בשיתוף נמל אשדוד
התעשיות המסורתיות בישראל חייבות להטמיע בתוכן טכנולוגיות חדשניות על מנת להתייעל, להגביר את הפיריון שלהן, ולהישאר רלוונטיות בשוק התחרותי ובאקלים כלכלי מאתגר. הן צריכות לעשות זאת באמצעות הגדרת אסטרטגיית פעולה והשקעה ברורה, שימוש בניסיונם של העובדים בארגון, ויצירת מערכת שיתופי פעולה מקדמי חדשנות. תעשייה מסורתית יעילה וטכנולוגית יותר תוכל להקל על יוקר המחייה, השיבושים בשרשרת האספקה, זיהום אוויר, ביטחון העובדים והצרכנים, ועוד.
לפעמים נדמה שבישראל פועלים שני שווקים שונים לחלוטין: השוק הראשון הוא שוק תעשיות העילית, שוק ההייטק, המאופיין בחדשנות, יזמות, ופריון גבוה. מנגד, השוק השני הוא שוק התעשיות המסורתיות, הכוללות בין היתר את ענפי הייצור, התשתיות והתעבורה, אשר סובל מחוסר יעילות ובאתגרים רבים העומדים בפני הרצון להשתדרג.
בשביל להישאר רלוונטיות בשוק התחרותי, התעשיות המסורתיות חייבות להטמיע תהליכים חדשניים ולאמץ טכנולוגיות על מנת להתייעל, להגביר את הפריון שלהן, לממש את הפוטנציאל של ההון האנושי שלהן, ולהביא חידושים בתחומן. אנחנו רואים שתעשיות שמחברות את עצמן ל"המהפכה התעשייתית הרביעית" (Industry 4.0) אשר מביאה עמה דיגיטליזציה, אוטומציה, ושימוש בביג דאטה, מצליחות להישאר שחקניות חזקות במשק, ולהיות חלק משמעותי מהצמיחה הכלכלית גם בעת ירידות בשווקים. איך התעשיות המסורתיות יכולות להביא עצמן לשלב הבא?
מאמצים שלושה צעדים
הצעד הראשון מתחיל בשלב הדירקטוריון, אשר מגדיר את החזון ואת התוכנית האסטרטגית של הארגון. התוכנית הזו צריכה לכלול גם הבנה של המבנה הארגוני והתהליכים שהיא רוצה לשפר, וגם תכנית השקעה ברורה בהטמעת חדשנות ותמיכה בסטרטאפים אשר יכולים לייעל את סביבת העבודה ברמת הדיגיטליזציה, האוטומציה, ושילוב טכנולוגיות אשר ייעלו את התעשייה ויגידו את הפריון.
אורנה הוזמן בכור, יו"ר הדירקטוריון של נמל אשדוד.צילום: רונן אקרמןהצעד השני הוא הבנה של השטח באמצעות ההון האנושי של התעשיות המסורתיות. לעובדים בתעשיות האלו ניסיון רב והבנה מלאה של השטח, והם הגורם שמבין בצורה הטובה ביותר את הצרכים של הארגון. הם מבינים היטב איפה נוטה להתפתח צוואר בקבוק, איפה יש תקלות חוזרות ונישנות, איזה מידע הם צריכים בשביל לייעל את תהליך העבודה, ואילו דברים הם היו רוצים לעשות אבל לא מצאו טכנולוגיה או מבנה ארגוני שאפשר להם זאת. שילוב החדשנות והטכנולוגיה לא מגיע על חשבון העובדים, אלא נעשה לצדם ותוך התבססות על הניסיון וההבנה שלהם.
הצעד השלישי הוא מערכת של שיתופי פעולה עם שחקנים מקומיים ובינלאומיים. התעשיות המסורתיות לא צריכות עוד להיות שחקן נפרד מהאקוסיסטם היזמי, אלא להשתלב בתוכו ולתמוך בו באמצעות אפיקי השקעה, אקסלרטורים, ומתן הזדמנויות צמיחה ליוזמה המקומית. היזמים הישראלים מחפשים הזדמנויות לפרוץ לתחומים ושווקים חדשים, והתעשייה המסורתית המקומית יכולה לתת להם את ההתחלה שהם זקוקים לה, מבלי להתבסס, בעיקר בשלבי ה-seed הראשונים, על השקעה זרה.
כמו כן, הגלובליזציה אינה מביאה רק תחרות, אלא גם מציעה הזדמנויות לשיתופי פעולה עסקיים, טכנולוגיים, ואסטרטגיים. שיתופי פעולה עם משקיעים ותעשיות דומות מחוץ לארץ יעניקו לא רק לתעשיות את ההזדמנות ללמוד על טכנולוגיות ששיפרו את התעשייה במקומות מקבילים בעולם, אלא גם נותנים הזדמנות לסטארטאפים המקומיים להתרחב לשווקים נוספים.
באופן כזה, התעשייה המסורתית הופכת לשחקן מרכזי באקוסיסטם שלא רק משתדרג באמצעות היתרון התחרותי של מדינת ישראל, אלא גם מפתח אותו ותורם לחוסן הכלכלי הלאומי. תעשייה מסורתית יעילה וטכנולוגית יותר תוכל להקל על יוקר המחייה, השיבושים בשרשרת האספקה, זיהום אוויר, ביטחון העובדים והצרכנים, ועל עוד בעיות רבות נוספות הקיימות.
אימוץ ופיתוח חדשנות אינם פריווילגיה, אלא צו השעה. אם התעשייה המסורתית הישראלית רוצה להישאר רלוונטית ותחרותית, עליה לעשות צעדים אקטיביים בשביל להיפתח באמצעות החדשנות וגם לפתח אותה.
אורנה הוזמן בכור היא יו"ר הדירקטוריון של נמל אשדוד.
בשיתוף נמל אשדוד
