השנה היא 1987. יובל וגנר (60, סא"ל בדימוס), אז טייס מסוקים צעיר, עולה לטיסת מבחן גורלית על "הקוברה", מסוק הקרב המוביל של חיל האוויר באותם ימים, בטיסה שהייתה אמורה להכשיר אותו כטייס קדמי ולמעשה מפקד המסוק. לטיסה הוא עולה עם לא אחר מאשר מפקד הטייסת, ציון בר אור ז"ל. פתאום, וללא כל אזהרה, החלו רעידות קשות במסוק, והתוצאות היו קשות: בר אור נהרג במקום, ווגנר הובהל לטיפול נמרץ כשהוא נאבק על חייו. לאחר שמצבו התייצב הגיעו הרופאים עם הבשורה הקשה: שבר בעמוד השדרה באזור הצוואר, שפירושו שיתוק מהצוואר ומטה וכיסא גלגלים לצמיתות. בדיעבד הסתבר כי תקלה טכנית במערכת ההגאים גרמה לתאונה. לאחר שיקום ארוך בשיבא תל השומר חזר יובל לעבוד ביחידת המחשבים של חיל האוויר.
וגנר למד לנהל חיים חדשים בכסא גלגלים, אך במהרה הבין מהי המשמעות של להיות אדם עם מוגבלות בישראל של סוף שנות ה-80. "ישראל של אותם ימים הייתה מקום עם אפס נגישות, בלי רמפות, בלי מעליות, בלי שירותי נכים. התחושה הייתה שמעבר לפציעה, קיבלתי בונוס של גם ‘מעצר בית".
בשלב זה, גמלה בליבו ההחלטה לפעול. הוא פנה לנשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, שלהפתעתו הגיב למכתב שיובל שלח תוך יומיים משליחתו בדואר. "קיבלתי טלפון ועל הקו היה נשיא המדינה", הוא משחזר בחיוך. "הוא שאל אותי מה זו נגישות, וכשסיימתי להסביר הוא פקד עלי להקים עמותה שתעסוק ביישום נגישות לכל סוגי המוגבלויות וקשישים בכל תחומי החיים בישראל. כך הכל התחיל".
מודעות והשפעה על החלטות
עמותת נגישות ישראל הוקמה בשנת 1999. וגנר מכהן כיו"ר העמותה מאז הקמתה, ולצידו המנכ"לית עו"ד מיכל רימון והמייסד רני בנימיני. בתחילת הדרך סיפקה העמותה מידע על מקומות נגישים, ובהמשך התמקדה בהגברת מודעות ובהשפעה על מקבלי החלטות והפכה למובילה בתחום בישראל ובעולם.
אחת מנקודות המפנה הייתה פיתוח המודל "עסק נגיש = עסק מרוויח". "בישראל חיים כ־1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות" המהווים 20% מהאוכלוסייה, מסבירה רימון. עסק נגיש המשקיע בהנגשה מאפשר למכור ולשרת את קהל המטרה של אנשים עם מוגבלות ובני משפחתם ובכך מגדיל את הרווחיות. כך הצלחנו לשכנע עסקים לפעול לנגישות עוד לפני חקיקה". בהמשך הורחב המודל לנגישות פיזית, שירותית, דיגיטלית, תעסוקתית וחברתית - שינוי עמוק ב־DNA החברתי. העמותה השפיעה באופן משמעותי על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1999), על פרק הנגישות שנוסף ב־2005 ועל עשרות תקנות ותקנים.
כדוברת משלחת ישראל לאו"ם לשעבר, הובילה רימון לפני כ־12 שנים את הפעילות הבינלאומית של העמותה. "מכל מדינה יש מה ללמוד", היא אומרת. "ובמקביל יש לישראל הרבה מה ללמד". ההצלחה בזירה הבינלאומית סייעה לעמותה לשפר את הנגישות בישראל על ידי חשיפה לטכנולוגיות ומודלים מצליחים בחו"ל, חיזוק מודלים ישראליים וכן בעזרת הקשרים שנוצרו התאפשר לעמותה לסייע לקידום פרויקטים של העמותה או טכנולוגיות ויוזמות ישראליות בחו"ל. סביב פעילות זו נוצר פורום בינלאומי של מובילי נגישות, שחיזק את מעמדה של ישראל כחלוצה ומובילה בתחום.
עמותת נגישות ישראל זכתה בפרסים רבים, אחד מהם עם זכיית מודל הדרכות השירות של העמותה בפרס האו"ם מודל ששילב ידע מקצועי, התנסות חווייתית ומפגש ישיר עם אנשים עם מוגבלות, שאומץ גם בחקיקה הישראלית. העמותה פועלת כיום כארגון מייצג לכל נושא הנגישות, ועושה זאת במגוון דרכים: החל מהעלאת המודעות, דרך חקיקה, שינוי מדיניות, ייעוץ וליווי להטמעת נגישות בעסקים וארגונים, בהדרכות נגישות בקמפוס הנגישות, ביצוע סקרים, בפיתוח מודלים חדשים, בפיתוח טכנולוגיות שונות ועוד. העמותה מהווה מקום אחד מוביל, מיצג, ומייצרת מקום מייצג ומקצועי ובו כל שרותי ההנגשה.
העמותה פועלת כך שעסקים וארגונים יראו בהוצאות ההנגשה כ"השקעה" לטובת הרווחיות העסקית ושיפור השירות והתדמית של הארגון.
"נגישות טכנולוגית במרחב הציבורי היא אחת המטרות העדכניות שלנו בשנים האחרונות. היא נולדה מתוך ההבנה שהטכנולוגיה משתלטת על החיים של כולנו בצופנו פני עתיד, ואם היא לא תהיה נגישה מראש, אז אנשים עם מוגבלויות פשוט ימצאו את עצמם באובדן עצמאות ומחוץ לחברה. מדובר במצב בלתי נסבל שלא ניתן לו להתרחש. כפי שכל מבנה חדש חייב להיות נגיש כבר מהתכנון, כך גם טכנולוגיות עתידיות לדוגמא רכבים אוטונומיים, רובוטים, גאדג’טים, שירותים דיגיטליים כולם חייבים להיות נגישים מראש. המטרה שלנו לוודא שהעתיד נגיש כולו, בארץ ובעולם ולהפוך את ישראל למוקד עולמי של הנגשת טכנולוגיות העתיד - ואנחנו בדרך לשם".
האפוד הסגול: מנגישות לשגרה לנגישות בחירום
אבן דרך מרכזית נוספת היא יוזמת "האפוד הסגול" של נגישות ישראל, שהפכה אותה לבעלת שם עולמי. "הכל התחיל בפברואר 2022, עם פרוץ מלחמת רוסיה–אוקראינה", מספרת רימון. "במסגרת המיזם נקראנו להציל חיים של אנשים עם מוגבלות וקשישים מאוקראינה. הקמנו חמ"ל נגיש לפניות, והצוות המקצועי של העמותה הכשיר מאות מתנדבי של ‘אפוד סגול’, אשר הוכשרו לסיוע ופינוי נגיש מאזורי לחימה. מתנדבי האפוד הסגול פינו וחילצו באופן נגיש כ־4,000 אנשים עם מוגבלות וקשישים עם בני משפחותיהם לפולין. בנוסף, ולעוד כ-10,000 אנשים עם מוגבלויות וקשישים שהחליטו להישאר בבתיהם קיבלו סיוע של תרופות, ציוד רפואי וכל מה שעזר להם לשרוד".
עזרתה של נגישות ישראל נדרשה גם בשבעה באוקטובר, עת הוצפה בפניות של אנשים עם מוגבלויות באזורים המותקפים, החל מבקשת מידע, דרך בקשות לחילוצים נגישים וכלה בדיור חלופי מוגן ונגיש. "האפוד הסגול ישראל" הופעל מיידית וכל פניה קבלה מענה אישי, נגיש ומותאם לצרכים המשתנים. מאז תחילת המלחמה טופלו למעלה מ־5,000 פניות, אלפי אנשים פונו לדיור נגיש ובטוח, והוקם מערך סיוע ייחודי לאנשים עם מוגבלות וקשישים. המודל זכה בפרסים בינ"ל והעמותה הוזמנה למדינות רבות להציג ולחלוק את המודל שמוודא שאף אחד לא יישאר מאחור באירועי חירום.
"הגאווה האמיתית היא שהצלחנו להפעיל את "האפוד הסגול" תוך שעות בודדות בשבעה באוקטובר, להתאים עצמנו לצרכים בישראל, ולסייע לאנשים עם מוגבלות וקשישים שהיו בסיכון ומצוקה. עשינו זאת במקומות שבהם פתרונות גנריים בחירום פשוט לא עובדים. לא רבים הארגונים שיכולים להגיד שהם שינו לא רק את המדינה, אלא גם את העולם ויש להם השפעה גלובלית אמיתית. על הארגון שלנו בהחלט אפשר לומר את זה, כשאנחנו כל העת עם שת"פים חדשים ותוכניות חדשות".
רימון: "גם כשנגישות נפגעת, הגורם האנושי יכול להיות הרמפה. זו אחריות אזרחית ואנושית ראשונה במעלה לפעול ככל שניתן לייצר סביבה נגישה ומאפשרת חיים מלאים ומשמעותיים ככל האפשר לא רק לחלום אלא גם להגשים חלומות, הכוח בידנו וכל אחד מוזמן להצטרף אלינו ליצירת שינוי - בסוף, נגישות משרתת את כולנו".
וגנר מסכם: "ישראל והעולם כל הזמן מתפתחים, סביבת החיים חייבת להיות נגישה ומשלבת רטרואקטיבית וצופה קדימה. הנגישות חייבת להיות חלק חובה בכל מבנה, ארגון, שרות ומוצר, ולאפשר שימוש והשתתפות לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות והקשישים. אנחנו בעמותת נגישות מחויבים להמשך הובלת נושא הנגישות לטובת פצועי המלחמה, אנשים עם כל סוגי המוגבלויות ובני משפחתם, לקשישים בארץ ובעולם תוך העצמת ישראל לכלכלית ותדמיתית".
