השיחה עם בני אפורקי הייתה אמורה להתחיל מההווה, מהטכנולוגיה, מהחברות ומהפרויקטים שעל הפרק. אלא שכבר בתחילת הריאיון הוא עצר וביקש להסיט את מוקד השיחה. פחות לדבר על המקום שאליו הגיע, ויותר על הדרך שעבר ועל הדרך שעוד לפניו. הוא התעקש לחזור לשנים הקשות, לטעויות, לנפילות ולרגעים שבהם העתיד נראה הרבה פחות מבטיח.
לאורך השיחה בולט הניגוד בין הצניעות שבה אפורקי מתייחס לדרך שעבר לבין האנרגיה שבה הוא מספר עליה. הוא נמנע מלדבר במונחים של "הצלחה" או של הגעה לפסגה, אך כשהוא חוזר לרגעים שעיצבו אותו, קשה שלא להיסחף אחריו. הוא מדבר בישירות ובהתלהבות, עם נוכחות סוחפת וכמעט ממגנטת, והופך את סיפורו העסקי לסיפור אנושי על התמדה, נפילות והיכולת להמשיך קדימה.
"כל חיי אני עוסק בטכנולוגיה ובמחשוב. במקור אני איש סיסטם. עוד לפני השירות הצבאי עבדתי בחנות מחשבים ובמעבדה לתיקונים באילת. בהתחלה זה היה תחביב, אבל מגיל צעיר ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. איזה כיף זה להתפרנס מהאהבה הכי גדולה שלך, טכנולוגיה. אחרי השחרור לקחתי את התחום בשתי ידיים. צמחתי מהמעבדה, מתשתיות המחשב, מטיפול בעסקים ובשרתים. הייתי אוטודידקט ולימדתי את עצמי ללא הרף, אבל תמיד חלמתי בגדול וחשבתי רחוק".
בני אפורקי
(צילום: אנה שקודה)
ההתמדה השתלמה, וב-2007 יצא אפורקי לדרך עצמאית ופתח את החברה הראשונה שלו, "קונקט שירותי מחשב", שסיפקה שירותי מעבדה, מחשוב ותמיכה לחברות באזור אילת והערבה. "כשפתחתי את החברה לא היה לי הון עצמי, לא היו משקיעים ולא לקחתי הלוואות. הבעלים של העסק שבו עבדתי לפני שיצאתי לעצמאות לקח אותי בעצמו לבנק. הוא ביקש ממנהל הסניף שיפתחו לי חשבון וייתנו לי הזדמנות. אני זוכר שמנהל הסניף אמר לו: ‘אין בעיה, ניתן לו מסגרת של 10,000 שקל, בלי צ’קים ובלי כרטיס אשראי, ונראה איך הוא מתנהל בחשבון’. זה היה כל מה שהיה לי כדי להתחיל. עם המסגרת הזאת והרבה מאוד עבודה התחלתי לבנות את העסק צעד אחר צעד".
הפריצה הגדולה לא הגיעה משירותי המחשוב, אלא דווקא מהמסחר הבינלאומי. "זיהיתי הזדמנות והתחלתי לייבא ולייצא מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים בקו אילת-ירדן. יצרתי קשרים עם חנויות בירדן, והפעילות גדלה העברנו קונטיינרים של ציוד מחשוב ממסוף אילת ישירות למחסנים בירדן".
מהשריפה נולד הענן
העסק הלך והתפתח, אך אז הגיע מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009. מעבר אילת-עקבה נסגר, ובאחת נגדע המסחר המשגשג. באותו הזמן איבד אפורקי גם זכיינות נכספת ב"מכרז של המדינה". שילוב הגורמים השאיר אותו עם חובות של מיליוני שקלים. "מצאתי את עצמי בהתחייבויות עצומות וללא הכנסות, כשהכול נעצר ברגע אחד", הוא נזכר. אלא שהנפילה הכלכלית הייתה רק תחילתה של סדרת אירועים ששינתה לבסוף את מסלול חייו העסקיים.
"באותה תקופה פרצה שריפה בעסק. השרת שלנו נשרף עם כל הנתונים, וגם הדיסק הקשיח החיצוני ששימש לגיבוי. במקרה, ממש בנס, שבוע קודם גיביתי את השרת ולקחתי את הגיבוי הביתה כדי לפתור בעיה במערכת הקבצים. זה הציל אותי. איבדנו רק שבוע עבודה. בדיעבד, זו הייתה אחת מנקודות המפנה המשמעותיות בחיים המקצועיים שלי".
דווקא מתוך האירוע הזה נולד הרעיון שיהפוך בהמשך לאחת הפעילויות המרכזיות של הקבוצה. "באותו רגע הבנתי משהו מאוד פשוט: אם בשנייה אחת כמעט כל החיים העסקיים שלי יכלו להימחק, מה קורה לעסק שהשרת שלו קורס בגלל קצר חשמלי, וירוס או טעות אנוש ואין לו גיבוי? שם התחלתי לחשוב על גיבוי בענן".
החזון של אפורקי בשנת 2010 היה להנגיש את שירותי הענן, שהיו אז בעיקר נחלתם של ארגונים ותאגידים גדולים, גם לעסקים קטנים ובינוניים. "אנשים בכלל לא ידעו מה זה ענן", הוא מחייך. "הסתובבתי בין לקוחות והתחננתי שייתנו לי להתקין אצלם את המערכת, רק כדי שאדע שהיא באמת עובדת. הם חשבו שאני משוגע. שאלו אותי: ‘מה, אתה רוצה שהחומר שלי יסתובב באינטרנט? השתגעת?
"רציתי לבנות הכנסה יציבה שלא תלויה במבצעים צבאיים או בעונתיות של אילת. משם התפתחנו לשרתים וירטואליים ולשירותי ענן מלאים מקצה לקצה. ב-2013 כבר שיווקנו את CLOUD247 בכל הארץ, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים".
לדבריו, המעבר הזה היה הרבה מעבר להשקת שירות חדש. "זה היה הרגע שבו הפסקתי לחשוב על עצמי כבעל עסק מקומי באילת והתחלתי לחשוב כחברת טכנולוגיה שפונה לשוק הארצי. מבחינתי, זה היה שינוי תפיסתי לא פחות משינוי עסקי".
בעקבות ההתפתחות בתחום הענן, הרחיב אפורקי את פעילות הקבוצה גם לעולמות הפיתוח. כיום הקבוצה מחזיקה בשלוש מערכות מרכזיות בתחום ה- Boostapp WELLNESS, מערכת לניהול חדרי כושר וסטודיו, Pink לניהול עסקים בתחום הביוטי; ו-Lee - אפליקציה ללקוח הקצה שמאגדת עסקים ושירותים בתחום. "המערכות מדברות זו עם זו ויוצרות אקו-סיסטם שלם", הוא מסביר.
גם בתחום האנרגיה
לצד הטכנולוגיה, זיהה אפורקי הזדמנות גם בתחום האנרגיה הירוקה. כיום הוא מקים בכניסה לאילת פרויקט תחבורתי ירוק על שטח של 43 דונם. "זה פרויקט ייחודי שמשלב פאנלים סולאריים, עמדות טעינה חשמליות למשאיות ולרכבים פרטיים ומערכת אגירת חשמל. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפיתוח, וזה עתיד להיות מתחם תחבורתי מוצלל שגם מייצר ומוכר חשמל. בנוסף, יש לנו את חברת ‘אפורקי יזמות ונדל"ן’, שמחזיקה בנכסי מגורים, מסחר ותעשייה בתל אביב ובאילת".
לצד המעורבות בהחלטות האסטרטגיות, אפורקי מדגיש את חשיבות שכבת הניהול שנבנתה לאורך השנים. "יש לי מנהלים בכל החברות, ואני מעורב בהחלטות האסטרטגיות ובכיוון שאליו אנחנו הולכים, אבל אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא שהרבה מהאנשים שמובילים היום את החברות והמחלקות צמחו אצלנו בתוך הארגון. חלקם הגיעו אלינו בתחילת הדרך אפילו ללא רקע קודם בטכנולוגיה, למדו, התפתחו וקיבלו אחריות. מבחינתי, לבנות אנשים זה חלק בלתי נפרד מלבנות חברה".
במבט לאחור, מה החזיק אותך ברגעים הקשים?
"התמדה. היו ארבע-חמש שנים נוראיות. הייתי פותח את הבוקר בבנק, נתון לחסדיו של מנהל הסניף שיאשר לי לעבור את היום. באותה תקופה חליתי שלוש פעמים במחלת הנשיקה בשנה אחת. הגוף שלי פשוט קרס, ובאותם ימים אפילו לא הבנתי באיזה מצב אני נמצא. אבל המשכתי לעבוד.
"מה שהניע אותי הייתה האחריות כלפי אשתי והבן הקטן שלי. ראיתי אותם מול העיניים וידעתי שאין לי את האפשרות לוותר. הייתי אחראי למשפחה, לקורת הגג שלה, לדברים הכי בסיסיים כמו מטרנה וטיטולים. מבחינתי, להרים ידיים פשוט לא הייתה אופציה. ככל שהיה לי קשה יותר, כך נלחמתי חזק יותר. קמתי שעה לפני כולם והלכתי לישון שעה אחריהם".
"מבחינתי אנחנו תמיד בדרך. אין רגע שבו אתה אומר ‘הגענו’ ועכשיו אפשר לעצור. הטכנולוגיה משתנה היום בקצב מטורף, במיוחד עם כניסת ה-AI. השווקים משתנים, אנשים משתנים וגם אנחנו צריכים להשתנות. מי שחושב שהוא כבר יודע הכול או שכבר הגיע, מתחיל ללכת אחורה".
השנים הקרובות יתמקדו עבור אפורקי בהעמקת הפעילות הטכנולוגית בשילוב AI ובהמשך פיתוח פעילות ה-Wellness והפינטק, בקידום פרויקט האנרגיה באילת ובהמשך בניית שכבת המנהלים בקבוצה.
במבט לאחור, הוא חוזר דווקא לשנים הקשות כמקור לחלק מהכלים שמלווים אותו עד היום. "ארבע השנים שהייתי בבוץ לימדו אותי יותר מכל תואר שיכולתי לעשות. למדתי בדרך הקשה מה זה תזרים, מה זו רווחיות, איך קוראים דוחות ובעיקר מהי אחריות. היום, כשאני מסתכל על הדרך שעברתי, על החברות שבנינו ועל האנשים שצמחו איתי, אני יודע שהתקופות הקשות הן חלק בלתי נפרד מהסיפור.
וזה גם המסר שאפורקי רוצה להעביר ליזם הצעיר שקורא את הכתבה הזאת ונמצא עכשיו בתחילת הדרך, אולי דווקא בתקופה שבה שום דבר לא מסתדר לו: "אל תיתן לנקודה שבה אתה נמצא היום להגדיר לאן אתה יכול להגיע. תלמד, תשתנה, תיפול אם צריך, תקום ותמשיך. אין קיצורי דרך. אם יש משהו אחד שלמדתי לאורך כל הדרך זה שכישרון ורעיונות חשובים, אבל בלי התמדה הם לא שווים הרבה".
