מצב המלחמה והפגיעות הגדולות בעורף מעלות שאלות רבות לגבי הזכויות המשפטיות למי שחווה נזקים בגוף, בנפש או ברכוש. מדריך ynet גובש בעזרת עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ויו"ר ועדת שיבוב בלשכת עורכי הדין ועו"ד ענת גינזבורג, ראש משרד נזיקין המייצגת תובעים ויו"ר משותף של ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עו"ד.
נגרם לי נזק לרכב כתוצאה ממתקפת הנגד של אירן. מה חשוב שאדע?
במקרה של נזק לרכב שנגרם עקב מתקפת טילים, האחריות לפיצוי חלה על המדינה באמצעות מס רכוש, שכן ביטוח רכב מקיף אינו מכסה נזקים מסוג זה (acts of war). עו"ד אסף ורשה מציין כי "חשוב מאוד לא לגעת ברכב, לא לפנות אותו ולא לפרק ממנו חלקים לפני הערכת שמאי מטעם מס רכוש. את הדיווח על הנזק יש להגיש תוך 14 יום ממועד האירוע, ואת התביעה לפיצוי – בתוך שלושה חודשים. הפיצוי מחושב לפי שווי הרכב לפי מחירון לוי יצחק, תוך התחשבות בגורמים כמו קילומטראז', מספר בעלים וזהותם, וכולל גם את ערך השרידים. אם הנזק אינו טוטאלי, ניתן לתקן את הרכב בכל מוסך, לאחר קבלת הערכת שמאי מטעם מס רכוש.
האם יש הגבלה על פיצוי שאקבל מהמדינה באשר לרכוש שנפגע בדירה והאם ניתן לעשות ביטוח הרחבה?
ביטוחי דירה בישראל, הן למבנה והן לתכולה, פועלים לפי נוסח אחיד שקבוע בתקנות – ואינם כוללים כיסוי לנזקי מלחמה או פעולות איבה. לכן, נזקים מטילים או אירועים ביטחוניים אחרים אינם מכוסים בביטוח הרגיל, וההתמודדות עימם נעשית דרך מס רכוש – יחידה ממשלתית שמעניקה פיצוי לפי החוק.
עו"ד ורשה מסביר כי "הפיצוי לתכולה מוגבל: כ-52,750 שקל ליחיד, 85,517 שקל לזוג או הורה יחיד, 9,604 שקל לילד, ו־10,457 שקל לקרוב משפחה נוסף. לדוגמה, זוג עם שני ילדים זכאי לפיצוי של עד 102,725 שקל. כדי להבטיח כיסוי מלא, ניתן לרכוש ביטוח רשות לנזקי מלחמה – עד מיליון שקל, בעלות של כ־0.3% מהסכום המבוטח (למשל, 300 שקל על כל 100 אלף שקל). באשר למבנה – לא ניתן לרכוש הרחבה אך גם אין צורך, המדינה מפצה על נזקי מבנה ללא הגבלת סכום, בהתאם לעיקרון השבת המצב לקדמותו". עו"ד ענת גינזבורג מוסיפה כי אין זכאות לפיצויים עבור כסף מזומן, המחאות, תכשיטים, חפצי אומנות או עתיקות שנפגעו באירוע.
כמו כן, על רקע פתיחת מבצע "עם כלביא" והמערכה המסלימה מול איראן והפגיעות בעורף בישראל, לשכת סוכני הביטוח פנתה השבוע לציבור הישראלי וממליצה לו לשקול לבצע הרחבה של ביטוח הרכוש שהוא מחזיק בו ולרכוש באמצעות האתר הממשלתי gov.il את ביטוח התכולה המיוחד מפני נזקי מלחמה.
בלשכה מסבירים את ההמלצה בכך שגם מי שמחזיק בביטוח תכולה על הרכוש בביתו, הכיסוי הביטוחי שלו אינו תקף מפני נזקי מלחמה. כלומר, גם מי שביתו ורכושו נפגעו מס רכוש יפצה אותו בגין התכולה אבל עד לסכום נמוך באופן יחסי לעומת השווי של הרכוש השייך לו. לכן, ממליצים בלשכה לרכוש את ההרחבה הביטוחית הממשלתית המעניקה פיצוי עד לסכום של 979 אלף שקל כאשר העלות היא 0.3% מסכום הביטוח המבוקש לתכולה. הביטוח הממשלתי יהיה בתוקף עד לסוף שנת 2025. שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח ציין כי "אזרחי ישראל צריכים להבין שהמדינה, באמצעות מס רכוש, מפצה אותם באופן חלקי ביותר בגין התכולה והרכוש שלהם במקרה של פגיעת טיל מאיראן. אבל, יש לכולנו אפשרות להרחיב את ביטוח התכולה מפני נזקי מלחמה בעלות יחסית נמוכה ובמקרה של פגיעה לקבל פיצוי הולם יותר מהמדינה".
איך ממלאים את הטופס לרשות המיסים על נזקים שנגרמו לי מהמתקפה והאם חייבים שמאי?
החוק מחייב את המדינה לפצות ניזוקים שדירותיהם ו/או רכושם נפגע עקב המלחמה. עו"ד ענת גינזבורג מסבירה כי ניתן להגיש תביעה מקוונת לרשות המיסים עבור נזק ישיר באופן פיזי או באמצעות האינטרנט, הסלולרי ואפליקציה של רשות המיסים. ניתן להיעזר בסרטון הדרכה של רשות המיסים שמקל על מילוי טופס התביעה. יש לתעד ולפרט בהרחבה את הנזק, האם מדובר בנזק ישיר לאדם פרטי או לעסק וכו'. לאחר מילוי הטופס המקוון מתקבל מספר תביעה שמקל על בדיקת התקדמות הטיפול בתביעה. יש להודיע על הנזק בתוך שבועיים מאירוע הנזק. את התביעה לפיצויים יש להגיש בתוך 3 שבועות ממועד הנזק.
עו"ד גינזבורג מדגישה כי "כשמדובר בנזק למבנה, אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש) מגיעים למקום עם אנשי מקצוע, שמאים, מהנדסים, לשם ביצוע שמאות לגבי ערך/שווי הדירה /העסק /המשרד. השמאות נדרשת לצורך גובה הפיצוי. ניתן לבחור בשיקום הנכס ע"י חברות משקמות מטעם קרן הפיצויים או תיקון ע"י בעלי מקצוע לפי בחירת הניזוק.
יודגש כי אין לפנות מהמקום שנפגע ציוד, פסולת וכיו"ב לפני הגעת אנשי מס רכוש. במידה והזכוכיות בבית ו/או בלובי בניין ו/או בבית העסק התנפצו מההדף עקב טיל ו/או ירוט, ניתן לפנות את הזכוכיות טרם הגעת אנשי מס רכוש. אין לתקן דבר לפני ששמאי מגיע למקום. חשוב לצלם מיידית את הנזק, לרבות נזק למבנה, ריהוט , תכולה וכיו"ב. אם מדובר בנכס שכור, השוכר זכאי לפיצוי על התכולה והבעלים זכאי לפיצוי על הנזק למבנה. ניתן להיעזר גם בשירותי שמאי פרטי, במיוחד במקרים בהם מדובר בנזק ניכר למבנה ו/או התכולה. במידה וקיימת מחלוקת בין השמאי הפרטי לבין השמאות מטעם קרן הפיצויים, ניתן לפנות למס רכוש בבקשה לעיין מחדש. במידה ולא ניתן להגיע להסכמות לגבי הנזק, הרי שניתן לערער על החלטת מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים בפני ועדת ערר מס רכוש בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה לניזוק ההחלטה על סכום הפיצויים. אין תשלום אגרה עבור הערר".
מה חשוב לתעד ברגע שנפגע לי הבית או הרכוש או הרכב?
במקרה של פגיעה לבית, לרכב או לרכוש עקב נפילת טיל או אירוע ביטחוני, חשוב לתעד באופן יסודי ומיידי. יש לצלם את הנזקים מזוויות שונות, כולל תכולה שנפגעה, ולהימנע מפינוי או תיקון של הפריטים עד להגעת שמאי מטעם מס רכוש. עו"ד אסף ורשה מסביר כי "ניתן לפנות זכוכיות שבורות לצורכי בטיחות בלבד – אך אין לבצע פעולות נוספות ללא תיאום. את הדיווח הראשוני יש למסור תוך 14 יום, ואת התביעה לפיצויים – עד שלושה חודשים ממועד האירוע".
עו"ד ענת גינזבורג מוסיפה כי "לצורך קבלת הפיצוי המירבי, חייבים לתעד במיידי את הנזק, ולצלמו. לגבי מבנה שנפגע: יש לצלם את הנזק, רצוי באמצעות צילום וידאו וצילומים באמצעות הסלולרי. כך גם לגבי ציוד ביתי שניזוק כגון חפצים בבית, שבגינם הפיצויים משולמים בהתאם לתקנות, לפי מחירון וגודל המשפחה. לגבי כלי רכב שנפגע, יש לצלם את הרכב לגבי בעלי עסקים שהציוד /מלאי בעיסקם ניזוק, יש להצטייד בצילומי הנזק וכן רישומים לרבות קבלות לגבי המלאי והציוד שניזוקו".
האם יש חשיבות לתעד אם נגרם לי נזק גופני כתוצאה מפגיעת טיל או רסיסים לצורך קביעת נכות?
במקרה של פגיעה גופנית, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי ולשמור את כל המסמכים – סיכומי אשפוז, בדיקות וחוות דעת. בנוסף, מסביר עו"ד ורשה, תיעוד מדויק של זירת האירוע עשוי לשמש כהוכחה לקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הנזק הפיזי, ולהוות בסיס להכרה כנפגע פעולת איבה ולתביעת נכות מול הביטוח הלאומי. עו"ד ענת גינזבורג מסבירה כי "ניתן לקבל הכרה כנפגע/ת איבה בגין הנכות הפיזית שנגרמה עקב פיגוע האיבה, והן בנכות נפשית - תסמונת פוסט טראומטית - PTSD. התיעוד חשוב לצורך הכרת הנפגע כנפגע איבה כדי שיוכל למצות את זכויותיו. ניתן לקבל הכרה כנפגע איבה באם הנפגע יוכיח שאכן נפגע כתוצאה מאירועי המלחמה באופן ישיר. לפיכך יש חשיבות לצלם את הפגיעה, את המקום בו אירעה הפגיעה, להצטייד בפרטי עדים שהיו בסמיכות מקום, מסמכים רפואיים מביה"ח ו/או קופ"ח וכיו"ב".
האם אדם ששוכר דירה זכאי לפיצוי על נזק לתכולה?
עו"ד ורשה מסביר כי שוכר דירה זכאי לפיצוי על נזק שנגרם לתכולה שברשותו עקב פגיעת טיל, רסיסים או אירוע ביטחוני. "לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, הזכאות לפיצוי חלה על בעל התכולה בפועל – גם אם אינו בעל הנכס. לכן, שוכר רשאי להגיש תביעה עצמאית לרשות המסים, ובנוסף, ניתן לרכוש 'ביטוח רשות' להרחבת הפיצוי במקרה של תכולה בשווי גבוה מהתקרה הבסיסית. המשכיר, מנגד, מפוצה על נזק למבנה בלבד".
עו"ד ענת גינזבורגצילום : תומר שלום
עו"ד אסף ורשהצילום: שחר כלבלצערנו יש לא מעט הרוגים. האם המדינה משתתפת בהוצאות הקבורה?
עו"ד גינזבורג מסבירה כי משפחות של מי שנהרג בפעולת איבה זכאית למענק לכיסוי הוצאות הקבורה עד סכום של 13,316 שקל, מענק לאחזקת מקום הקבורה והמצבה בסך 4,439 שקל (נכון ל-2025) שמשולם אחת ל-5 שנים, מענק להשתתפות בהוצאות אבל, כגון מודעות אבל, העברת הגופה ממקום אחד לשני בישראל, רכב ליווי, הסעות לאזכרות וכו'. אם משפחתו של החלל מתגוררת בחו"ל, ניתן לקבל גם החזר על הוצאות העברת הגופה מישראל לחו"ל. המימון הוא ע"י המוסד לביטוח לאומי. מהביטוח הלאומי נמסר כי "הביטוח הלאומי מטפל בכל האזרחים שנפגעים במהלך המלחמה הזו, ובכללם האזרחים שנפגעו במהלך המתקפה האיראנית. המשפחות השכולות והנפגעים הם נפגעי טרור לכל דבר ועניין ואנחנו נלווה אותם מעתה ואילך".
