"כל טיל שנופל – 4,000 תביעות. מדובר במגה אירוע". כך אמר הבוקר (ד') נציג רשות המיסים בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים באתרי הפגיעה השונים, בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות. במהלך הדיון אמר דוד רוטנברג, סמנכ"ל רשות המיסים, כי "מתחילת מלחמת עם כלביא התקבלו 40 אלף תביעות מ-34 אלף ניזוקים. לשם השוואה, בכל השנתיים האחרונות מה-7 באוקטובר התקבלו בסך הכול 75 אלף תביעות. היקף הנזק בשבוע וחצי האחרונים הוא מטורף".
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, ציין כי "במצב חירום צריכה להיות תוכנית מגירה, לפיה ישופו הרשויות המקומיות בכל הנוגע לפינוי התושבים, השבת המרחב הציבורי לקדמותו ושיקום המבנים שנפגעו". עוד אמר כי בימים אלה הוא מקדם הצעת חוק שתתקן את חוקי התכנון והבנייה ותתאים אותם "לקטסטרופה כמו שראינו עכשיו", כדבריו, תאציל סמכויות על הרשויות המקומיות ותדאג לשיקום מהיר של המתחמים שנהרסו.
שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, הוסיף כי הוא מעריך שבסופו של דבר יתקבלו כ-45 אלף תביעות נזק ישיר. הוא הסביר: "נכון לאתמול כבר הגענו למעל 40% מהנזקים. פתחנו את המסלול המהיר – עד 30 אלף שקל + מע"מ ומספיקה הצעת מחיר אחת והוספת צילום של הנזק ותוך 3 ימים הבקשה נבדקת ומאושרת. אישרנו כבר למעלה מ-2,000 תביעות בצורה הזאת, והכסף נכנס לחשבון".
הוא התייחס לפרוצדורה לגבי תושבים שפונו מבתיהם: "לגבי מי ששוכר דירה שנפגעה עם התכולה שלו, הוא תובע אותנו וזכאי לקבל את הסכום עבור התכולה. בנוסף, אם יש לו עוד חודשי שכירות לשלם, השוכר יקבל מאיתנו דמי שכירות עבור המקום החדש עד תום חוזה השכירות הנוכחי. באשר למשכיר שלא יכול להשכיר, במלחמת חרבות ברזל לאנשים בצפון ובדרום לא נתנו פיצוי. כאן יש מחשבה כן לתת, מכוח החלטת ממשלה לתת לבעל הנכס תחושה של פיצוי". לדבריו, יש 30 בניינים להריסה והשהות של תושביהם בחלופות דיור תהיה ככל הנראה ארוכה.
תומר ביטון, מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים, אמר כי "בשלב זה אנחנו מתקצבים את הרשויות שנפגעו בסכום של 2,000 שקל לתושב. עד כה הוגשו 13 מתוכן שולמו ל-10 רשויות בסכום של 22 מיליון שקל. עוד היום נעביר ל-3 רשויות נוספות ובימים הקרובים ל-4 שנותרו וצריכות להגיש בקשות. הכל נעשה בנוהל מזורז".
עוד ציין כי "יש הוצאות חירום לכלל הרשויות המקומיות שאינן חלק מהתקציב השוטף שלהן, ואנחנו נזרז את העברת הכספים הללו לרשויות לאחר השיח שיש בינינו לבין משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה". לדבריו, ניתנו הקלות רגולטוריות לרשויות המקומיות וכן הקלות בנושאי גיוס כוח אדם והתקשרויות של מכרזים.
נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר נכסים וחברות במשרד השיכון, הוסיף כי "אנחנו מסייעים לאוכלוסיות מיוחדות לשכור דירה. בנוסף, למדינה יש מלאי דירות שהיא שוכרת והיא יכולה להכניס את אוכלוסיית המפונים, כשהרשות תתעדף כפי שהיא מוצאת לנכון. יש לנו בעיקר בתל אביב ובבאר שבע. מדובר בדירות שתושבי המפונים מהקיבוצים פינו". נועה שוקרון, נציגת אגף תקציבים במשרד האוצר, אמרה כי "משרד האוצר רואה חשיבות עליונה בהשבת התושבים מהר ככל האפשר לשגרה ולמגורי קבע".
בדיון השתתפו גם ראשי רשויות ונציגי השלטון המקומי. חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר כי מדובר בהוצאה של 18 מיליון שקל ליום עבור הוצאות המלחמה בכל הרשויות המקומיות. "אנחנו בסופו של דבר נשארים בשטח כשכולם ילכו. צריך להתחיל לדבר גם על היום שאחרי ועל מי בממשלה יתעסק בזה, כי הרשויות לא יצליחו לשאת בטיפול לאורך זמן. אני רוצה לשמוע את אגף תקציבים בצורה ברורה ולוודא שהם לא בורחים בסיום המלחמה", סיכם.
"חוסר המיגון במדינה הוא פצצה מתקתקת"
אתמול ערכה הוועדה דיון חירום בנושא פערי המיגון בישראל, רגע לפני כניסת הפסקת האש עם איראן לתוקף. יו"ר הוועדה אמר כי "חוסר המיגון ברחבי המדינה הוא פצצה מתקתקת", אם כי היה נכון יותר להגיד שהפצצה כבר התפוצצה: מטחי הטילים שנורו על ישראל מאיראן בשבוע וחצי האחרונים גבו קורבנות בנפש והותירו למעלה מ-30 אלף דירות הרוסות שהמדינה תצטרך לשפץ, לשקם או להרוס ולבנות מחדש.
במהלך הדיון אתמול בסוגיית פערי המיגון אמר ח"כ אשר כי "המדינה חייבת להבטיח מיגון לכל האזרחים". הוא הזכיר כי "ב-1951 החליטה המדינה בחוק ההתגוננות האזרחית לחייב כל בניין דירות בבניית מקלט, זו הייתה החלטה היסטורית שהצילה ברבות השנים עשרות אלפי אנשים". הוא הוסיף: "ב-1992 קיבלה המדינה החלטה נוספת לחייב כל בניית דירה בממ"ד, אין לי ספק שגם אז היו שהתנגדו, בטענה שהמהלך יגרום לעליית מחירי הדיור ויוקר המחייה".
2 צפייה בגלריה
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת במהלך הדיון על פערי מיגון מבצע עם כלביא
(צילום: יח"צ)
עוד אמר: "תתארו לכם כמה הרוגים לא עלינו היינו מקבלים במלחמת עם כלביא לולא ההחלטות הללו? אבל ההחלטות הללו התבררו כמהלכים היסטוריים שהצילו עשרות אלפי אזרחים בעורף בזמני מלחמה. היום ב-2025 המדינה חייבת לקבל החלטה שתביא למיגון דירתי לכל תושבי מדינת ישראל, יעלה כמה שיעלה".
במהלך הדיון נחשפו נתונים מדאיגים לפיהם יותר מ-50% מהדירות בישראל ללא ממ"ד, וכמעט שליש מהאזרחים מתגוררים בבניינים שאף אין בהם מקלט. ח"כ אשר הצביע על הקושי של משפחות צעירות עם ילדים קטנים, אזרחים קשישים ובעלי מוגבלויות, שצריכים לרדת כמה קומות בזמן התרעה בשביל להגיע למקלט: "הדבר הזה לא הגיוני ומסוכן מאוד, הן מבחינת זמן ההיערכות הארוך, והן מבחינת הקושי בנגישות, ובפרט כשבחלק מהמקרים הזמן הנדרש להגיע למרחב מוגן הוא קצר מאוד, המצב הזה הוא פצצה מתקתקת שגורמת לנפגעים רבים, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מזה".
הוא הוסיף כי "המדינה משלמת מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל הרבה יותר כסף על נזקי המלחמה, בגלל הצורך לפנות מאות אלפי תושבים מבתים שנפגעו בגלל חוסר מיגון, ממה שהיה עולה לה אם הייתה משקיעה מראש בעידוד בניית ממ"דים ומיגון מוסדות ציבור. אם המדינה הייתה דוחפת את מיגון יישובי הצפון, לא היה צריך לפנות את כל יישובי קו העימות במלחמה מול חיזבאללה".
ח"כ אשר דרש מנציגי הממשלה לגבש תוכנית רחבת היקף שתתן מענה גם להאצת ההתחדשות העירונית במקומות בהם יש לזה כדאיות כלכלית, ולתת סל הטבות במקומות בהם אין אפשרות לבצע התחדשות עירונית. בדיון הועלו מספר הצעות, בין היתר הצעת חוק שהוא מקדם לגבי מתן מענק בגובה המס לבניית ממ"ד באזורים שאין בהם התחדשות עירונית; מענקי מדינה לבניית ממ"ד שיחושבו לפי מצב סוציו-אקונומי; ומתן משכנתא מיוחדת לממ"ד בערבות מדינה.
"צעדים אלו חייבים להיכנס לתוך תוכנית אחת גדולה שתתן מענה לכלל האזרחים. אני קורא לממשלה לגבש את התוכנית באופן מיידי, ולהביא אותה ליישום מהיר", אמר. "המדינה חייבת לקבל היום החלטות היסטוריות שיישנו את יכולת העמידה של העורף בזמן מלחמה, חייבים לפעול היום, שלא נצטער בעתיד שלא עשינו מה שנדרש מאיתנו בשביל לשמור ולמגן את כל אזרחי ישראל".
תומר צליח, נציג התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הציע בדיון פתרון לקבלנים בצורת זיכוי מס: "אנחנו נוכל לממן באמצעות זיכוי ממס את בניית הממ"דים, וכך פרויקטים יוכלו לצאת לפועל גם בפריפריה", אמר. "בשיטה הזאת המדינה לא צריכה להכניס את היד לכיס, כי יש מספיק כסף במגזר העסקי". עוד הציע לאפשר למי שרוצה להוסיף ממ"ד לקבל הלוואה מהבנקים בערבות מדינה. מתן יגל, סגן הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "אין ויכוח על המטרה - שהיא סגירת פערי מיגון", אך הדגיש שבמרכז הארץ יש אפשרות לבצע התחדשות עירונית בקצב גבוה יותר.
במהלך הדיון הציגה יו"ר ועדת העובדים הזרים, ח"כ אתי עטיה (הליכוד), הצעה להעניק זיכוי מתשלום אגרות בגין העסקת עובדים זרים לקבלנים שיבצעו עבודות לבניית ממ"דים. לדברי ח"כ עטיה, המכהנת כיו"ר השדולה למיגון העורף, המהלך נועד להוזיל את עלויות ההקמה ולעודד בנייה רחבת היקף של מרחבים מוגנים, במיוחד בשכונות ישנות ואוכלוסיות מוחלשות.
"אנחנו רואים באופן עקבי שמי שמשלם את המחיר הם קשישים, בעלי מוגבלויות ואנשים במצב סוציו-אקונומי קשה. אלה שלא יכולים להרשות לעצמם שיפוץ, בנייה או התפנות פשוט נשארים ללא מיגון וללא מענה", אמרה. "פטור מאגרות עבור קבלנים שיעסיקו עובדים זרים יפחית את העלות ויעודד בנייה בפועל - פתרון פשוט, יעיל וישים".
