מחלוקת חריפה פרצה שלשום (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת סביב הרפורמה המתוכננת בתדירות מבחני הרישוי השנתיים לכלי רכב חדישים, אותה מובילה שרת התחבורה מירי רגב. במשרד התחבורה מבקשים טסט אחת לשנתיים במקום כל שנה, כשיו"ר הוועדה, ח״כ דוד ביטן, טוען לסכנה בכביש ומציע תדירות תלויה בגובה הקילומטראז׳. בממשלה זועמים: ״האינטרס הציבורי נפגע כתוצאה מאינטרסים צרים של מכוני הרישוי״.
הרפורמה, שמטרתה להפחית את הנטל הבירוקרטי והורדת יוקר המחיה, מבקשת לקבוע כי כלי רכב פרטיים חדשים (עד 9 שנים) יידרשו לעבור מבחן רישוי פעם בשנתיים בלבד, בין השנה השלישית לשביעית לחייהם על הכביש, במקום פעם בשנה כפי שנהוג כיום. התקנות החדשות נסמכות על המודל הרגולטורי הנהוג באיחוד האירופי ומבוססות על ההנחה המקצועית כי מערכות הבטיחות האקטיביות והטכנולוגיות המתקדמות המוטמעות ברכבים המודרניים מקטינות באופן דרסטי את ההסתברות לכשלים מכניים פתאומיים שאינם מנוטרים בזמן אמת.
אין זו הפעם הראשונה שמשרד התחבורה מנסה לרווח את תדירות הטסטים, אך היוזמות תמיד נתקלו בהתנגדות עזה. שרי תחבורה קודמים, ובהם ישראל כ"ץ, הצליחו לאשר פטור מטסט בשנתיים הראשונות של הרכב, אך ניסיונות להרחיב את הריווח לשנים מתקדמות יותר נבלמו בעבר בשל עמדת גורמי המקצוע ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובאגף התנועה של המשטרה.
גופים אלו טענו בעקביות כי ללא השוט הרגולטורי של מבחן שנתי, הנהג הישראלי נוטה להזניח את תחזוקת הרכב, בעיקר ברכיבים שחוקים כמו צמיגים ובלמים. לכך התווסף לחץ פוליטי ומקצועי כבד מצד איגוד המוסכים ומכוני הרישוי, שהזהירו מפני פגיעה קשה בבטיחות הציבור לצד הפגיעה הכלכלית בענף. גם הפעם נראה שללחץ הזה יש השפעה על המתרחש בכנסת.
ביטן: בישראל נוסעים יותר מבאירופה
יציאת הרפורמה לדרך נבלמה בוועדה ע"י ביטן, שמסרב לאשר את התקנות במתכונתן הנוכחית ומציב תמרור אזהרה באשר לכבישי ישראל, ששונים מאירופה. הטיעון המרכזי של המתנגדים אינו נוגע לגיל הכרונולוגי של הרכב, אלא לנתוני הנסועה של שוק הרכב המקומי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכונית נוסעים פרטית ממוצעת בישראל נוסעת כ-16 אלף קילומטרים בשנה, אולם הבעיה המרכזית נמצאת בצי הרכב המוסדי. רכבי ליסינג וחברות גומעים בישראל בממוצע בין 30 ל-50 אלף קילומטרים בשנה, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע האירופי.
משמעות הדבר היא שרכב חברה שיגיע לטסט הראשון שלו בתום השנה השלישית יצבור כבר כמאה אלף קילומטרים. לפי הצעת הרפורמה הנוכחית, הוא יידרש להגיע לטסט הבא רק בתום השנה החמישית, כאשר מד המרחק שלו יראה קרוב ל-170 אלף קילומטרים. ביטן וגורמי המקצוע התומכים בעמדתו טוענים כי התניית הבדיקה בגיל הרכב בלבד מתעלמת מבלאי מואץ של רכיבים קריטיים, כמו מערכות היגוי, מתלים ורפידות בלימה פנימיות. רכיבים אלו אינם מנוטרים תמיד על ידי חיישנים אלקטרוניים, ושחיקתם הפיזית תלויה ישירות במרחק הנסיעה ובתנאי הדרך, ולא בגיל הכרונולוגי של כלי הרכב.
לעומתם, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) לא התנגדה לרוב ההקלות המוצעות ברישוי כלי רכב, והציגה עמדה שלפיה אין כיום בסיס נתונים שמוכיח כי תדירות גבוהה יותר של מבחני רישוי מפחיתה תאונות דרכים. ברשות תמכו בין היתר בביטול בדיקת הבלמים המקדימה לרכבים פרטיים בני 15–19 שנה, בהעלאת גיל ההגדרה של ״רכב מיושן״ מ-19 ל-20 שנה, ובמעבר לטסט ראשון לרכב חדש לאחר שלוש שנים ולאחר מכן אחת לשנתיים עד גיל תשע. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים הסבירו כי חלק מדרישות הרישוי נקבעו בעידן רכב שונה, בעוד שכיום מערכות בטיחות מתקדמות ובלמים מודרניים הפכו לסטנדרט, ובלמי תוף, שבעבר הצדיקו בדיקות ייעודיות, כמעט שאינם קיימים עוד. עוד הודגש כי ההצעות נשענות בחלקן על הדירקטיבה האירופית, שבה נהוג לעיתים מודל מקל אף יותר עם טסט ראשון רק לאחר ארבע שנים ובהמשך אחת לשנתיים.
בממשלה מודאגים שהרפורמה שהציבור חיכה לה ויכלה להקל משמעותית על הנטל הכלכלי והעומס הבירוקרטי תתמסמס רגע לפני פיזור הכנסת. גורם בממשלה אמר ל-ynet כי היו״ר ביטן נכנע ללחצי מכוני הרישוי, שהצעד הזה עלול פגוע בהכנסותיהם: ״הציבור הישראלי מגיע אחת לשנה למכון הרישוי ומבזבז על כך שעות רבות, מבלי שיש בכך תועלת בטיחותית משמעותית. כפי שעולה מעבודת המטה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות הסדרה, ביצוע טסט פעם בשנתיים לא צפויה לפגוע בבטיחות בדרכים, ועל כן נראה שזה נטל רגולטורי מיותר. האינטרס הציבורי ששרת התחבורה מקדמת נפגע כתוצאה מאינטרסים צרים של מכוני הרישוי״.
על הצעתו של ביטן לקבוע טסט בהתאם לגובה הקילומטראז׳, אמר הגורם כי ״כיום אין דרך למדוד קילומטראז׳ מרחוק, ולכן בשביל לדעת האם הרכב צריך טסט הוא יצטרך ממילא להגיע למכון הרישוי בשביל לבחון אם הוא צריך טסט או לא, דבר היוצר חוסר יעילות משווע. בעינינו עדיף להסתמך על הסדרה נורמטיבית שבמסגרתה הרכב נבדק אחת לשנתיים״.
כעת ידרשו גורמי המקצוע לשוב לעבודת מטה ולבחון את האפשרויות על השולחן, אך עדיין נדרשת הסכמה כדי שהרפורמה תאושר בוועדת הכלכלה. בעוד כשבוע צפוי דיון נוסף בכנסת, בתקווה שתתקבל החלטה שרואה את האינטרס של הציבור לפני היציאה לבחירות.
