בני זוג שטסו במחלקת עסקים בקו תל אביב-מדריד הגישו לבית משפט השלום בת"א תביעה לפיצוי בסך כ-40 אלף שקל מחברת אל על. לטענתם, אובדן מזוודתם בטיסה למדריד הרס לחלוטין טיול מתוכנן שכלל אירוע יוקרתי מרכזי שכולל ארוחת ערב במסעדת מישלן אליו נאלצה להגיע התובעת, עו"ד בכירה, בנעלי ספורט מסוג סניקרס, דבר שהסב לה בושה.
מהתביעה עולה כי בני זוג טסו בספטמבר האחרון, בטיסה שהופעלה בשיתוף עם חברת התעופה איבריה (פרט שבני הזוג גילו אודותיו לטענתם רק בטיסה), ועם הנחיתה גילו כי "המזוודה פשוט לא הגיעה". בני הזוג טוענים שהם הופנו לחברת איבריה ונאמר להם כי מציאת המזוודה היא באחריות איבריה ולא באחריות אל על.
בני הזוג טוענים כי במזוודת היד שברשותם היו רק מחשב ומסמכי עבודה של התובעת, ללא ביגוד כלל. נטען כי המזוודה שלא הגיעה הכילה בעיקר בגדי מעצבים יקרים ופריטים חיוניים לאירוע המיוחד וכתוצאה מכך נאלצו בני הזוג להגיע למלונם לפנות בוקר ללא ביגוד מינימלי, תחתונים או כלי רחצה ,"נטולי ציוד לחלוטין, חסרי אונים ואבודים לגמרי".
בכתב התביעה נטען כי מדובר בטיול קצר שנועד לשלב מפגש מיוחד וארוחת ערב יוקרתית במסעדת מישלן, וכי עורכת הדין נזקקה לביגוד היפה שלה לאירוע. בנוסף, צוין כי היא לובשת דרך קבע שמלות וחליפות של המותג "הוגו בוס" וקונה בגדים אצל מעצבים ידועים באיטליה, ולכן התקשתה מאוד למצוא בגדים חלופיים.
היא ציינה בתביעה כי "לא תקנה סתם נעליים ולא תקנה שמלה ב-Primark", וכי "התובעת לא רוצה להישמע מתנשאת אבל זה סגנון החיים והלבוש שלה, בדיוק כפי שכשהיא טסה באל על אפשר להבחין שרוב הטיסות שלה הן טיסות במושב עסקים. טיסות יקרות".
"התובעים לקוחות מתמידים ברמת פלטינום, טסים רק אל על ומאוד אוהבים את החברה. עד לאירוע הזה, התובעים לא חשבו שיגיעו למצב שהם צריכים להגיש נגד החברה תביעה. אבל האירוע הזה חצה כל גבול אפשרי, ההתעלמות של אל על בוואטסאפ וחוסר האונים. התובעת קנתה כרטיסי טיסה לאל על, זה מה שהיא מכירה והם אלה שצריכים לתת לה מענה, שירות ופיצוי"
עורכת הדין הוסיפה כי אי הגעת המזוודה עם ציוד יקר הנאמד בכ-50 אלף שקל, "הרס את הטיול". נטען כי "במקום ליהנות מטיול שלא נועד כלל לשופינג, התובעת מצאה את עצמה משוטטת בחנויות שהיא לא אוהבת כדי לקנות ציוד. אין דבר שנוא יותר מהליכה ברחובות ב-32 מעלות וחיפוש בגדים".
בתביעה נטען כי יומיים שלמים בוטלו מסיורים מתוכננים והפכו למסע חיפושים מייגע אחר בגדים, נעליים וציוד. נטען כי התובעים ניסו ליצור קשר עם דלפק חברת איבריה כ-50 פעמים, אך ללא מענה, וטענו כי הטיפול בנושא הפך ל"עבודה" במדריד. לבסוף, כאשר הגיעו לארוחת הערב במסעדת מישלן, האירוע שתוכנן אכן התקיים, אך התובעת נאלצה ללבוש נעלי ספורט מסוג סניקרס, מאחר שזה מה שהיה להם, דבר שלטענתה היה "מבייש מאוד", אבל בני הזוג "התמודדו עם זה".
עוד נטען בתביעה כי המזוודה אותרה והוחזרה רק ביום הרביעי לטיול, יום לפני עזיבתם ארצה חזרה, לאחר שהתובעת נאלצה לנסוע בעצמה במונית לשדה התעופה כדי לאסוף אותה לאחר שהמזוודה לא הגיעה למלון כמובטח.
"נחצה כל גבול"
בתביעה נטען כי "התובעים לקוחות מתמידים ברמת פלטינום. התובעים טסים רק אל על ומאוד אוהבים את החברה. עד לאירוע הזה, התובעים לא חשבו שיגיעו למצב שהם צריכים להגיש נגד החברה תביעה. אבל האירוע הזה חצה כל גבול אפשרי, ההתעלמות של חברת אל על בוואטסאפ, חוסר האונים של התובעת, השיחות שניסתה ליצור עם אל על בטלפון ללא הצלחה והעובדה כי אל על חברה לאיבריה. התובעת קנתה כרטיסי טיסה לאל על, זה מה שהיא מכירה והם אלה שצריכים לתת לה מענה, שירות ופיצוי". בנוסף בתביעה נטען שהכרטיסים נרכשו בנקודות.
כאמור, בני הזוג דורשים פיצויים בין היתר בגין הציוד שנרכש, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה של התובע, ודרישה לכרטיסי טיסה בסך כ-40 אלף שקל. התובעים ציינו כי ניסו לסיים את המחלוקת מחוץ לבית המשפט לאחר שדחו הצעה לפיצוי של 2,160 דולר, אך אל על לא השיבה להצעת הפשרה שלהם. טרם הוגש כתב הגנה.
מהתובעת נמסר בתגובה: "לאחר למעלה מ-500 ימי מילואים ששירת בעלי, מצאנו מספר ימים לחופשה יחד שתוכננה מראש. השהייה במשך ארבעה ימים ללא מזוודה וחוסר מענה מאל על הרסה לנו את הטיול שכל כך חיכינו לו. התביעה הוגשה נגד אל על ולא איבריה וזאת משום שרכשתי כרטיסי טיסה מחברת אל על באופן ישיר. בשום מקום בכרטיס לא נכתב שישנו שיתוף פעולה או שהאחריות לכל מקרה נזק תהיה של חברת איבריה. ציפיתי למענה ושירות מחברת אל על גם כנוסעת מתמידה ברמת פלטינה וגם בגלל כרטיס היוקרה שנרכש והחברה - שאני רואה בה חברת 'בית'. אני מצפה מאל על לקחת אחריות על המקרה".
תגובת אל על: "כתב התביעה המדובר טרם התקבל בחברה. עם קבלתו, החברה תלמד אותו ותגיב במסגרת ההליך המשפטי כמקובל".
