בפעם הרביעית ברציפות נשבר שיא כל הזמנים של הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל. בשנת 2024 הסתכם הייצוא בסך של 14.795 מיליארד דולר (כ-52 מיליארד שקל), גידול של כ-13% ביחס לשנה הקודמת ו-100% בתוך חמש שנים. יותר ממחצית מהעסקאות בחמש השנים האחרונות הן בשווי של מעל 100 מיליון דולר. מעל 50% מהעסקאות נחתמו עם מדינות אירופה.
תת אלוף במיל' יאיר קולס, ראש סיב"ט (הסוכנות האחראית על היצוא הביטחוני), אמר עם פרסום התוצאות: "אנחנו בליגה של המיליארדרים".
1 צפייה בגלריה
טיל ספייק
טיל ספייק
טיל ספייק
(צילום: דובר צה"ל)
מניתוח הנתונים עולה כי מערכות הגנה אווירית, טילים ורקטות תפסו את המקום הראשון במכירות עם 48% מהיקף העסקאות, עלייה משמעותית לעומת 36% בשנת 2023. תחום מערכות הלוויינות והחלל רשם גידול דרמטי ועמד בשנת 2024 על 8% מהיקף העסקאות, לעומת 2% בלבד בשנת 2023.
שאר הקטגוריות התפלגו באופן הבא: כלי רכב ורק"מ (9%), מכ"מ ומערכות ל"א (8%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (8%), תצפית ואופטרוניקה (6%), מודיעין, מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (3%), אמצעי ירייה ושיגור (2%), מערכות תקשוב וקשר (2%), מל"טים ורחפנים (1%), ופלטפורמות ומערכות ימיות (1%).
נתון בולט נוסף הוא הצמיחה המשמעותית בחתימת חוזים עם מדינות אירופה, שתפסו 54% מהיקף העסקאות בשנת 2024, בהשוואה ל-35% בשנה הקודמת. הגידול נובע, בין השאר, מכך שכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ומתקפות טילים הפכו לכלי התקפי משמעותי בשדה הקרב, ואירופה חשה שהיא נמצאת תחת איום מצד רוסיה.

"יותר מדינות רוצות להגן על אזרחיהן באמצעות אמל"ח ישראלי"

קולס ציין כי מאז מלחמת אוקראינה יש ביקוש מוגבר בעולם לטכנולוגיות הצבאיות הישראליות. לכך תרמו גם ההישגים המבצעיים של המערכות הישראליות "בלייב" בשדה הקרב, הניסיון המבצעי שצברו תוך כדי מלחמה ותוך הפקת לקחים. התעשיות הביטחוניות הישראליות הצליחו לספק ציוד הן לצה"ל בזמן מלחמה והן ללקוחות זרים. מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, עברו התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון למצב חירום וייצרו מסביב לשעון.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, התייחס לנתונים ואמר: "השיא החדש בייצוא הביטחוני הישראלי, בשנת מלחמה, מבטא יותר מכל הערכה עולמית הולכת וגוברת לביצועי הטכנולוגיה הישראלית. המערכות הישראליות הדהדו בשנה החולפת ברחבי המזרח התיכון. יותר מדינות רוצות להגן על אזרחיהן באמצעות אמל"ח ישראלי".
ברעם הוסיף: "עלינו להמשיך את התנופה בייצוא הביטחוני, שמאפשרת להעצים את צה"ל ביותר מערכות, לפתח את הדורות הבאים ולחזק את כלכלת ישראל. עלינו להרחיב את בסיס הייצור הביטחוני הישראלי, כדי להבטיח כשירות ביטחונית רציפה ומתמשכת לאורך זמן ובימים קשים וגם כדי שנוכל לייצא יותר. נפעל להרחיב את השווקים הקיימים, לפרוץ לשווקים חדשים ולמצות טוב יותר את האקוסיסטם הישראלי הייחודי בתחום הדיפנס-טק".
בשיחה עם כתבים, הדגיש ראש סיב"ט, תת אלוף במיל' קולס, את היתרונות הטכנולוגיים של ישראל: "התעשייה שלנו יוזמת ופורצת דרך טכנולוגית. השילוב של תעשיות ביטחוניות, צה"ל ומשרד הביטחון הוא אטרקטיבי בעולם. המערכות שלנו בקצה הטכנולוגיה העולמית באוויר, ביבשה, במודיעין ובים".
לצד ההצלחות, הצביע קולס על האתגרים הנוכחיים: "אנחנו באתגר גדול בעת הזאת. חברי פרלמנטים קוראים בגלוי לא לרכוש מישראל בגין התמונות מעזה, וזה משפיע. כיום גם לקוחות אומרים לנו זאת בגלוי. המתחרות שלנו בחו"ל עושות בזה שימוש. המכירות לצרפת ובריטניה נמוכות מאוד. המצב הוא שבעסקאות פועלים כיום שני כוחות: הצבאות רוצים לקנות מאיתנו את הכי טוב, מנגד יש את כוחות הפוליטיקאים שבולמים. אני מקווה שהצורך יגבר על הפוליטיקה", הוסיף קולס.
הוא התייחס גם לאתגרים בשרשרת האספקה: "שרשרת האספקה מאתגרת בשל נתיבי השייט ששונו תחת איום החות'ים, נתב"ג שנחסם לפרקים בגלל שיגורי טילים. לכן אם צריך להיות יותר גמישים, אנחנו מתגמשים. ואם יש דרישה של המדינה הרוכשת לייצור מקומי בשטחה, אנחנו מקימים שם פעילות ייצורית".
קולס הביע זהירות לגבי העתיד: "קשה לנו להתנבא אם תוצאות 2024 יחזרו על עצמן השנה בגלל האתגר המורכב". עם זאת, הוא ציין כי "למזלנו, כלכלת החימושים נהיית חשובה: איך אני מייצר הגנה בעלות ירוט זולה - זה אלמנט שיהיה מעתה מאוד מרכזי, ולכן מערכת הלייזר 'מגן אור' של רפאל מעוררת עניין".
לסיכום, הדגיש קולס כי לאורך השנים הפרמטרים החשובים אצל הקונים היו איכות ומחיר, אך "כיום נתון חדש נכנס: מהירות האספקה. לתעשיות שלנו יש יתרון מול מתחרות - הן שילשו את רמות הייצור מאז תחילת המלחמה".