השכר הממוצע של הגברים השכירים בישראל גבוה בהרבה משכרן של הנשים, ועמד בשנת 2024 על 17,386 שקל לעומת 11,288 שקל שהשתכרו בממוצע הנשים העובדות, פער של 54%. כך עולה מדוח חדש של הביטוח הלאומי, שמציג בפעם הראשונה בישראל את הנתונים המלאים על מצב שוק השכירים, בפילוחים שונים.
לפי הדוח, מבין 27 הערים הגדולות בישראל, שבהן יותר מ-75 אלף תושבים, השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר בחישוב דו שנתי (2023 ו-2024), היה ברעננה (21,534 שקל). אחריה הרצליה (21,473 שקל), מודיעין-מכבים-רעות (21,148 שקל), ותל אביב (20,655 שקל); הערים הגדולות שהשכר הממוצע בהן היה הנמוך ביותר הן נצרת (9,643), רהט (9,123), בני ברק (9,073) ומודיעין עילית (7,841).
הנתונים יפורסמו מעתה בקביעות על ידי הביטוח הלאומי, לאחר שבעקבות משבר הקורונה בשנת 2020 בוצע שינוי חקיקה שחייב מעסיקים לדווח מדי חודש באמצעות טופס חדש, טופס 100, ובו פירוט של כלל העובדים השכירים המועסקים אצלם, והשכר שהם מקבלים על פי רכיבים.
הדיווחים מאפשרים לקבל תמונת מצב עדכנית ברמה חודשית ומפורטת יותר של שוק העבודה: לראשונה אפשר להפיק נתונים חודשיים, למשל, על שכר חציוני, שכר לפי מין ומספר שכירים המועסקים ביותר ממשרה אחת.
בממוצע לחודש עבודה בתקופה הנידונה, דווחו כ-3.9 מיליון משרות על תשלומי שכר בסך של 52.6 מיליארד שקל.
בראש המרוויחים: בני 59-50
ממוצע השכר של השכירים מתחלק בתקופה הנסקרת לפי קבוצות גיל מהגבוה לנמוך: 59-50 (19,472 שקל), 49-40 (18,958), 39-30 (15,684), 60 ויותר (14,371), 29-20 (8,434), 20 ופחות (3,032).
השכר החודשי הממוצע לשכיר ב-2024 היה 14,657 שקל במחירים שוטפים, לעומת 13,897 שקל ב-2023 – עלייה של 5.5% בהשוואה לעלייה ממוצעת במדד המחירים לצרכן של כ-3.1%.
הפער הממוצע בין השכר החודשי החציוני לבין השכר החודשי הממוצע לשכיר, היה במחירים 4,289 שקל ב-2024 ו-4,077 שקל ב-2023 – גידול של כ-5%, כאשר טווח הפער בכל שנה נע בין 36% ל-50%.
בתקופה הנסקרת הועסקו בישראל כ-298 אלף שכירים ביותר ממשרה אחת, והם היוו כ-8% מסך השכירים. שכירים המועסקים בשתי משרות הרוויחו בממוצע פחות מבעלי משרה אחת. שכיחות התופעה של העסקה ביותר ממשרה אחת גבוהה יותר בקרב נשים: 180,854 נשים לעומת 116,947 גברים בממוצע בתקופה הנסקרת, 10% מהשכירות ו-7% מהשכירים.
בחמשת העשירונים הנמוכים יש יותר נשים מגברים (כ-46%) ובעשירונים 10-7 – נמצאו יותר גברים מאשר נשים (כ-48%). התופעה בולטת במיוחד בעשירון העשירי שם הפער הגיע ל-174%.
הענפים שבהם השכר החציוני למשרת שכיר היה הגבוה ביותר הם אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר, ומידע ותקשורת (27,138 שקל ו-21,475 שקל, בהתאמה). בענפים אלו גם השכר הממוצע היה הגבוה ביותר (30,284 שקל ו-27,823 שקל, בהתאמה).
השכר הממוצע והחציוני למשרת שכיר הנמוך ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (6,119 שקל ו-4,463 שקל בהתאמה) – כ-47% פחות מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק (13,039 שקל) וכ-50% פחות מהשכר החציוני למשרת שכיר לתקופה הנסקרת (8,937 שקל).
צביקה כהן, מנכ"ל הביטוח הלאומי: "בזכות הדוח מקבלי ההחלטות, משרדים רלוונטיים והציבור יקבלו בצורה שקופה את המצב במשק ברמה החודשית, אפיון לפי ענפים, ערים, מגדר, חריגות שכר משמעותיות ולבחון באופן מדויק את 'התנהגות המשק'. בעתיד ובחזון הביטוח הלאומי היא להיעזר בנתונים הללו כדי להפחית בירוקרטיה, לשלב נתוני שכר ובכך לחסוך מסמכים מאזרחי ישראל ובמקביל להבטיח מיצוי זכויות טוב יותר עבור מי שזקוק לכך".
ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל המחקר של הביטוח הלאומי: "דוח השכר של הביטוח הלאומי הוא פריצת דרך משמעותית עבור המשק הישראלי. מעתה נוכל לספק נתונים שלא נראו בעבר בישראל, בוודאי לא ברמת הדיוק של העובדים השכירים בישראל".
