היתר ההפעלה של מפעל הפיס, שמשרד האוצר מעניק לו פעם בחמש שנים, יפוג ב-31 בדצמבר. שני ארגונים של תכנון עירוני מבקשים לנצל את חידוש ההיתר כדי להעלים את ביתני הפיס מהנוף הישראלי. התנועה לאקטיביזם תכנוני והקואליציה האורבנית הירושלמית פנו במכתב למנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, וביקשו שההיתר הבא לא יאפשר עוד להציב דוכני מכירה על מדרכות ובשטחים ציבוריים.
לפי נתונים שמסר מפעל הפיס בתשובה לבקשת חופש מידע, ב-2022 פעלו ברחבי הארץ כ-600 ביתנים. הם היו כרבע מכ-2,450 נקודות המכירה שלו. השאר היו כ-1,750 חנויות פרטיות וכ-100 דלפקים בקניונים. "לא ברור מדוע גוף שהכנסותיו, הפטורות ממס, עולות על 10 מיליארד שקל בשנה, נזקק לשימוש חינמי במרחב הציבורי", נכתב במכתב.
דוכן של מפעל הפיס
(צילום: שאול גולן)
הארגונים מסתמכים על הדוח המילולי של מפעל הפיס לשנת 2025, שהוגש לרשם התאגידים. לפי הדוח, זכות השימוש בביתנים ניתנה ב-1951 והיא מוגדרת "הקצאת קרקע ללא תמורה". כלומר, מפעל הפיס לא משלם לעיריות דמי שימוש. הארגונים טוענים גם שברוב הערים אין תוכנית בניין עיר (תב"ע) שמתירה בנייה מסחרית על המדרכה. לכן רוב הביתנים פועלים לכאורה בלי היתר בנייה, וממילא גם בלי רישיון עסק. "אם אדם פרטי היה מנסה להקים דוכן פלאפל באמצע המדרכה בתנאים כאלה, הדוכן היה מסולק תוך זמן קצר", כתבו.
לטענתם, האכיפה חסרה בגלל ניגוד עניינים מובנה. מפעל הפיס נשלט על ידי מרכז השלטון המקומי ומממן את הרשויות המקומיות, ואותן רשויות אמורות לאכוף עליו את חוקי התכנון.
במכתב מוצגת גם השוואה בינלאומית. בבריטניה, בארה"ב ובקנדה כרטיסי הגרלה נמכרים רק בתוך עסקים קיימים או ברשת. המודל הדומה היחיד שאותר הוא ONCE הספרדי, מיזם תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות. הארגונים טוענים עוד שהביתנים מוצבים לעיתים במכוון במעברים צרים, כדי שעוברי אורח, ובהם קטינים ומהמרים כפייתיים, ייתקלו בהם.
לפי המכתב, בעבר אושרו תוכניות שמעגנות את הביתנים בחיפה, בבאר שבע ובאילת, אבל בשנים האחרונות המגמה התהפכה. בדצמבר 2022 דחתה הוועדה המחוזית צפון תוכנית להסדיר את שמונת הביתנים בנהריה ולהוסיף עוד ארבעה. בספטמבר 2025 דחתה הוועדה המחוזית ירושלים, בעקבות המלצת החוקר, תוכנית להרחבת הביתנים בעיר. הוועדה בירושלים קבעה ש"לא הובהר מדוע לא ניתן לעשות שימוש למטרה זו בשטחים מסחריים קיימים ומתוכננים".
הארגונים דורשים להוציא בהדרגה את כל הביתנים מהמרחב הציבורי עד סוף תקופת ההיתר הבא, עם יעדי הפחתה שנתיים. הם דורשים גם לאסור הצבת ביתנים חדשים, ולקבוע שזיכיון בביתן לא יעבור הלאה, כך שהביתן יוסר כשהזכיין פורש.
אם הדרישות לא יתקבלו, הארגונים מציעים לפחות לבטל את התמריץ הכלכלי לביתנים. כיום זכיין בביתן נהנה מתקרת עמלה של 7% עד מחזור של 2.8 מיליון שקל, ובחנות פרטית התקרה נחתכת כבר ב-1.35 מיליון שקל. הם מציעים גם לגבות דמי שימוש, לדרוש היתר בנייה ורישיון עסק לכל ביתן, ולחייב מעבר פנוי של 150 ס"מ לפחות על המדרכה.
ממפעל הפיס נמסר: "מפעל הפיס הוא מפעלן של הרשויות המקומיות, וביתניו הם חלק מהנוף העירוני בישראל מאז 1951. כיום פועלים ברחבי הארץ כ-539 ביתנים: כ-154 באזורים מסחריים וכ-385 במרחב העירוני. מרביתם מוצבים במיקומם מזה עשרות שנים, באישור הרשויות המקומיות ובתיאום עמן. הצבת הביתנים נעשית בהתאם להוראות תכנוניות, תוך התחשבות בצרכים המשתנים במרחב העירוני. בעשור האחרון מפעל הפיס משקיע זמן ומשאבים ניהוליים וכספיים, בשיתוף הרשויות, בהסדרת התב"עות של ביתנים שעדיין נדרשת הסדרתם. ברוב המיקומים מתקיים תהליך מול הרשות המקומית.
"העבודה מול הרשויות כוללת גם התאמה של הביתנים למרחב הציבורי: על חלקם הוצבו דפיברילטורים וחלקם עוצבו מחדש. במקביל, מספר הביתנים צומצם בשנים האחרונות בכ-15%. עמלות הזכיינים מעוגנות בהיתר מפעל הפיס, והפעלת הביתנים בזכיינות מפרנסת כ-850 זכיינים ומשפחותיהם. מפעל הפיס מחזיר את רווחיו לתושבים באמצעות הקמת מבני ציבור, מלגות ומיזמים בתחומי הרווחה והחינוך".
