מי שעוקב אחרי דווחים של חברות סטארט-אפ על גיוסי הון לא יכול שלא להשתומם על פרץ ההשקעות של השבועות האחרונים. מדובר בעשרות חברות שגייסו הון בסבבים ראשונים - כמה מיליוני דולר או עשרות מיליונים. הרוב המוחלט של המקרים הוא של חברות בתחומי הבינה המלאכותית. זה לא שמשקיעי ההון סיכון הישראלים גילו פתאום את עולמות ה-AI, אבל נראה שאם זה לא AI, הם פשוט לא משקיעים בזה.
קבלו הצצה אל גיוסי השבוע. חברת הסטארט-אפ ספשיאל (Spacial), שמפתחת סוכני AI, מדווחת היום על גיוס ראשוני של 10 מיליון דולר. מאז השקתה לפני כשנה, הכנסותיה צמחו ב-300%, מה שמסביר את התלהבות המשקיעים.
וויילד מוס (Wild Moose), שפיתחה כלי AI שמזהה תקלות בזמן פיתוח תוכנה ומציע פתרונות, מה שמתברר כצורך בוער של חברות תוכנה רבות, שהפכו ללקוחות, נחשפת היום לראשונה עם דיווח על גיוס סיד של 7 מיליון דולר.
גיוס נוסף שמדווח היום הוא גם היחיד שאינו קשור ישירות ב-AI. מדובר בסטארט-אפ סייברידג' (CybeRidge), שפיתחה טכנולוגיית הצפנה פוטונית שהופכת נתונים קריטיים לבלתי ניתנים להקלטה או שחזור, אפילו לא על ידי מחשבים קוונטיים. סייברידג' מדווח על שני סבבי גיוס שערך בהיקף כולל של 26 מיליון דולר.
וזה עוד לא הכל. אתמול דיווחה חברת אונפייר (Onfire AI), של חבורת יוצאי 8200, שפיתחה מערכת מודיעין מסחרי מבוססת AI, שיש לה כבר עשרות לקוחות בעולם, על סגירת סבב גיוס ראשוני (סיד) בהיקף גדול - 20 מיליון דולר. בשבוע שעבר דיווחה חברת מונשוט (Moonshot AI), שפיתחה טכנולוגיה לשיפור אתרי אינטרנט באופן דינמי ואוטומטי באמצעות AI, על גיוס סיד של 10 מיליון דולר. חברה אחרת, אנקור (Anchor), שמפתחת סוכני AI הפועלים באינטרנט באמצעות הדפדפן, דיווחה על גיוס סיד של 6 מיליון דולר. בנוסף, חברת טכנולוגיות הממשל (gov-tech) דרווין (Darwin AI) דיווחה על גיוס של 15 מיליון דולר בסבב A.
לא רק גיוסי הון: יש חברות AI ישראליות שעושות אקזיטים בתקופה הזו. כך למשל סטארט-אפ טכנולוגיות החינוך סטדיווייז (StudyWise), נמכר לחברת Collage AI בסכום שמוערך ב־3 מיליון דולר. חברת טכנולוגיות הבנייה ג'נדה (Genda), נמכרה לחברה ישראלית אחרת – בילדוטס (Buildots).
תדהמה קולקטיבית
אז מה קורה כאן בעצם? עולם ההייטק הישראלי גילה את הבינה המלאכותית באיחור, כידוע. האם מדובר בגל של חברות AI חדשות שקמו מאז מהפיכת ChatGPT ועכשיו נחשפות ההשקעות של קרנות ההון סיכון בהן?
קרן TLV Partners היא אחת הפעילות בהשקעות ב-AI. שחר צפריר, שותף-מנהל בקרן, אומר שהתחום העסיק את הקרן הרבה לפני GPT וכ-60% מההשקעות של הקרן הוא בתחומי AI: "אני חושב שהיה לנו יותר מזל משכל. התחלנו להשקיע בחברות AI כבר לפני שבע שנים, זה היה תמאטי לאורך כל הדרך והיה לנו פורטפוליו השקעות מאוד עשיר בפתרונות AI ורטיקליים. מה שקרה, ש-ChatGPT תפס גם אותי בתדהמה מוחלטת וככל שהמהפכה הזאת נהייתה חזקה אז הפורטפוליו שלנו נהיה יותר רלוונטי ולכן יש כל כך הרבה סבבי המשך מסביב לפורטפוליו שלנו".
שחר צפריר, שותף-מנהל בקרן TLV Partners צילום: עומר הכהןהייתה הרגשה שיש ואקום בישראל בתחום ה-AI, כולם היו בענייני סייבר ב-2022 כשיצא ChatGPT. זה השתנה?
"אני חושב שהתדהמה הייתה קולקטיבית. גם כאן היה לנו מזל שההימור שלנו על חברות שהן מונעות AI ולא חיפשנו מודלי שפה שלא היו בישראל. זה שם אותנו בפוזיציה של להמשיך לחפש וגם לעודד את החברות להיכנס לתחום. עכשיו האתגר שלנו כמשקיעים הוא לברור מבין כל החברות, כי אין כיום מישהו שלא מגיע עם AI במיזם".
אלכס שמולוביץ, שותף בקרן ויולה ונצ'רס, שגם היא מרבה להשקיע בחברות AI, אומר שהוא חש התעוררות ב"דילפלואו", זרם ההצעות להשקעה שמגיעות לקרן. "האמת שהרבה מהטאלנט, שבשנתיים-שלוש האחרונות היה הולך לסייבר עכשיו הולך לבנות חברות AI, זה טרנד מעניין". הוא מוסיף, "אני חושב שלאנשים האלה יש ערך מוסף מאוד ייחודי לישראל, גם ביחס לסיליקון ואלי: אלה חבר'ה שיודעים לעשות מחקר חולשות ומבינים מאוד טוב מערכות הפעלה וכך הטכנולוגיה היא לאו דווקא סביב מודלי השפה אלא יותר איך להריץ אותם בצורה יעילה, וזה נותן יתרון מעניין לישראל".
אם יש מכנה משותף לכל ההשקעות ב-AI שרואים בתקופה הזו, זה סיבובי גיוס קטנים יחסית, בחברות שנמצאות בפריפריה של פיתוח ה-AI, לא עוסקות בלב התעשייה – מודלי שפה (LLM) – כמו OpenAI, גוגל או אנת'רופיק, ששם היקפי ההשקעות מגיעים למיליארדי דולר. ג'ף הורינג, השותף המנהל של קרן הענק האמריקנית אינסייט, אמר לאחרונה שהוא לא מוצא בישראל חברות AI כמו שהוא היה רוצה, כמו האמריקניות. עבור הקרנות הישראליות זה כנראה בסדר גמור.
"אין בארץ כמעט חברות שעובדות על מודלי LLM, זה נדיר באמת", אומר צפריר, "אין בארץ את המומחיות ב-LLM. זה שילוב של היעדר גישה למשאבי המחשוב המטורפים שנדרשים, שעלותם מיליארדי דולרים, ושל מומחיות שהיא נדירה שבנדירה. לי יותר נוח להשקיע השקעה יחסית סבירה ויכולת להגיע לתוצאות עסקיות הגיוניות. יכול להיות שאם הייתי מנהל מיליארד דולר בקרן אחת והייתי יכול לשים צ'קים של 100 מיליון דולר, אז הייתי מחפש ומעודד חברות שיפתחו מודלי LLM מהבסיס".
אלכס שמולוביץ, שותף בקרן ויולה ונצ'רס צילום: אריק סולטןמאור פרידמן, שותף בקרן הון הסיכון F2, לא יכול להסכים יותר: "אתה רוצה כותרת? אז כנראה שלא נראה חברת מודלי LLM ישראלית מובילה בעולם. למה? כי צריך המון המון כסף. זו חיה שלא מתאימה להון סיכון הישראלי. אבל חברות אפליקטיביות, שמשתמשות במודלי AI כדי לקבל ערך הרבה יותר משמעותי – זה חד משמעית כן".
אלכס שמולוביץ, אתה נמצא עכשיו בעמק הסיליקון. אתה רואה עניין מצד משקיעים שם בחברות AI ישראליות, ביכולות AI של ישראל?
"יש התעניינות, כולם מדברים על AI. אפילו שלטי חוצות פה מפרסמות חברות AI, זה באמת בכל מקום, זה די מדהים. ומבחינת ישראל, אני חושב שבכמה חודשים האחרונים הייתה התעוררות משמעותית ויש כמה חברות ישראליות שמאוד בלטו ויצרו עניין. כמו למשל דקארט (Decart) שמשחקים בעולמות מודלי וידאו וגם לייטריקס (Lightricks) שיש לה את מודל הקוד הפתוח לווידאו בין המובילים בעולם".
השלכות המלחמה וסיומה
להתעוררות האחרונה בדיווחים על גיוסים בתחומי ה-AI יכול להיות הסבר נוסף: הם מתרחשים בעיתוי שבו הוחזרו החטופים החיים ונחתם ההסכם לסיום המלחמה, ואולי גם לכינון הסכם איזורי רחב. לכל זה יש כנראה השפעה מאוד חיובית על תעשיית ההייטק ועל היזמים.
"אני ב-7 באוקטובר הייתי בטוח שחרב עולמנו", אומר צפריר. "לא רק האסון הנורא ברמה האישית של כמות עצומה של משפחות, אלא גם שההייטק הישראלי הולך לספוג מכה מטורפת. והתבדתי לשמחתי. החוסן שהיזמים הפגינו תוך כדי ששליש ואפילו חצי מעובדי החברות היו במילואים, ועדיין תפקדו בצורה שאין לתאר. אבל כתוצאה מהמלחמה קרה דבר נוסף: יש גל חדש של סטארטאפים שנוצר בגלל המלחמה, ולא רק בדיפנס-טק. אנחנו רואים גל של יזמים, שהכירו תוך כדי המלחמה בשירות המילואים והחליטו לעזוב את מקומות העבודה שלהם ולהקים משהו חדש".
מאור פרידמן, שותף כללי בקרן הון הסיכון F2 צילום: איל רגבלדברי שמולוביץ, השפעת ההסכמים התרחשה בשתי נקודות זמן - האחת בסוף 2024 עם חתימת ההסכם להפסקת אש בלבנון והשנייה לאחר ההסכמים בעזה. בשני המקרים התוצאה היתה גל חדש של יזמים ורעיונות: "פתאום נהיה בום של דיל פלואו, והוא גם נהיה הרבה יותר מגוון, לא רק סייבר". לדבריו סיבובי הגיוס שמדווחים כעת התבצעו בפועל לפני חודשים אבל האווירה כעת מתאימה לדיווח עליהם: "אני חושב שיש הרבה תקווה ואופטימיות וגם רצון לקחת סיכונים ולתרגם את החוסן שהענף הפגין שכל הזמן מדברים עליו, כדי באמת לבנות דור חדש של חברות".
פרידמן: "יכול להיות ששטף הדיווחים הנוכחי מתקשר באמת לזה שנגמרה המלחמה, ועכשיו היזמים רוצים לסנן 'יאללה, בואו נצא עם זה עכשיו'. יש הרבה מאוד דיל פלואו סביב הדברים האלה. יש לי היום חברות שהשוק עוד לא מכיר כי הם לא יצאו בהודעה לעיתונות ועכשיו אולי יצאו. היו המון השקעות בזמן המלחמה. הצד החיובי שלה, אם אפשר להגיד דבר כזה, שהיא קטליזטור לחדשנות. עכשיו הדברים מתחילים לצאת החוצה. אני בטוח שיצמח פה דור של יזמים פנומנליים".
