ניר הרשמן באולפן ynet
(צילום: מיקי שמידט)
הסנאט האמריקני צפוי לדון השבוע בהצעת חוק שתגדיר לראשונה כללים ברורים לשוק המטבעות הדיגיטליים, ואת הפיקוח עליהם. זאת אחרי שנים של אי-ודאות רגולטורית שגרמה לתעשיית הקריפטו לברוח מארצות הברית.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, שוחח הבוקר (ראשון) עם אולפן ynet והסביר מדוע מדובר באירוע דרמטי, למה החקיקה הזו הייתה חייבת לקרות כבר מזמן, מי המתנגדים הגדולים ומה הרגולטור הישראלי צריך לעשות כדי שהתעשייה המקומית לא תישאר מאחור?
עד כמה מדובר באמת בשינוי שחיכיתם לו?
"זה בהחלט אירוע דרמטי. עד היום כל מי שפיתח טכנולוגיה בתחום הקריפטו בעולם היה צריך לעמוד בתנאים שנוסחו בחוק משנות ה-20 של המאה הקודמת, בתקופה שבה לא רק שלא היו מחשבים – אפילו חשמל לא היה כל כך נפוץ. במצב זה, רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) נדרשה לפרש שוב ושוב את החוק כדי לקבוע אם תעשיית הקריפטו עומדת בכללים שנוסחו על ידי אנשים שהתעסקו במטעי תפוזים. הדבר הזה כמובן בלתי אפשרי, וגרם לכך שתעשיית הקריפטו ברחה מארצות הברית. החדשנות הפיננסית המשמעותית, היכולת לעשות טוקניזציה של מניות וליצור מטבעות יציבים (stable coins), ולהביא שוק של 500 טריליון דולר לארצות הברית, כל זה ברח תחת הרדיפה חסרת הפשר של ממשל ביידן וראש ה-SEC גארי גנסלר".
מה מקבלים בהצעת החוק החדשה?
"באוגוסט קיבלנו את חקיקת הג'יניאס אקט, שאפשרה מטבעות דיגיטליים צמודי דולר, ועכשיו מקבלים את ההשלמה. קודם כל, מדובר במסגרת רגולטורית שמאפשרת להנפיק טוקנים (אסימונים דיגיטליים), כך שעכשיו יש לנו מסלול ברור לגיוס הון. דבר שני, נפתחת סופסוף האפשרות להשתמש בפרוטוקולים שמאפשרים לקחת הלוואות או לקבל ריבית במטבעות קריפטו".
מי מתנגד לחקיקה?
"הדמוקרטים, וגם הבנקים בארצות הברית, טוענים שזה יפגע ביציבות הפיננסית. החקיקה הייתה אמורה לעבור כבר לפני חצי שנה, אבל אז הבנקים הבינו שהצעת הערך של חברות הקריפטו טובה מדי, ושהם מסוגלים לתת ללקוחות הרבה יותר כסף על העובר ושב שלהם, כי הטכנולוגיה חדשה יותר - אז הם אמרו לחברי הקונגרס שאם הם לא יעצרו את זה, כל הלקוחות שלהם יברחו. כמו בישראל, לבנקים בארצות הברית יש כוח לא מבוטל. בסוף הגיעו להסכם פשרה עם הבנקים: אין ריבית על העובר ושב, אבל יש קאשבק כדי שבכל זאת יהיה איזשהו יתרון לבנקים".
מה זה יעשה לשוק הקריפטו?
"סטייבל קוינס מהווים כבר היום מחצית מהמחזור העולמי של ויזה. המחזור העולמי השנתי שלהם הוא 99 טריליון דולר, בעוד של ויזה זה רק 16 טריליון. אנחנו מצפים שסטייבל קוינס יהיו מערכת התשלומים הגדולה ביותר בעולם. ראש רשות ניירות ערך האמריקנית מדבר על כך שתוך שנתיים עד חמש שנים, כל המניות בעולם ירוצו על בלוקצ'יינים. למה? כי זה יותר קל, יותר מהיר, לא צריך קלירינג האוס, לא צריך ערבויות מסובכות".
מה קורה בישראל?
"לנו בישראל יש דעיכה הולכת ומתמשכת של תעשיית הקריפטו. מתעשייה עם ארבע חברות וכ-3,800 עובדים, ב-2025 ירדנו לשלוש חברות ו-3,300 עובדים. אנחנו עובדים בימים האלה על דוח מצב התעשייה הנוכחי, ואני חושב שנראה דעיכה הרבה יותר משמעותית, בגלל שישראל לא מתקדמת בקצב הראוי עם הרגולציה הישראלית. אנחנו חייבים להסתכל על ארצות הברית. הציבור בעד, המדינה תקועה: 25.8% מהציבור מחזיק או החזיק קריפטו – מעל 1.5 מיליון ישראלים. אנחנו צריכים רפורמת קריפטו בישראל כדי לפתח לא רק את השוק של המטבעות הדיגיטליים, אלא גם את תעשיית ההייטק. כיום יזם ישראלי שמפתח חברה בתחום הקריפטו מהר מאוד ימצא את עצמו עובר לחו"ל, כי עדיין קשה מאוד להכניס כספים שמקורם בקריפטו לבנק, עדיין אין לנו חקיקת סטייבל קוין ועדיין אין לנו מסגרת לטוקניזציה".
