פערי התקציב בין משרד האוצר למערכת הביטחון מעולם לא היו גדולים יותר מאשר ערב אישור תקציב המדינה לשנת 2026, והמגעים בין ראשי שני המשרדים נמשכים ברציפות, אך לא מצטמצמים בינתיים. על פי המצב, יממה בלבד לפני הבאת התקציב לאישור הממשלה, הפער מגיע לכ-40-30 מיליארד שקל.
במשרד הביטחון מסבירים את התביעה לתקציב בהיקף של 144 מיליארד בכך "שלמרות שהכל חושבים משום מה שהמלחמה הסתיימה – היא ממש לא נגמרה". לדברי גורמי הביטחון, יש גם כעת ויהיה בחודשים הבאים צבא בסדר גודל משמעותי, כולל עשרות אלפי חיילי מילואים, בתוך וסביב רצועת עזה, יש חזית חמה שאף מתחממת כעת בלבנון ולאחרונה גם בסוריה, והסכנה האיראנית מוחשית ביותר "וממש לא חוסלה".
לדברי ראשי מערכת הביטחון, על צה"ל לחדש את כל מלאי התחמושת ולשפץ אלפי כלים, טנקים, תותחים, משאיות, מטוסים, משגרים ומבנים, בעלות של עשרות מיליארדי שקלים.
בה בשעה טוענים במשרד האוצר שבצה"ל חושבים שהתקציב הוא בלתי מוגבל, מבזבזים עוד ועוד עשרות אלפי ימי מילואים, חלקם ללא כל צורך אמיתי, משקיעים עשרות מיליוני שקלים בבניית מבנים ומתקנים חדשים, כאשר ניתן היה לשפץ את הקיימים בעלות נמוכה בהרבה, והדברים אף הגיעו עד כדי חשד לביצוע עבירות פליליות בתשלום לספקים בימי מילואים.
לטענת האוצר, אלפי חיילי מילואים מחזיקים כיום בצווים ומגויסים למילואים לתקופות ארוכות, כאשר החיילים הללו אינם נדרשים לפעילות צה"ל. רבים מחיילי המילואים משרתים במתכונת של שבוע בצבא ושבוע בבית, כשרבים מהם בכלל עובדים במקביל לשירות המילואים. עוד נטען, כי חיילים רבים ביקשו שיגייסו אותם למילואים, כי זה כדאי להם כלכלית, בעוד שהם כלל לא דרושים לצבא בימים אלה.
הדברים הגיעו לידי כך, שלמשל חיילי מילואים, תוך כדי שהם מחזיקים צווים בידיהם, נוסעים לנפוש בחו"ל, וצה"ל משלם את ימי המילואים האלה, כאילו שהם היו בשירות מילואים או בכוננות בעת חופשה בבית. כך, חייל מילואים שהה לאחרונה שבוע בקפריסין וכאשר חזר לארץ שוחרר, דהיינו שגם השבוע הזה בשירות היה מיותר לחלוטין שכן שוחרר מיד לאחריו.
עוד טוענים באוצר כי צה"ל מספק לבסיסים עורפיים מזון רב, למשל לארוחות בוקר, כאשר בבסיסים כמו בקריה בת"א, חיילים כלל לא מגיעים לארוחות הללו. מטעמי בריאות חלק ניכר מהמזון שמונח בחדר האוכל, ועולה אלפי שקלים בכל ארוחה, נזרק לפח ולא נתרם אפילו למוסדות כמו בתי אבות, שבעבר קיבלו עודפי מזון מצה"ל, וזאת מאחר שלא נשמר במקררים.
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, טען לאחרונה כי חיילי מילואים מוקצים "לכל מי שרוצה" ללא" שום בקרה כנדרש ולכן צה"ל מוציא מיליוני שקלים ללא שיקול רציני ואחראי. עוד טוענים באוצר טוענים כי כל שקל מיותר שהצבא מוציא שלא לצורך "יחייב את הגדלת הגירעון או הטלת מיסים וקיצוצים בתקציבי המשרדים האזרחיים, אבל זה לא אכפת לצבא".
"להסית את הקשב למקומות דמגוגיים"
מנגד, במערכת הביטחון שוללים את הטענות הללו מכל וכל ואומרים כי "אלה האשמות חסרות שחר". יתכן שהיו מקרים בודדים של חשד לפלילים או מחדל מקומי "והם מטופלים באופן מיידי ובצורה חמורה".
גורם ביטחוני בכיר אמר ל-ynet כי "באוצר לא יודעים להתמודד עם הטענות הנכונות של משרד הביטחון ולכן הם נצמדים לדברים שנשמעים הכי גרוע לגבי מערכת הביטחון, כמו בזבוז ימי מילואים של חייל שיצא לחו"ל. נכון, זה קורה, אבל זה בזבוז של מיליארדים? על מה הם מדברים? עם זאת, בהחלט יתכן במערכת שמנהלת לעתים 250 אלף איש בעת ובעונה אחת שלא הכל מושלם וקורות גם טעויות".
עוד ציין הגורם, כי "צה"ל לא המציא את הנתון של 144 מיליארד שקל כתקציב לשנת 2026. כעת מתכננים בצבא תכנית רב שנתית חדשה, אחרי המלחמה, שאיש לא העריך שתימשך שנתיים. הצבא התכונן בכל ההתרחשויות למלחמה של שבועיים בעזה ושל שלושה שבועות בלבנון, אפילו בו זמנית. מי חשב בכלל על מלחמה של 24 חודשים?".
בחודשיים האחרונים מתנהל שיח ער במיוחד בין ראשי משרדי ראש הממשלה, הביטחון והאוצר, כי ברור שתקציב הביטחון הוא החשוב ביותר בתקציב המדינה ויקבע הרבה כיצד ייראה כל תקציב המדינה.
גורם ביטחוני הסביר, כי מקיימים כעת דיונים משמעותיים ביותר לקביעת צרכי הביטחון לעשור קדימה. כפי שנודע ל-ynet היו רק בימים האחרונים ארבעה דיונים ארוכים שבהם ירדו לפרטי פרטים, ושארכו יחד 30 שעות, בהשתתפות גורמי שלושת המשרדים – משרדי ראש הממשלה, האוצר והביטחון.
גורם ביטחוני: "הצבא התכונן בכל ההתרחשויות למלחמה של שבועיים בעזה ושל שלושה שבועות בלבנון, אפילו בו זמנית. מי חשב בכלל על מלחמה של 24 חודשים?"
ראש הממשלה החליט בימים האחרונים על תוספת של 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לכל העשור הקרוב. בצה"ל אמרו ל-ynet כי מה שיקרה הוא, על דעת הצבא, שתהיה התייעלות פנימית של 50 מיליארד שקל בעשור (5 מיליארד שקל בשנה). ההתייעלות תכלול ניהול טוב הרבה יותר של מערך המילואים, ייעול תהליכי הרכש של הצבא, מעבר משמעותי בצה"ל, שיחסוך כסף רב, לאנרגיות חלופיות, "וגם נשתדל בהחלט לבטל את כל הבזבוזים שהאוצר טוען לגביהם".
גורם ביטחוני בכיר, ששהה אמש בטקס בגרמניה, לכבוד הייצוא ההיסטורי הראשון של טילי החץ, אמר ל-ynet כי "ייכנסו לתקציב מערכת הביטחון ויקטינו את העלות מיליארדי דולרים רבים כתוצאה מהגדלת היצוא הביטחוני בעשור הקרוב".
לדברי הגורם הביטחוני, בסך הכל מתוך 350 מיליארד השקלים של הגדל תקציב הביטחון לעשור הקרוב - 100 מיליארד שקלים יגיעו מהתייעלות הצבא, מהגדלת הייצוא הביטחוני ומשיווק קרקעות של בסיסי צה"ל במקומות יקרים ברחבי הארץ.
בהתייחס לטענות שחיילי מילואים מבלים בחו"ל בעת שירות מילואים או שמשליכים מזון בכמויות בצה"ל, אמר גורם ביטחוני בכיר: "מדובר בניסיון של ראשי משרד האוצר להסית את הקשב וללכת למקומות דמגוגיים, שטובים לפרסום בתקשורת".
על דבר אחד מסכימים גם במשרד האוצר וגם במערכת הביטחון – המלצות "ועדת נגל", שישבה חודשים ארוכים לתכנן את תקציב הביטחון לעשור הבא, כבר לא אקטואליים ואין טעם כעת להתייחס להמלצות הוועדה, שעיקרן היה להוסיף 9-15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בכל שנה בעשור הקרוב.
