האוצר קורא לקבלנים להוריד את מחירי הדירות: "יש בשוק הדיור כ-60 אלף דירות שיכולות להימכר מחר בבוקר. הדירות האלה ימכרו בהיקף כזה או אחר אם יורידו מחירים". כך אמר היום אסף וקסלר, רכז שיכון באגף התקציבים במשרד האוצר, בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על הירידה בעסקאות מקרקעין בעקבות מלחמת חרבות ברזל וההשלכה על מלאי הדירות.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, מתח בדיון ביקורת על משרדי הממשלה, ובעיקר על משרד האוצר ובנק ישראל, וטען כי במקום להגיע עם פתרונות יצירתיים ליציאה ממשבר הדיור, הסתפקו בזריקת האחריות על גורמים אחרים. "אם לא נפעל עכשיו לתקן את הירידה בהתחלות הבנייה ובעיות נוספות שמעיקות על ענף הנדל"ן, נתעורר אחרי המלחמה עם השלכות הרסניות", אמר אשר. "לא חושב שמישהו רוצה לתת לסינוואר לנצח אותנו במישור הכלכלי ושייגרם פה משבר דיור קשה. אנחנו במלחמה כלכלית ואתם לא מבינים את זה, כל אחד עסוק בלשמור על התחום שלו, הגיע הזמן שתגלו גמישות ותביאו פתרונות יצירתיים, אי אפשר להמשיך כך".
שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אמר כי השפל בעסקאות הנדל"ן בחודשים האחרונים מזכיר את תקופת הסגר בקורונה. הוא ציין כי חלה צניחה משמעותית בהכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין בחודש אוקטובר השחור לעומת החודש המקביל אשתקד. רינת כהן מורנו, נציגת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), עדכנה כי באוקטובר נמכרו פחות מ-1,000 דירות חדשות וחלה צניחה חדה בשיעור של 30% בהתחלות הבנייה של דירות חדשות לעומת ספטמבר.
באוצר התייחסו לטענות הקבלנים לפיהן הענף מצוי בקריסה ואמרו כי שוק הדיור מצוי כיום במצב של ירידות מחירים, וכי צעדי חקיקה לטובת הקבלנים עלולים לשנות את המצב – ולהוביל בחזרה לעליית מחירים. אברמזון אמר כי "אנו מציעים לוועדה להיזהר מלנקוט בצעדים שיפגעו בדינמיקה של ירידת מחירים". וקסלר חיזק את הדברים והוסיף: "יש פתרונות שוק שיכולים לקרות, ולזה אנחנו שואפים. היתה עליית מחירים ואנחנו לא רוצים לייצר מנגנונים שיעכבו ירידות מחירים".
מנגד טענו נציגי החברות הקבלניות כי הדרישות של המדינה, כגון מס רכישה על קרקע, היטלי השבחה ואגרות על עובדים זרים שנכנסים, לא מאפשרות להוריד את המחירים. חיים פיגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר לוקסלר: "אתה מציע שענף הבנייה יושיט את היד לצווארו ויתאבד. ענף הבנייה יושב על 500 מיליארד שקל חוב. אנחנו נלחמים על חיינו כרגע. יש קבלנים קטנים שמייצרים 80% מהיצע הדירות, ואין להם את היכולות שהאוצר חושב שיש להם. עם הרווחים הקבלן משלם מיסים גבוהים ורוכש קרקעות להתחלות בנייה חדשות".
ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (מ"י), אמר כי "בשבוע האחרון של דצמבר נסגור את המכרזים שהיו באוויר. אנחנו לא מפסיקים לפרסם מכרזים אבל לא סגרנו מכרזים מכל מיני סיבות. על השאלה מהו החסם העיקרי, השיב קוינט כי זהו הערך הקרקע האפסי ביישובי הפריפריה והוצאות הפיתוח הגבוהות. הוא הוסיף: "אנחנו משחקים גם מול הבנקים, וכשהם יקבלו את ההחלטה להוריד מחירים, המחירים ירדו. יש פה משחק פסיכולוגי כשגם הקבלנים וגם הבנקים משחקים אותו יפה".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר כי "ככל שיהיה יותר ביקוש המחירים יעלו, ולכן עלינו לדאוג להגדלת ההיצע בכל הארץ. כשנייצר יחידות דיור במרכז הארץ, זה ישפיע על מחירי הדיור בקריית שמונה ולהיפך. אנחנו בשיג ושיח מול האוצר לגבי סבסוד הפיתוח. אנחנו צריכים לסגור את זה היום. ההערכה שלנו היא שהעלות של התוכנית כמיליארד שקל בשנה והיא תכניס הרבה כסף בעתיד".
נציג בנק ישראל, ד"ר איל ארגוב, אמר שהבעיה העיקרית היא המחסור בעובדים בתחום הבניין. "עצירת ענף הבנייה מביאה לעליית מחירים בהמשך. צריך לדאוג שהתכנון ימשיך כדי לייצר מלאים להמשך", אמר ארגוב. היו"ר אשר קרא לבנק ישראל לגבש פתרונות למצב. "איפה המדיניות שלכם כבנק ישראל? איך אפשר להקל על מקבלי המשכנתאות? איפה ההמלצות שלכם? אנחנו במשבר אדיר ואתם נותנים עצות לכולם, אבל מה הבשורות והרעיונות היצירתיים שלכם לסייע ולהתקדם לפתרון? ברור שאם הבנקים יתנו יותר ביטחון ליזמים הם יעזו יותר", אמר.
