש להגיע לקידום מהיר של ההליכים.
לסיכום, בית משפט העליון קבע פה אחד על קבלת הערעור ועל החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, לאחר שנמצא כי לא היה מקום לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית רק מהסיבה שתובענה ייצוגית אינה "הדרך היעילה וההוגנת" להכריע במחלוקת בנסיבות העניין.
ביחס לעילת התביעה שעניינה הפרת חובת הגילוי הוחלט, ברוב דעות השופטים על אישורה כייצוגית והחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך בירור התביעה הייצוגית לגופה. ביחס לעילת התביעה שעניינה הפרת הוראות חוק כרטיסי חיוב, כלומר, טענה כי היה על חברות כרטיסי האשראי להימנע מכיבוד הוראות תשלום מצד חברות השיווק הישיר, הוחלט ברוב דעות על החזרת הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי. ביחס לעילת התביעה המבוססת על עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין הכלליים הוחלט פה אחד כי יש לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית כנגד החברות.
עו"ד מיכאל בך, המייצג את הקשישים המבקשים, מסר בתגובה: "במסגרת הבקשה טענו כי להערכתנו מדובר בעשרות אלפי קשישים זכאים, שלכל אחד מהם נגרם נזקים של אלפי ועשרות אלפי שקלים, עד כדי נזק מצטבר של מאות מיליוני שקלים".
ממקס נמסר בתגובה: "מקס פועלת זה שנים רבות למיגור התופעה הפסולה של שיווק ישיר ופעולות הונאה. מקס היא החברה היחידה שהחליטה באופן יזום לחסום סליקה של חברות מסוג זה. מקס לומדת את פרטי פסק הדין והשלכותיו".
מהפרקליטות נמסר כי "בית המשפט העליון אימץ פה אחד את עיקר עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, לפיה שגה בית המשפט המחוזי עת דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי בגין אחריותן הנטענת לתופעת "עושק קשישים”. בהתאם לכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור ואישר לנהל תובענה יצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי.
"בכך, אימץ בית המשפט העליון את עיקרה של עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שהוגשה באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. בחוות דעתה, עמדה היועצת המשפטית לממשלה על הקושי בהגשת תביעות אישיות בנסיבות העניין, הן בשל קשיי הנגישות של אוכלוסיית הקשישים להליכים משפטיים והן בשל מורכבות התביעה שבה מדובר.
"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, התובענה הייצוגית עשויה להיות הכלי הדיוני האפקטיבי ביותר עבור קבוצה זו. עוד עמדה היועצת המשפטית לממשלה על החשיבות הציבורית והחברתית של התביעה. עוד עמדה היועצת המשפטית לממשלה על החשיבות הציבורית והחברתית של התביעה".
ח"כ מירב כהן (יש עתיד): "אחרי מאבק שניהלנו משנת 2018, היום סוף סוף בית המשפט קבע בקול ברור: לחברות האשראי יש חובת זהירות מוגברת כלפי קשישים. הייתה לי את הזכות לאגד את הנפגעים שבשמם הוגשה התביעה החשובה הזו. מבחינתי - זה אחד ההישגים הגדולים במאבק בעושק קשישים, ומסר ברור לכל גוף פיננסי: מי שמרוויח מהציבור – חייב להגן עליו, ובמיוחד על מי שהכי פגיעים".
